בית המשפט דחה תביעת תושבים ברחוב תל גיבורים בתל אביב נגד פינוים, ורמ"י פינתה אותם בסוף השבוע
מאבק משפטי שנמשך קרוב לעשרים שנה הסתיים לאחר שבית המשפט קבע כי לתובעים לא הייתה זכות על הקרקע. על השטח ייבנו אלף יחידות דיור ו-280 אלף מ"ר לתעסוקה
מאבק משפטי שנמשך קרוב לעשרים שנה הסתיים לאחר שבית המשפט קבע כי לתובעים לא הייתה זכות על הקרקע. על השטח ייבנו אלף יחידות דיור ו-280 אלף מ"ר לתעסוקה
בתום מאבק משפטי ממושך, שנמשך קרוב לעשרים שנה והתנהל במספר ערכאות משפטיות, פינו פקחי רשות מקרקעי ישראל ביום חמישי האחרון בני משפחה שפלשו לקרקע בדרום תל אביב. הפינוי התאפשר לאחר שבית משפט השלום בבת ים דחה את תביעת בני המשפחה לבטל את צו הפינוי נגדם. על הקרקע שפונתה צפויים להיבנות כ-1,000 יחידות דיור וכ-280 אלף מ״ר לתעסוקה.
שטח המריבה, המשתרע על מעל 15 אלף מ"ר נמצא ברחוב תל גיבורים, הסמוך לצומת חולון. מדובר באדמת מדינה, שרשות מקרקעי ישראל פועלת לפנות אותה במשך שנים רבות, במטרה לקדם תוכניות בנייה במקום. כבר לפני עשרים שנה החלה המדינה לפעול נגד התושבים במקום, בטענה כי הם פולשים הנמצאים על הקרקע שלא כדין. בשנת 2002 ניתן פסק דין ראשון נגד אחד מדיירי המתחם, המורה על פינויו מהמקום. במשך 12 שנים המשיכה להתנהל תביעת הפינוי נגד אותו דייר, עד שבשנת 2014 הורה בית משפט השלום בתל אביב לפנותו מהשטח. ערעורים שהוגשו נגד פסק הדין לבית המשפט המחוזי ובהמשך לעליון – נדחו.
חלפו עוד שמונה שנים, ובראשית השנה הנוכחית פנתה רמ"י להוצאה לפועל במטרה להוציא לפועל את צו הפינוי. הרשות צירפה לתביעה דיירים נוספים על אותו מתחם, שהגישו את התביעה הנוכחית. הדיירים, קרובי משפחתו של התושב שנגדו הוצא צו פינוי כבר בעשור הקודם ערערו על ההחלטה לצרף אותם להליך ההוצאה לפועל וערערו על ההחלטה לבית משפט השלום ברמלה. הערעור נדחה, ובית המשפט קבע כי המערערים מתגוררים על קרקע השייכת למדינה, שלגביה קבע בית המשפט כי יש לפנותה.
על רקע זה הגישו בני המשפחה תביעה לבית המשפט בבת ים לביטול צו הפינוי ולהוצאת צו בהול לעיכוב ההליכים נגדם. לטענת התובעים, הם צאצאים של זוג שהתגוררו על הקרקע מאז שנות הארבעים של המאה שעברה. התובעים אף ביקרו את רמ"י שהשתהתה בביצוע פסק הדין שניתן לה לפנות תושב אחר במתחם. רמ"י טענה במשפט כי לתובעים אין כל זכות על הקרקע, וכי התובעים עיכבו במשך שנים את הפינוי.
השופטת רונית אופיר קבעה בפסק דינה כי מצילומים שנערכו בשטח בשנות התשעים עולה כי השטח היה נקי ממבנים ולא מעובד, דבר הסותר את הטענה כי סבתם החזיקה בקרקע ברציפות מאז שנות השלושים של המאה שעברה. "אין לתובעים כל זכות שבדין לביטול צו הפינוי", קבעה השופטת, ודחתה את תביעתם.
הפסיקה, כאמור, הביאה לפינויים של התובעים מהשטח. לאור העובדה שמדובר במשפחות קשות יום ולפנים משורת הדין, רמ"י הציעה למחזיקים בשטח דמי התארגנות לפינוי, כדי לאפשר להם לשכור מקום מגורים חלופי, כך עולה מפסק הדין.
עו"ד שירה תם, מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, מסרה כי: "מתוך הבנה למצב המשפחות השוהות במקום, רמ"י פועלת במלוא הרגישות, יחד עם ביצוע חובתה לקיים את החלטת בית המשפט ולהחזיר את הקרקע לטובת הציבור".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן