"הסכמה שבשתיקה": דייר השתלט על המבואה הקומתית ועל הכניסה למעלית – ויצטרך לפנות את השטח

השתלט על המבואה הקומתית ועל דלת הכניסה למעלית – וטען: "השכנים לא הביעו התנגדות לכך". המפקח על המקרקעין בנתניה קיבל תביעה שהגישה נציגות הדיירים בבניין מגורים בנתניה נגד שכנם, בטענה שהשתלט על שטח משותף בקומה בה נמצאת דירתו, הכולל את דלת הכניסה למעלית. בפסק הדין קבע המפקח ארז שטיינברג, כי שתיקה רבת שנים של הדיירים או אי התנגדות להשתלטות על שטח משותף אינן שוות ערך להסכמה, והורה לשכן לפנות את השטח שעליו השתלט.

מהתביעה, שהוגשה על ידי נציגות הדיירים ואחד מדיירי הבניין, נטען כי הנתבע, שהוא בעליה של דירת דופלקס בקומה השמינית והתשיעית, השתלט על המבואה בקומה התשיעית. בתביעה נטען כי בעקבות זאת, הן פתח הכניסה למעלית בקומה התשיעית והן המבואה – שהם חלק מהרכוש המשותף בבניין, נמצאים לעשה בתוך דירתו של השכן הנתבע. הדבר, כך טוען התובע, מונע ממנו להשתמש במעלית כדי להגיע לדירתו בקומה העשירית.

הנתבע, מצדו, כי כך רכש את דירתו מהקבלן, על פי היתר, ללא שבוצע על ידו כל שינוי במעלית או בשטח המבואה הקומתית. לטענת הנתבע, מאחר שחלפו שבע שנים מהמועד שבו רכש את דירתו – התיישנה עילת התביעה. עוד טען הנתבע כי מאחר שכך רכש את הדירה, המבואה ופתח המעלית אינם חלק מהרכוש המשותף בבניין.

הנתבע טען עוד כי במשך השנים השכנים העניקו לו הסכמה שבשתיקה, ובכך קיבל הסכמה רבת שנים של בעלי הדירות ושל בעלי המקרקעין הקודמים למתן שימוש ייחודי במבואה הקומתית ובמעלית, ובכך קיבל חזקה ייחודית על השטח.

המפקח שטיינברג דחה את טענת הנתבע להתיישנות, וציין כי הסגת גבול במקרקעין היא עוולה מתמשכת, במובן זה שהעילה לסילוק יד בגינה, מתחדשת מיום ליום. מסיבה זו, קבע, אין במועד תחילת הפלישה כדי להביא לדחיית התביעה עקב התיישנות.

לעצם העניין, המפקח קבע כי מעין בתשריט הבית המשותף עולה בבירור כי שטח המבואה והיציאה מהמעלית בקומה התשיעית אינם כלולים בתחומיה של דירת הנתבע. בנוסף, המפקח דחה את טענת הנתבע  בדבר הסכמה רבת שנים של בעלי הדירות לשימוש בלעדי במבואה. "מהראיות שהוצגו לפניי אין ללמוד שהנתבע הוכיח כי ניתנה לו הסכמה ברורה, מפורשת, חד-משמעית וקונקרטית של כל בעלי הדירות, המאפשרת לו המשך שימוש ייחודי ברכוש המשותף ולכלול חלקים מהרכוש המשותף בתוך דירתו, הלכה למעשה – לצמיתות".

עוד קבע המפקח כי הנתבע לא הציג החלטה של אסיפת בעלי הדירות המעידה על הסכמתם לתפיסת החזקה הייחודית בשטח המחלוקת וכן לא הביא לעדות את כל בעלי הדירות בבית המשותף על מנת שיאשרו כי נתנו את הסכמתם לכך. 

בהתייחסו לטענת הנתבע כי קיבל הסכמה שבשתיקה מהדיירים, כתב המפקח: "גם אם הייתי רואה בשתיקת בעלי הדירות או באי-התנגדות כהסכמה מכללא לשימוש ייחודי אותו עשו כץ ברכוש המשותף, הרי שהרשאת חינם שכזו ניתנת לביטול עם גילוי דעתו של המקנה שאין ברצונו להמשיך בהענקת הרישיון, ולעולם אפשר לחזור ממנה".

יתר על כן, המפקח ציין כי חדר המדרגות המבואה הקומתית והמעלית הם רכוש משותף המוגדר כרכוש "הכרחי", אשר חוק המקרקעין אינו מאפשר את הצמדתו לדירה מסוימת. "על כן ספק רב בעיני אם לנוכח הוראות חוק המקרקעין, יכולים היו כל בעלי הדירות לתת הסכמה בעלת תוקף משפטי מחייב למתן זכות שימוש ייחודי לצמיתות, שכמוהו כהצמדה, לאותם חלקים ברכוש המשותף אשר אין אפשרות על פי חוק להצמידם לדירה פלונית".

המפקח הורה לנתבע לסלק את ידו מהמבואה בקומה התשיעית ולהשיב את מצב הרכוש המשותף לקדמותו, כך שדירתו ושטח המבואה בקומה התשיעית יתאימו במדויק למוצג בתשריט הבית המשותף. בנוסף, הוא הטיל על הנתבע הוצאות בסך 15,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן