להתראות 2019: מיטב המוחות בענף הנדל"ן מדברים על העשור הבא

מהנדסים, אדריכלים, עורכי דין ואנשי המקצוע המובילים בענף הנדל"ן מסכמים את העשור שחלף, לא חוסכים ביקורת, לצד נימה אופטימית ותחזית לעיצוב פניה של המדינה בעשור הקרוב. פרוייקט מיוחד!

כרמלה קופר 31.12.2019

עו"ד ג'רמי לוסטמן, ראש שלוחת פירמת עוה"ד DLA PIPER בישראל: "ההשקעות ימשיכו לעבור לחו"ל"
אני צופה ש-2020 תהיה שנה חזקה להשקעות מעבר לים. קרנות הפנסיה וחברות הביטוח הישראליות מוסיפות להעלות את סכומי ההשקעה מדי שנה וממשיכות לפזר חלקים ממנו בחו"ל. הקשרים שלהן עם ספונסרים בחו"ל אף התרחבו משמעותית, כך ששילוב האמון שלהם בשותפים בחו"ל ביחד עם ההוצאה לפועל של העסקאות, הן סוגרות יותר ויותר עסקאות ואני לא רואה סיבה שזה ישתנה ב-2020.

ג'רמי לוסטמן // צילום: ג'ון סוונדה
ג'רמי לוסטמן // צילום: ג'ון סוונדה

בנוסף, משקיעים רבים הרחיבו את ההשקעות הגיאוגרפיות שלהם, בין אם לאזורים פחות פופולאריים בארה"ב, באירופה ואפילו באסיה. אני מאמין שזה פותח יותר אפיקים לתזרים עסקאות (deal flow). כמו כן, משקיעים מסוימים מוצאים דרכים יצירתיות יותר להגברת המעורבות בפרויקטים, במקרים בהם מסלול ה-JV המועדף עליהם אינו זמין, כולל הון עצמי מועדף (preferred equity), מימון ביניים (mezzanine financing), או השקעות דיירקט משותפות בעסקאות במקביל להשקעות משמעותיות בקרן. לבסוף, אני רואה מספר גדל והולך של משקיעים ישראל אשר משקיעים הון רב בחברות פרופ-טק, רבות מהן בארה"ב, כך שלמרות שלא מדובר בעסקה ספציפית, זה בהחלט הופך אותם ליותר רלוונטיים לאקוסיסטם בחו"ל.

יגאל גוברין יור איגוד המהנדסים הנכנס // יחצ
יגאל גוברין יור איגוד המהנדסים הנכנס // יחצ

יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות: "מחסור במהנדסים אזרחיים"
אתגרי 20 השנה הקרובות והצורך העצום בתנופת בניה והקמת תשתיות מתאימות עומדים בפני קושי גדול בגלל המחסור במהנדסים אזרחיים. בישראל פועלים היום כ-20,000 מהנדסים אזרחיים, אך על מנת לממש את כל תכניות הממשלה נדרשים עוד כ-5,000 מהנדסים בעלי מיומנות והשכלה בתחומים שונים. מחסור זה נוצר במשך השנים האחרונות ויוצר לחץ רב על הענף. הממשלה יכולה לפעול לצמצום הפער במספר דרכים, דוגמת מיקוד המל"ג בהגדלה מכוונת של מספר הסטודנטים, הכשרת מהנדסים מתחומים משיקים כמו הנדסת מכונות, יצירת מסלול לימודים אשר יאפשר השלמת לימוד להנדסאים, שיתופי פעולה עם האקדמיה בארץ ובחו"ל, התאמת תנאי סף במכרזים ציבוריים על מנת לאפשר למהנדסים לצבור ניסיון, כל זאת לצד טיפול במעמד המהנדסים ובשכרם ויצירת תנאים כלכליים אשר יחזירו מהנדסים שפרשו לגמלאות למעגל העבודה, ועוד.

ערן שקד וערן לשם, בעלי משרד האדריכלים citybee : "עירוב השימושים יעשה קפיצת מדרגה בעשור הקרוב"
עירוב השימושים כיום בישראל מוגבל. אם יש באותו מבנה מגורים, מלונאות ומסחר, כל אחד משתמש בכניסות שונות, לובאים שונים, מעליות שונות. אין מפגש בין הקבוצות האלה. זה שימושים שהם אחד ליד השני, אבל הם לא באמת מעורבים. הנחת העבודה המקובלת כיום הינה שאסור שהאוכלוסיות האלה יתערבבו, שצריכה להיות הפרדה, אבל למה בעצם? זה עניין תרבותי ולא תכנוני", מסבירים לשם ושקד.

ערן שקד (מימין) וערן לשם // יחצ
ערן שקד (מימין) וערן לשם // יחצ

אולי עירוב שימושים בצורתו הנוכחית הוא אבן דרך בתהליך ארוך יותר של שינוי צורת חיים.  ייתכן שאנחנו בדרך למקום בו גינות משחק יכולות להימצא גם בקומה 10 בבניין, יכול להיות שהספרייה הציבורית תהיה באותה קומה או כניסה שבה אנחנו גם גרים. יכול להיות שזה משהו אפוקליפטי שבעבר היה נחלתם של סרטי מדע בדיוני בלבד, פעם גם לטוס לחלל או לנסוע ברכב אוטונומי היו דמיוניים. אנחנו בדרך לערים שכיום נראות דמיוניות ומחר ייראו לנו מאוד טבעיות. ועכשיו, כשאנחנו עושים את השינוי באמת צריכים לשאול את עצמנו כל מיני שאלות כמו איפה הפרט והאדם והקהילה, כדי להפוך את צורת החיים הזאת למשהו שנוכל לעכל אותו. איפה תהיה הקהילתיות, איפה יהיו המפגשים בין אדם לשכן שלו, כדי שבאמת לא נגיע למקום שהוא לא אנושי. איך הופכים את הדבר הזה למשהו אנושי ונעים ולא מנוכר? שנגיע לאיכות חיים ולא לקפסולת מגורים.

ארז כהן // צילום: חן ליאופולד
ארז כהן // צילום: חן ליאופולד

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "יישום חוק התכנון והבנייה הוא המפתח להבראת השוק"
יישום חוק התכנון והבנייה שמשמעותו קיצור ניכר וייעול תהליכים ביורוקרטים הינו מפתח מרכזי להבראת שוק הדיור מהעשור הקשה שפקד אותו והפיכת העשור הבא לטוב הרבה יותר. הליכי הרישוי ואישור פרוייקטים ומתן היתרים הינם הבעייה המרכזית, זאת משום שכן קיים מלאי דירות מאושרות בפוטנציה, אלא שבפועל הוא בא לידי מימוש באיטיות רבה ביותר, מה שכמובן משפיע מאוד על מיעוט התחלות בנייה. גישור על פני פער בלתי מוסבר זה הינו המפתח המרכזי לכך שבשנים הבאות נדע הרבה יותר התחלות בנייה מידי שנה. כמו כן ממליץ לבדוק היטב היכן קיימים ביקושים, היכן יש תעסוקה הולמת, זאת במקום לקדם הסכמי גג ענקיים בעלויות אדירות שעלולות להתברר לבסוף כהוצאה מיותרת של מיליארדים על תשתיות וכו, זאת במקום לבנות היכן שצריך ולשלב בכך, כמובן, גם התחדשות עירונית.

עו"ד ומגשר גילעד ושדי: "2020 תהיה מאתגרת"
שנת 2020 תהיה שנה מאתגרת לממשלה שתקום בכל הנוגע לטיפול בדיור בישראל. לאחר ההודעה על ביטולו העתידי של חוק התמ"א החלו בעיריות רבות להקדים ולהקפיא את הפרויקטים בעירם. הפסקת הבנייה במרכזי הערים שתמשיך ותתפשט לעיריות נוספות תאיץ את עליית המחירים המתונה אליה התרגלנו בשנים האחרונות וזאת כל עוד לא יימצא פתרון חלופי לחוק התמ"א 38 שיאפשר חיזוק מבנים במרכזי הערים.

עו"ד גילעד ושדי // יחצ
עו"ד גילעד ושדי // יחצ

כיום המדיניות הרווחת שהנהיגו ראשי הערים לאחר הבחירות ברשויות המקומיות היא –"מינימום מגורים, מקסימום מסחר". העיריות "מפסידות כסף" בבנייה למגורים ובייחוד בבנייה במסגרת התחדשות עירונית. ההשקעה בדיירים בחינוך, רווחה, תשתיות וכו' גרמה לעיריות לשנות מסלול ולהשקיע את מירב מרצם והונם בהשקעה באזורי מסחר ,תעשייה ומשרדים. כך קופות העירייה מתמלאות מארנונה גבוה והיטלי השבחה ובאין צורך בהשקעה חוזרת בתושב. תקופת הבחירות הארוכה שמלווה אותנו זה חודשים רבים מובילה לקיפאון בחקיקה ובקבלת החלטות קריטיות בנושאים רגישים וחשובים כגון תחום הדיור והבנייה. בד בבד עולים מחירי השכירות בחדות מאז החל משרד האוצר "במלחמתו" נגד משקיעי הנדל"ן. המגמה הזו תמשיך ותגרום לשכבות החלשות ביותר נזקים כבדים.

אדריכל גיא כנען משרד V5 אדריכלים // צילום סאם יעקובסון
אדריכל גיא כנען משרד V5 אדריכלים // צילום סאם יעקובסון

האדריכל גיא כנען, שותף במשרד V5 אדריכלים: "התמ"א לא רווחית לראשי הערים"
ראשי הערים מקפיאים את התכנית המקורית מסיבות כלכליות וכאקט של מחאה מול הממשלה המתהווה. נוצר מצב שבוטלו דמי ההשבחה בתמ"א ועל כן ראשי הערים לא קיבלו החזר כספי כך שהעסק הפך עבורם ללא ריווחי. הפתרון לכך צריך להיות גורף וברמה הארצית, פתרון שמתנקז להיבט הכלכלי וברגע שיהיה כסף ימצאו הפתרונות. אגב, צעד זה נכון גם באיזורי הביקוש. 

נדב בריח // צילום: לירון אלוני
נדב בריח // צילום: לירון אלוני

עו"ד נדב בריח, בעלים של חברת שיווק נדל"ן בי נדל"ן: "העשור נפתח עם מחאה ונסגר עם חוסר שוויון"
העשור הנוכחי נפתח עם מחאת הציבור על מחירי הדיור הגבוהים – לרכישה ולהשכרה, אך לקובעי המדיניות לקח כמעט מחצית מהעשור עד שהתעשתו והחלו להציע תוכניות להתמתנות עליות המחירים והמחירים בינתיים, ממשיכים לעלות והלכה למעשה התוכניות שיושמו היו בעיקר פופוליסטיות. כך למשל, תוכניתו של שר האוצר כחלון שניסתה לייצר ירידת מחירים. בפועל, "מחיר למשתכן" אמנם מיתנה חלק מהעליות בשוק הדיור אך לא בלמה אותם כלל ועיקר, יצרה חוסר שוויון, גרמה להגדלת ביקושים עתידית של משפרי דיור חדשים שיכנסו לשוק, הגדילה פערים וטיפלה בביקושים ולא בהיצעים כפי שהתבקש. חוסר בהיצע כמענה לביקושים הקיימים, הריבית הנמוכה, אטרקטיביות בתנאים למשכנתאות וממשלה שלא ידעה לספק פתרונות הן בין הסיבות העיקריות להמשך עליות המחירים בשוק החופשי. סיבה נוספת היא המחסור בהיצע מספק של דירות באזורי ביקוש ושחרור היצעים רבים בפריפריה במקומות פחות מבוקשים ופחות נגישים תחבורתית. אמנם ראינו בשנים האחרונות התפתחות של מגה שכונות חדשות ושל ערים חדשות כמו חריש אבל מקומות אלו חוו קשיים רבים בגלל מחסור בתשתיות תחבורתיות שהובילו לכאוס תחבורתי ביציאה ובכניסה לערים ולשכונות. אנחנו רואים ערים שהתבססו בשנים אלו כמו ראש העין ובאר יעקב ומתחילה לחלחל ההבנה כי יש לדאוג לתשתיות במקביל לבניה החדשה. בעשור הבא אני צופה שעליית המחירים בשוק החופשי תמשיך וזאת כתוצאה מהריבית הנמוכה, וכמובן גם בגלל היצע הדירות הנמוך. עליית המחירים תורגש בכל הארץ, יהיו מקומות שיעלו מעל הממוצע של השוק ופערי המחירים יצטמצמו בין פריפריה למרכז. המעגלים השני והשלישי יתקרבו למרכז הודות לפיתוח התחבורה והתפתחות של אזורי התעסוקה. יהיו הבדלים בין עיר לעיר אך המגמה הכללית תהיה של עליה. הערים שירגישו זאת מעבר לממוצע בעשור הקרוב יהיו הערים שנמצאות כעת בתנופת בניה ופיתוח כמו חריש, אור עקיבא, בת ים והקריות. כמו כן הערים אשר נמצאות על תוואי הרכבת הקלה במרכז כמו פתח תקווה ושכונת רמת הדר בגבעת שמואל וכ"ד. 

אדריכל טל אוחיון // צילום: יהודית הופמן- מג'ר
אדריכל טל אוחיון // צילום: יהודית הופמן- מג'ר

האדריכל טל אוחיון: "ההטבות אינן מספקות"
העלאת המודעות לחיזוק המבנים היא ברכה. אני חושב שכיום כל אזרח בישראל מודע לחשיבות התכנית. הבעיה היא שהתכנית מתבצעת אך ורק באיזורים עם פוטנציאל כלכלי בעוד שבאיזורים פחות מבוססים היא נכשלת בהעידר תמריצים ליזמים. ההטבות אינן מספקות ועד שזה לא ישתנה מאות אלפי תושבים יהיו חשופים לאסונות טבע בסדרי גודל שלא הכרנו. יתרה מזאת, בעוד שפרויקטי פינוי בינוי בקנה מידה נרחב מובילים ליצירת איזורים שמותאמים למאה ה-21, פרויקטי התמ"א המקורית מובילים לחיזוק המבנה אבל התוצר בפועל בעייתי בלשון המעטה. קווים הבניין מאוד קרובים לבניין השכן והאיזורים הבנויים דחוסים ולא מאווררים. התשובה לכך היא כמובן בנייה לגובה במקום להוסיף נפח למעטפת.

יפעת אלון // צילום: גבריאל בהרליה
יפעת אלון // צילום: גבריאל בהרליה

יפעת גרתי אלון, מנכל"ית פייב סטארס, אסטרטגיה ושיווק נדל"ן: "למנף את תמ"א 38"
בפתח העשור הקרוב 2020-2030, אני רואה במיוחד את הצורך למנף מחדש את תמ"א 38 כמכשיר יוצא מן הכלל מכל הבחינות לשוק הדיור: ראשית, מיגון רבבות בנינים כנגד רעידות אדמה, הן במרכז הארץ והן בפריפריה. שנית, תוספת נכבדה של דירות לשוק הדיור, ובמיוחד לאור המחסור בהתחלות הבנייה. שלישית, שדרוג לבלי היכר של שכונות ואזורים ותיקים והפיכתם למזמינים ומבוקשים. דוגמא מצויינת לכך אני רואה בשכונות דרום-מזרח תל אביב דוגמת התקווה וכפר שלם וכו, ששינו את תדמיתן לבלי היכר ואנחנו צופים כי תהליך זה יימשך ביתר שאת במהלך העשור הקרוב. על כן אני ממליצה למקבלי ההחלטות לשקול מחדש את ההחלטה לקצוב בזמן את התמא 38 ולהיפך, להרחיב את זכויות היזמים, לפתור את בעיית התשתיות המשלימות ולתת לה תנופת משנה.

