האם בנק ישראל פועל על טייס אוטומטי ומבצע רצף של טעויות אסטרטגיות?

משום מה לא התייחסו בימים האחרונים בפרשנות לירידה התלולה בצמיחה במשק הישראלי, בכל מה שנוגע להתמתנות ענף הנדל"ן ושוק הדיור.

למי שאינו זוכר, כשהחל נגיד בנק ישראל, בחודש מרץ האחרון, להעלות בהדרגה את שער הריבית, האו ציין, בצדק מבחינתו, את הצמיחה חסרת התקדים של המשק, שעמדה ברבעון השני על כ-7.3 אחוזים, הגבוהה ביותר מבין מדינות ה-OECD  ואחת הגבוהות בעולם.

מאז מרץ האחרון חווינו 6 העלאות ריבית רצופות שמסתכמות ב-3.25 אחוז ריבית, הגבוה ביותר בעשור הנוכחי, לצד נתונים מובהקים המאותתים לא רק על עצירת הצמיחה במשק, אלא גם אודות תרחיש אפשרי של מיתון. הצמיחה נעצרה כמעט לחלוטין ועמדה ברבעון השלישי על 2.1 אחוזים בלבד, שזו בפועל צמיחה אפס, לאור העובדה שגידול האוכלוסייה השנתי נאמד בכ-2 אחוזים.

לצד העצירה בצמיחה, הופיעו עוד מספר נתונים מדאיגים, דוגמת עלייה תלולה באבטלה, מכ-3.2 אחוזים במרץ לכ-4.3 אחוזים באוקטובר, שזו בפועל עלייה בכ-70 אלף מובטלים חדשים, זאת שעה שהכורתות מבשרות על פיטורים המוניים נוספים, ולא רק בענפי ההייטק והטכנולוגיה למיניהם.

זאת ועוד: הצריכה במשק, על כל ענפיו, ירדה באופן מדאיג ביותר, זאת כמובן כולל ענף הנדל"ן ושוק הדיור שהתכווץ בעשרות אחוזים, ללא ספק פועל יוצא של מדיניות העלאות הריבית הרצופות, לצד והגבלות חמורות על נוטלי המשכנתאות.

והאבסורד הכי גדול הינו בכך שהעלאות הריבית, שמטרתן המוצהרת הייתה לעצור את האינפלציה, לא הצליחו כלל במשימתן, והאינפלציה השנתית, נכון לאוקטובר 2022, הינה כ-5.1 אחוזים, אחוז דומה מאוד לזה שהיה במרץ האחרון, בטרם תחילת ה"ראלי" של העלאות הריבית.

ובמילים אחרות: בנק ישראל "השיג" במהלך שבעת החודשים האחרונים את הרע מכל העולמות: עצר במו ידיו את הצמיחה חסרת התקדים שהייתה למשק הישראלי בראשית 2022, הגדיל את האבטלה באופן מדאיג ביותר, הקטין שלא לצורך את הצריכה בכל ענפי המשק וגרם לפגיעה חסרת תקדים בענף הנדל"ן בכלל ולוקחי המשכנתאות בפרט.

נשאלת אם כן השאלה האם ה"נשק הסודי" של בנק ישראל שהינו העלאות ריבית, לא רק בוזבז שלא לצורך, אלא גם "ירה בתוך הנגמ"ש" וייזכר בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל כאחת הטעויות האסטרטגיות הקשות ביותר שנעשו על ידי מקבלי ההחלטות בתחום הכלכלי?

והאם העובדה שהעלאת ריבית נוספת, שישית במספר, שאירעה בשבוע האחרון, מלמדת יותר על פסיכולוגיה של "טייס אוטומטי", מאשר על מהלך כלכלי מתבקש, כזה שלא יפגע ברוכשי הדירות ונוטלי המשכנתאות? והאם, שאלת השאלות, הורדת האינפלציה בשיעור של חצי אחוז-אחוז (שממילא לא הצליחה עד כה) אכן שווה את המחיר הכבד שכולנו משלמים, ובמיוחד אותם משקי בית שייאלצו לשלם בממוצע עוד כ-1,000 שקלים בקירוב מידי חודש בחודשו?

למומחי בנק ישראל פתרונים.

*כותב המאמר עמית דובקין הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן