הממונה על השכר והסכמי עבודה פרסם את דו"חות הוצאות השכר במגזר הציבורי לשנת 2016 מהם עולה כמידי שנה תמונת מצב עגומה. השיאנים: עובדי מערכת הרפואה
תמונה: ערן יעקב, הממונה על השכר // דוברות משרד האוצר
השכר הממוצע למשרה בשירות המדינה הגיע בשנת 2016 ל-17,19 שקל, עליה ריאלית של 3.48% לעומת 2015, זאת בעוד שהשכר הממוצע בגופים המתוקצבים והנתמכים באותה שנה עמד על 15,796 שקל, עלייה ריאלית של 2.7% ביחס לקודמתה, כך עולה מדו"ח הוצאות השכר במגזר הציבורי לשנת 2016 שפורסם היום. יצוין שלפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע במשק כולו עמד על 9,799 ₪ בלבד ב-2016. כמו כן, בשנת 2016 השכר הממוצע לעובד במשרדי הממשלה עמד על 15,772 שקל. שכר זה משקף כמה עובדי המדינה השתכרו בממוצע בפועל, שכן מעל 15% מהם לא הועסקו במשרה מלאה.
31 אלף שקל בנמל חיפה
הגוף הציבורי בו השכר הממוצע בשנת 2016 היה הגבוה ביותר הוא נמל חיפה, והשכר הממוצע בו עמד על 30,958 שקל בחודש. השכר הממוצע של עובדי קבלן כוח-אדם בגופים הציבוריים ובמשרדי הממשלה ב-2016 עמד על 6,686 שקל. מתוך 200 שיאני השכר, 198 הנם רופאים ועובדי מערכת הבריאות, שרובם מרווחים למעלה מ-100 אלף שקל בחודש. השיאן המרכזי הוא רופא מומחה מ"הסתדרות מדיצינית הדסה", שמרוויח 229,815 אלף שקל בחודש ולאחריו רופא מומחה מ"הדסה", שמשתכר 208,312 אלף שקל בחודש. שירותי בריאות של "הכללית" "מככבים" בדו"ח שיאני האוצר, כך למשל, רופא מומחה ברפואת עיניים השתכר 155,799 שקל בחודש ורופא מומחה ברפואת נשים 140,765 אלף שקל בחודש. באופן גורף ניתן לומר כי על פי הדו"ח, השכר הממוצע לעובד מדינה גבוה מהשכר לעובד במשק ואף חלה עליה של 23 אחוז בשכר עובדי המדינה, לעומת העלייה הראלית בעשור האחרון במשק שעמדה על כ-6 אחוז. עוד עולה מהדו"ח כי 60% מהמועסקים בגופים הציבוריים בשנת 2016 היו נשים. במשרדי הממשלה ובגופי הביטחון שיעור הנשים באותה שנה עמד על 63.2%. יחד עם זאת, בכל קבוצות הגופים הציבוריים שנבחנו, היה ממוצע השכר לנשים נמוך משל גברים.
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, ערן יעקב, שהגיש הבוקר לכנסת סקירה רחבה על מצב הוצאות השכר במגזר הציבורי בישראל, אמר כי: "הדו"חות עברו השנה שינוי מהותי ומאפשרים לחברי הכנסת ולציבור הבנה מעמיקה יותר של שוק העבודה הציבורי בישראל בשנת 2016 ולאורך השנים. שיפור השקיפות במגזר הציבורי היא מבחינתנו יעד בפני עצמו, והיא מצטרפת לתפיסת שותפות כוללת שאנחנו מאמינים בה באגף".
במכתבו ליו"ר הכנסת, שפותח את הדו"ח, הדגיש הממונה על השכר את המחויבות שלו ושל האגף לשיפור פריון העבודה במגזר הציבורי, במסגרת זאת, ציין שורה של הסכמים מהתקופה האחרונה שיתמכו בשיפור הפריון: ההסכם הקיבוצי להכנסת טכנולוגיות למשרדי הממשלה (שנחתם בינואר האחרון), ההסכם עם הסתדרות המורים מלפני שנה וההסכם שנחתם באוקטובר 2016 עם הנהלת בתי המשפט.
בהתייחסו לעתיד שוק העבודה, ציין יעקב כי: "בפני שוק העבודה בכלל והמגזר הציבורי בפרט עומדים אתגרים רבים, לרבות היערכות לשוק עבודה משתנה אשר יושפע בעתיד בצורה דרמטית מהשינויים הטכנולוגיים והדיגיטליים בעולם. אתגרים אלו מחייבים את כלל השחקנים במשק לשלב ידיים ולקדם צעדים משמעותיים באופן שיבטיח שירות ציבורי איכותי ויעיל, צמיחה במשק וביטחון סוציאלי לעובדים. בין היתר, יש לבחון את מערכת יחסי העבודה במשק ובמגזר הציבורי לרבות חוקי העבודה בישראל ולהמשיך להיעזר בשכר ככלי להעלאת פריון העבודה ואפקטיביות המגזר הציבורי".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