אמיר רוזנבלום, עידן ש.נ.י ניהול ואחזקת מבנים: "השכרת דירות תהיה הבעייה של העשור הקרוב"
הבעייה המרכזית של העיר תל אביב ובהמשך ערים נוספות, הייתה ותהיה בעשור הקרוב נושא  השכרת דירות לטווח קצר כמודל ה"אייר בי אנד בי", מה שגורם כבר היום לחיכוכים אדירים בין דיירים ותיקים לבין משכירי הדירות זאת לרבות הליכים משפטייים אל מול עירית תל אביב כדי לתת מענה מוניציפלי לתמונת מצב זו, אין ספק שללא רגולציה בנושא השכרות קצרות טווח, עלול להיגרם נזק לשווי הדירות ופחת מואץ לשטחים המשותפים עקב שימוש לא סביר וחוסר פיקוח, זאת לעיתים עקב תסכול וונדליזם של דיירים ששהייתם בפועל אינה תואמת להזמנתם המקורית והבטחות שניתנו להם ע"י "חאפרים" שפוגעים בגורמים שעוסקים בהשכרות קצרות טווח באופן מסודר ומקצועי לשם כך, המלצתי, לעשות רגולציה ברורה בנושא שבוודאי תועיל למניעת תופעת הslums במבני מגורים שמטרידה רבים  כיום.

אמיר רוזנבלום // יחצ
אמיר רוזנבלום // יחצ

גיל מעין, שמאי מקרקעין ומנכ"ל חברת הניהול והאחזקה מיקדן: "משרדים והנדל"ן המניב"
המהפכה הטכנולוגית תיכנס במלוא עוזה לעולם ניהול הבניינים ואחזקתם ותשנה אותם. הטכנולוגיות שיוטמעו בבנייני העתיד ויכללו כלים חדשניים שמאפשרים חיסכון בהפעלת הבניין בתחומי אנרגיה, תפעול וניהול, הגנה מהשמש ועוד. מערכות אלו יזדקקו ליכולות ניהול ובקרה גבוהות, מיידיות ובשליטה מרחוק, כדי לטפל בבעיות ותקלות שוטפות ולצורך ניהול משברים.

גיל מעין // צילום: אילן ספירא
גיל מעין // צילום: אילן ספירא

מהפכה נוספת תהיה ירידה בקרנם של החניונים. חניוני הענק עתידים להיעלם ממרכזי הערים בטווח של 10-15 השנים הקרובות. החניונים הקיימים ייהפכו לפיל לבן עצום ומהדהד. החניונים צפויים לעבור תהליך שעובר על קניונים בעולם, עם ירידה משמעותית בביקוש ועד לצמצום וסגירה של חלקם. תופעות נוספות שיאפיינו את העשור הבא יהיו שינוי מתבקש בבנייני ה-B קלאס שיצטרכו להמציא את עצמם מחדש. הבניינים הישנים יסבלו מתחרות קשה ומעזיבת שוכרים, ויצטרכו להתאים את עצמם למצב החדש. בין האפשרויות – הריסת הבניין והקמת בניין חדש, או הסבה למגורים או למלונאות, תוספת בניה על גבי מבנים קיימים ומיתוג מחדש.

יואב אומן // צילום: יורי גרשברג

אדריכל יואב אומן, בעלים ושותף במשרד טיטו-אומן אדריכלים: "בעשור הקרוב נראה יותר פרויקטים של עירוב שימושים"
ענף הבנייה  יתאפיין בשנה הבאה בגידול משמעותי במספר הפרויקטים של עירוב שימושים. כבר היום על שולחן התכנון שלנו נמצאים פרויקטים רבים הן במרכז והן בפריפריה והן פרויקטים של התחדשות עירונית שכוללים מספר שימושים כגון מגורים, מסחר, משרדים, לעיתים מעונות סטודנטים או מלונאות. הפרויקטים של עירוב שימושים עונים על קונפליקט שנוצר בשנים האחרונות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. בעוד שהממשלה קידמה תכנון של שכונות מגורים גדולות בכל הארץ, הרשויות המקומיות מתנגדות לגידול מסיבי באוכלוסייה מחשש שתוספת שטחי מגורים לעיר תניב הכנסות ארנונה נמוכות שעלולות להביא את הרשות לכדי גרעון. פרויקטים של עירוב שימושים מייצרים מספר שימושים על הקרקע שבגינם הרשות יכולה לגבות ארנונה גבוהה יותר ולכן מהווים פתרון מסוים לבעייה. בנוסף הם נותנים מענה מסויים לבעיית הפקקים שכן הם מספקים לדיירי הפרויקטים מגוון שירותים במרחק הליכה ולעיתים גם מקורות תעסוקה. עם זאת, בפריפריה הקמת פרויקטים של עירוב שימושים עלולה להיתקל בהתנגדות התושבים ולכן בתכנון הפרויקטים יש למצוא דרכים יצירתיות לתכנון שיספק, מחד, סביבת מגורים נעימה ושקטה ומאידך שימוש בשירותים הנוספים.

דרור אוהב ציון // צילום: תומר שלום
דרור אוהב ציון // צילום: תומר שלום

דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלים של חברת דרא שיווק נדל"ן: "הבירוקרטיה היא החסם הגדול ביותר שאפיין את 2019"
בניגוד לשנתיים שקדמו לה, השנה החולפת היתה שנה של שינוי מגמה בכל הקשור להתעוררות בביקושים ולעליית מחירים. אנחנו מזהים התעוררות של לקוחות, ירידה מהגדר לאחר המתנה לירידת מחירים שלא הגיעה ולהבטחות שווא של הממשלה הקודמת, וחזרה לשוק לחיפוש וקנית דירות. במקביל ראינו עליה במחירי הדירות במקומות רבים. החסם הגדול ביותר בשוק שמאפיין את 2019 וגם את קודמותיה היא הבירוקרטיה הבלתי נתפסת שיזם צריך לעבור כדי להוציא פרויקט לשיווק, וחוסר הוודאות התכנונית והרישויית שמאפיינת את רוב הערים (בעיקר בהתחדשות עירונית). התחזית שלי לעשור הקרוב, או לפחות מה שהייתי רוצה שיתגשם בעשור הקרוב, הוא שתוכנית מחיר למשתכן תמשך במתכונת זו או אחרת (עם תיקונים ושיפורים), עם פרויקטים מעורבים  בין 40-50% למכירה חופשית, ובכך תמשיך לאפשר לצעירים דירות מוזלות ולמשפרי דיור אפשרות להתקדם. תמ"א 38/1 חיזוק תעבור מן העולם, ותמ"א 38/2 לא תימשך במתכונתה הנוכחית. הכיוון הוא פינוי בינוי במתחמים גדולים עם נגיעות של תמ"א 38/2 במקומות שאין ברירה. אני מקווה שהתוכנית תעבור רפורמה ותותאם כך שתהיה כלכלית גם לפריפריה. המדינה תייצר תוכנית מתאר ארצית ותוכניות אזוריות מפורטות (כדוגמת תוכנית הרבעים בתל אביב) עם  חשיבה לטווח ארוך (50 שנה קדימה). מרכזי הערים הגדולות יצופפו מאוד בעקבות ההתחדשות ויוטלו אגרות גודש על רכבים. אני צופה ומקווה שמערכת התחבורה הציבורית תשתפר באופן דרמטי גם בין ערים וגם בתוך הערים והחיבור בין הפריפריות למרכזי הערים יהיה קל יותר ויאפשר לאנשים לגור מרחק 30-60- ק"מ ממקום העבודה.

צחי גינזבורג // יחצ
צחי גינזבורג // צילום: ניב קנטור

אינג'. צחי גינזבורג, בעלים של חברת נופ הנדסה: "רמת המקצועיות בהתחדשות העירונית תעלה"
סף הכניסה לתחום ההתחדשות העירונית ירד משמעותית בשנים האחרונות אולם, אני רואה מגמה של שינוי ושיפור שרק ילך ויתחזק להערכתי בשנה הבאה. רבים שהחתימו דיירים ורצו להתחיל לקדם את הפרויקטים נתקלו מחד בבירוקרטיה המורכבת ומאידך הבינו שחוסר ניסיון בתחום הבניה והצורך לגייס מימון גבוה עומדים בדרכם. אני מעריך כי רמת המקצועיות של העוסקים בהתחדשות עירונית תעלה משמעותית ובעתיד יישארו בתחום בעיקר חברות עם רמת מקצועיות גבוהה, יכולות ייזום ובצוע וגב כלכלי חזק.  בנוסף, אני מאמין שאחרי הבחירות ועם כינונה של ממשלה חדשה , תוכנית מחיר למשתכן תבוא אל סיומה ואז נראה יזמים וחברות גדולות חוזרים להתחרות על קרקעות לבניית פרויקטים חדשים ועוזבים לפחות באופן חלקי, את תחום ההתחדשות העירונית . לגבי מחירי הדיור, אני צופה עליה קלה באזורי ביקוש אבל ירידה בפריפריה. אני חושש מאד לגורלם של כל אותם צעירים שזכו בדירות למשתכן בפריפריה אולם רכשו אותן כמשקיעים, כלומר ללא כוונה לעבור ולהתגורר בהן. כאשר מלאי גדול של דירות כאלה המוחזקות בידי הצעירים המשקיעים ייצא לשוק בבת אחת והם יחפשו שוכרים, נראה הצפה בשוק ,חוסר יכולת להשכיר את הדירות, ומכאן חוסר יכולת של צעירים אלה לעמוד בהחזרי המשכנתא שלקחו על עצמם. כמו כן, ההכרזה על סיומה של תוכנית תמ"א 38 ב-2022 הביאה למצב שבו רבים מבעלי הדירות שישבו על הגדר ואף התנהלו כסרבנים לקידום תוכניות התחדשות עירונית, מבקשים כעת למהר ולקדם פרויקטים שבהם יש להם דירות ואני מאמין שהדבר יביא לגל של פניות ובקשות להיתרים של פרויקטים רבים. לכן סביר שתוכנית לא תסתיים בבת אחת אלא נראה המשך שלה או הארכתה לתקופת ביניים. בכל אופן, תחום ההתחדשות העירונית הוא תחום שצריך להיות מונע על ידי ובגלל צרכים של השוק הפרטי ולאו דווקא הממשלה. יוזמות לקידום פרויקטים צריכים להגיע בגלל צרכים של היצע וביקוש, יוזמות של התארגנות דיירים, יזמים וכדומה. 

אדריכלית רחל פללר, שותפה במשרד האדריכלים יסקי מור סיון: "עשור של עירוב שימושים"
העשור הקרוב ,2020-2030 יתאפיין בהמשך התחזקות המגמה של מתחמי עירוב שימושים מכמה סיבות:  צורך לאומי הכרחי, מדינה קטנה וצפופה עם עתודות קרקע מוגבלות ביותר, ציפוף הגורם לעירוניות טובה יותר מגמה שתגרום לישראלים לעבוד ולבלות באותו מתחם , ללא הצורך לבזבז שעות ארוכות על יוממות נסיעה, דבר הגורם למשק בזבוז של מיליארדים מידי שנה.
דוגמא מצוינת לכך מהווים מגדלי גינדי love  ,המשלבים שימושים מעורבים בצמוד לקו האדום של הרכבת הקלה, במרחק הליכה מכל מה שצריך בעיר הגדולה. ודבר חשוב נוסף: במהלך השנים הקרובות סביר להניח, יתבצע שינוי ברבדי האוכלוסיה  ( גיל הנישואים עולה ,שעור גירושין ותוחלת החיים) , כך שמסביבה וחברה שעודדה דירות גדולות למשפחות , יהיה מעבר לדירות קטנות לצעירים ויחידים.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות