banner

יום ירושלים: אוכלוסייה מתבגרת והגירה שלילית לעיר הבירה

לרגל יום ירושלים, לקט נתוני הלמ"ס לשנים 2018-2016: הגירה שלילית, עלייה של 2.9% בהתחלות הבנייה וממוצע ערך דירה של כ-2 מיליון שקל. כל מה שצריך לדעת על האוכלוסייה, הדיור והתעסוקה בעיר הבירה

  • ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה במדינה. כיום עומד מספר התושבים בירושלים על כ-927,000 נפש.
  • במהלך 2017, גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-18,700 תושבים, מתוכם כ-9,800 יהודים ואחרים וכ-8,900 ערבים. לאוכלוסייה נוספו קרוב ל-21,000 איש כתוצאה מריבוי טבעי ועוד כ-4,000 איש כתוצאה ממאזן הגירה בין-לאומית. 6,000 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי (מספר העוזבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אל ירושלים).
  • בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. תל אביב-יפו, בית שמש וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.
  • שיעור הפריון הכולל (מספר ילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בירושלים עמד על 3.90 ילדים לאישה, גבוה מהממוצע הארצי (3.11).
  • משק בית ירושלמי מונה 91 נפשות בממוצע, לעומת ממוצע ארצי של 3.28 נפשות.
  • בשנת 2018 החלה בנייתן של 2,877 דירות בירושלים, עלייה של 2.9% לעומת 2017.
  • ממוצע ערך הדירה בבעלות – 2,018,000 ש"ח וממוצע שכר הדירה החודשי – 3,308 ש"ח, גבוהים מהממוצע הארצי (1,801,000 ש"ח ו-3,183 ש"ח, בהתאמה).
  • אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2018 היה 52.0%, לעומת 63.9% בממוצע הארצי.
  • 2% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם.
  • האוכלוסייה בירושלים ותיקה בעיר לעומת אוכלוסייה בערים אחרות.
  • 29% מהיהודים בירושלים מגדירים את עצמם ישראלים, 20% – יהודים, 17% – אשכנזים ו-34% -בהגדרות אחרות.
  • בשנת הלימודים תשע"ח (2017/18) למדו בבתי הספר היסודיים בירושלים (חינוך עברי) 6 אלף תלמידים, מהם 51.8 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-14 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.7 אלף בחינוך הממלכתי.
  • 4% מהסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, היו תושבי העיר ירושלים.
  • שיעור בני ה-20 ומעלה החשים ביטחון באופן כללי (במידה רבה או רבה מאוד) בירושלים עמד על 88.3%, נמוך במקצת מהשיעור הארצי (90%).
  • בשנת 2018 מספר האורחים במלונות בירושלים עמד על 1.8 מיליון, עלייה של 8% לעומת 2017.
  • 72% מהתיירים ביקרו בכותל המערבי, 52% – בכנסיית הקבר, 47% – בוויאה דולורוזה, 20% – ביד ושם, 15% – במוזיאון ישראל ו-5% ביקרו במסגד אל-אקצא.
  • אחוז הקטינים בקרב כלל המורשעים בדין שהם תושבי ירושלים היה 13.1%, גבוה משמעותית מאחוז הקטינים בקרב כלל המורשעים בדין בישראל (4.8%).
  • ב-2018 נחקרו על ידי משטרת ישראל 1,037 תאונות דרכים עם נפגעים (מסוג ת"ד מורחב) שאירעו בירושלים, ובהן נפגעו 1,570 אנשים (עלייה של כ-2% במספר התאונות ושל כ-3% במספר הנפגעים בהן, לעומת 2017).

ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל. בסוף 2017 עמד מספר התושבים בירושלים על 901,302 נפש, כ-10% מכלל תושבי המדינה. מתוכם, 559,849 יהודים ואחרים (62.1%) ו-341,453 ערבים (37.9%).

מקורות גידול האוכלוסייה
במהלך שנת 2017 גדלה אוכלוסיית העיר ב-18,651 תושבים, מתוכם 9,755 יהודים ואחרים ו-8,896 ערבים. עיקר הגידול, כ-21,000 איש, נבע מהריבוי הטבעי (מספר לידות פחות מספר הפטירות), מתוכם כ-13,000 באוכלוסיית היהודים ואחרים וכ-8,000 באוכלוסיית הערבים. כ-4,000 איש נוספו במאזן ההגירה הבין-לאומית, דהיינו עולים, אזרחים עולים, איחוד משפחות ומאזן ההגירה של ישראלים בחו"ל (יציאות וחזרות של ישראלים ששהו בחו"ל יותר משנה ברציפות).

מאזן ההגירה הפנימית בירושלים המשיך להיות שלילי וגרע כ-6,000 תושבים מהעיר, מתוכם 5,800 יהודים ואחרים ו-200 ערבים. המצב בירושלים ב-2017 היה דומה לערים גדולות אחרות בישראל כמו חיפה, ראשון לציון ואשדוד שבהן מקור הגידול העיקרי הוא הריבוי הטבעי, ואילו מאזן ההגירה הפנימית שלילי.

מקורות גידול בירושלים לפי קבוצות אוכלוסייה, 2017

הגירה פנימית
בשנת 2017 נגרעו כ-6,000 תושבים מירושלים. כ-11,100 תושבים חדשים נכנסו לעיר מישובים אחרים בישראל, לעומת כ-17,100 תושבים שעזבו. הנכנסים והיוצאים דומים בהרכב הגילים שלהם – כ-50% מהם שייכים לקבוצת הגיל 34-20, וכ-25% הם ילדים עד גיל 14.

בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הן היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. תל אביב-יפו, בית שמש וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.

נכנסים לירושלים (הגירה פנימית) לפי יישובים עיקריים, 2017

יוצאים מירושלים, לפי יישובים עיקריים, 2017

בשנת 2016 נישאו בישראל 6,708 חתנים תושבי ירושלים ו-6,899 כלות תושבות ירושלים. הגיל החציוני של חתנים וכלות שנישאו לראשונה ושהתגוררו בירושלים היה נמוך ביחס לגילם של כלל החתנים והכלות שנישאו לראשונה בישראל. הסיבה לכך, היא חלקה הגבוה של אוכלוסייה מוסלמית בירושלים בהשוואה לחלקה בכלל אוכלוסיית ישראל, וחלקה הגבוה של אוכלוסייה חרדית בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית בהשוואה לחלקה בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. שתי אוכלוסיות אלו מאופיינות בדפוסי נישואין בגיל צעיר.

הגיל החציוני – הגיל שמתחתיו מצויים מחצית מהנישאים ומעליו המחצית השנייה.

נישאים/ות שעיר המגורים שלהם/ן כפי שרשומה ברשות האוכלוסין וההגירה בתאריך הנישואין היא ירושלים.

הגיל החציוני של חתנים וכלות תושבי ירושלים שנישאו לראשונה בהשוואה לכלל האוכלוסייה לפי דת, 2016

ילודה ופריון
לידות: במהלך שנת 2017 נולדו לתושבי ירושלים 24,704 תינוקות. מתוכם 15,790 לנשים יהודיות ואחרות (כ-64%) ו-8,914 לנשים ערביות (כ-36%). התינוקות שנולדו לתושבי ירושלים היו 13.5% מסך התינוקות שנולדו בישראל במהלך שנה זו; אחוז זה גבוה מחלקה של אוכלוסיית ירושלים באוכלוסיית המדינה (כ-10%).

פריון: בשנת 2017 עמד שיעור הפריון הכולל בירושלים (מספר ילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) על 3.90 ילדים בממוצע לאישה. שיעור זה גבוה מהממוצע הארצי (3.11). שיעור הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות ואחרות בירושלים עמד על 4.27 ילדים בממוצע לאישה, גבוה מהממוצע הארצי של יהודיות ואחרות – 3.05. גם שיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות בירושלים (3.33) היה גבוה מהממוצע הארצי של הערביות (3.16).

רמת הפריון מושפעת, בין היתר, מהגיל שבו החלה האישה ללדת. בשנת 2017 היה גיל האם הממוצע בירושלים בלידה ראשונה, נמוך ב-3 שנים מהממוצע הארצי (24.6 לעומת 27.6, בהתאמה).

משקי בית ומשפחות
בשנת 2018 היו בירושלים כ-226.2 אלף משקי בית כ-9% מכלל משקי הבית בישראל. משק בית ירושלמי מונה 3.91 נפשות בממוצע (בהשוואה ל-3.28 נפשות בממוצע הארצי), והוא גדול גם ממשקי הבית בערים הגדולות האחרות.

גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה היהודית בירושלים, עמד על 3.38 נפשות למשק בית (3.09 נפשות בממוצע הארצי). גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה הערבית בירושלים עמד על 5.29 נפשות למשק בית (4.49 נפשות בממוצע הארצי).

בהשוואה לערים הגדולות האחרות, בירושלים נמצא האחוז הגבוה ביותר של משקי בית עם שבע נפשות ויותר (כ-15%).

כ-81% ממשקי הבית הירושלמיים הם משפחתיים – כוללים לפחות משפחה אחת. כ-19% הם משקי בית לא משפחתיים, כ-84% מתוכם הם משקי בית של אנשים הגרים לבד.

כ-68% מהמשפחות בירושלים הן בעלות מבנה מסורתי, הכולל זוג עם ילדים (ילדים בכל גיל), בהשוואה לכ-62% בכלל הארץ.

כ-11% מהמשפחות בירושלים הן חד-הוריות עם ילדים בכל גיל, מעט פחות מהאחוז הארצי (כ-12%). כמחציתן (5% מכלל המשפחות בירושלים) הן משפחות חד-הוריות עם לפחות ילד אחד עד גיל 17.

נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2017

הוצאה והכנסה ממוצעת לחודש למשק בית בירושלים

ההכנסה הכספית ברוטו היא 15,469 ש"ח. 71.5% מהכנסה זו – מקורה בעבודה ו-28.5% מקורה – בקצבאות ותמיכות, פנסיה וקופות גמל והון. ההכנסה הכספית נטו היא 13,351 ש"ח.

ההוצאה הכספית למשק בית היא 11,711 ש"ח. מבין שמונה הערים הגדולות (המונות יותר מ-200,000 תושבים), בירושלים נמצא ההפרש הקטן ביותר בין ההכנסה כספית נטו להוצאה כספית נטו (14.0%).

מבין הערים הגדולות, בירושלים מספר הנפשות הממוצע במשק בית הוא הגבוה ביותר (4.1 נפשות). לכן ההוצאה הכספית לנפש בירושלים היא הנמוכה ביותר ועומדת על 2,870 ש"ח לנפש.

בעלות על מוצרי תקשורת
אחוז הבעלות הנמוך ביותר על טלוויזיה ועל מינוי לטלוויזיה בכבלים ובלוויין בשמונה הערים הגדולות, נמצא בירושלים (66.4% ו-26.3%, בהתאמה) וכן אחוז הבעלות הנמוך ביותר על מחשב ומנויים לאינטרנט (70% ו-53.9%, בהתאמה).

לעומת זאת, אחוזי הבעלות על צלחת לוויין וממיר דיגיטלי בירושלים הם הגבוהים ביותר (28.5% ו-31.6%, בהתאמה).

דיור
בירושלים 51.5% גרים בדירה שבבעלותם, 34.1% גרים בדירות שכורות והיתר – בדירות חינם, במעונות סטודנטים ובדירות בדמי מפתח. בירושלים ממוצע ערך הדירה בבעלות – 2,018,000 ש"ח וממוצע שכר הדירה החודשי – 3,308 ש"ח גבוהים מהממוצע הארצי (1,801,000 ש"ח ו-3,183 ש"ח, בהתאמה).

בינוי

התחלות הבנייה
בשנת 2018 החלה בנייתן של 2,877 דירות בירושלים, עלייה של 2.9% לעומת 2017.

התחלות הבנייה בירושלים בשנת 2018 היו 6.1% מכלל התחלות הבנייה בישראל.

מתוך כלל הדירות החדשות שהחלה בנייתן בשנת 2018, כ-6% נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ודו-משפחתיים), כ-21.6% – בבניינים בני 19-10 דירות ויותר ממחצית מהדירות – בבניינים בני 20 דירות ומעלה.

גמר בנייה
בשנת 2018 הסתיימה בנייתן של כ-2,007 דירות בירושלים, ירידה של 48% לעומת שנת 2017.

אילוסטרציה: כבישי ירושלים // depositphotos
אילוסטרציה: כבישי ירושלים // depositphotos

שטח הבנייה
התחלת בנייה – בשנת 2018 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים ב-1.5 מיליון מ"ר, לעומת 0.8 מיליון מ"ר בשנת 2017 – עלייה של כ-83.3%. מכלל שטח התחלות הבנייה בשנת 2018, כ-73.2% נועדו לבנייה למגורים וכ-26.8% נועד לבנייה שלא למגורים.

גמר בנייה – בשנת 2018 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-0.6 מיליון מ"ר, לעומת כ-1.0 מיליון מ"ר בשנת 2017 – ירידה של כ-35.7%. מכלל שטח גמר הבנייה בשנת 2018, כ-63.7% נועד לבנייה למגורים וכ-36.4% נועד לבנייה שלא למגורים.

הכמות המבוקשת של דירות חדשות

בשנת 2018 הכמות המבוקשת של דירות חדשות[1] בירושלים עמדה על 2,388 דירות, עלייה של 8.9% לעומת שנת 2017. בשנת 2018 הכמות המבוקשת מורכבת מכ-43% דירות חדשות שנמכרו ומכ-57% דירות שלא למכירה שהחלה בנייתן.

בשנת 2018 נמכרו 1,034 דירות חדשות, ירידה של כ-2.9% בהשוואה לשנת 2017.

מספר הדירות החדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן בשנת 2018 עמד על 1,354 דירות, עלייה של כ-20.1% לעומת שנת 2017.

עבודה (של בני 15 ומעלה)
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2018 היה 52.0%, לעומת 63.9% בממוצע הארצי. באוכלוסייה היהודית בירושלים הגיע אחוז המשתתפים בכוח העבודה ב-2018 ל-58.0%, בהשוואה ל-67.8% באוכלוסייה היהודית בכלל הארץ. באוכלוסייה הערבית היה אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים 40.7% (45.9% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).

אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בשנת 2018 הגיע ל-4.8% (הרמה הארצית עמדה על 4.0%). אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית ב-2018 עמד על 5.1% (לעומת 4.0% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ). אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה הערבית היה 4.3% (4.5% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).

מאפייני המועסקים
מתוך כ-349 אלף מועסקים העובדים בירושלים, 17.6% עבדו בענף החינוך (12.9% בכלל הארץ), 14.3% – בשירותי בריאות ובשירותי רווחה וסעד (11.1% בכלל הארץ), 11.1% – במינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון וביטוח לאומי חובה (10.4% בכלל הארץ), 9.1% – במסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים (11.0% בכלל הארץ), 6.2% – בשירותי אירוח ואוכל (4.3% בכלל הארץ), 5.8% – בשירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (7.6% בכלל הארץ), והשאר עבדו בענפים אחרים.

89.2% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם, לעומת 67.5% מתושבי חיפה, 63.8% מתושבי תל אביב-יפו, 55.8% מתושבי אשדוד, 45.5% מתושבי פתח תקווה ו-40.0% מתושבי ראשון לציון.

מועסקים במשקי בית
ב-2018 77.9% ממשקי הבית בירושלים היו משקי בית עם מועסקים, לעומת 79.8% בממוצע הארצי. מתוך משקי הבית באוכלוסייה היהודית בירושלים, 75.9% היו משקי בית עם מועסקים, ומתוך האוכלוסייה הערבית – 79.7%.

מבין משקי הבית עם ילדים, 8.6% ממשקי הבית בירושלים ב-2018 היו ללא משתתף בכוח העבודה, לעומת 4.5% בממוצע ביישובים העירוניים בישראל.

צפיפות דיור
צפיפות הדיור בירושלים גדולה מזו שבשבע הערים הגדולות האחרות. ב-2018 ממוצע הנפשות לחדר בירושלים עמד על 1.18 נפשות לחדר, לעומת 0.85 – באשדוד, 0.79 – בפתח תקווה, 0.77 – בנתניה, 0.76 – בבאר שבע, 0.74 – בראשון לציון ובתל אביב-יפו ו-0.72 – בחיפה (הממוצע הארצי עמד על 0.87).

סטודנטים שלומדים בירושלים
בשנת תשע”ח (2017/18) למדו 35.0 אלף סטודנטים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בירושלים שהם 11.1% מכלל הסטודנטים בישראל.[4] 17.9 אלף סטודנטים למדו באוניברסיטה העברית,[5] 11.8 אלף סטודנטים למדו בשבע מכללות אקדמיות ו-5.3 אלף למדו בארבע מכללות אקדמיות לחינוך.

כ-92% מהסטודנטים שלמדו בירושלים במכללות האקדמיות למדו לקראת תואר ראשון והיתר למדו לקראת תואר שני. כ-77% מהסטודנטים שלמדו בירושלים במכללות האקדמיות לחינוך עשו זאת לקראת תואר ראשון. באוניברסיטה העברית, לעומת זאת, אחוז הסטודנטים לתואר ראשון היה 57.9% ואחוז הסטודנטים לתואר שני היה 30.3% (בשנה קודמת: 30.4%). לימודי תואר שלישי התקיימו באוניברסיטה העברית בלבד ואחוז הסטודנטים שלמדו בה לתואר זה עמד על 10.9%.

ירושלים // depositphotos
ירושלים // depositphotos

תחומי הלימוד
במכללות האקדמיות, תחומי הלימוד העיקריים שאותם למדו סטודנטים לתואר ראשון היו: הנדסה ואדריכלות (24.8%), אמנות, אומנויות ואמנות שימושית (21.9%) ועסקים ומדעי הניהול (14.9%). בהשוואה לכך, באוניברסיטה העברית, נלמדו תחומים אלו באחוזים נמוכים בהרבה (הנדסה ואדריכלות – 3.8%; אמנות, אומנויות ואמנות שימושית – 0.8%; עסקים ומדעי הניהול – 2.0%). לעומת זאת, התחום הנלמד ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה העברית היה מדעי החברה – 19.5% (4.3% במכללות האקדמיות) ולאחריו מקצועות עזר רפואיים – 15.7% (שהיה נפוץ גם במכללות האקדמיות – 17.1%), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – 11.4% (12.3% במכללות האקדמיות), שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים – 9.0% (1.6% במכללות האקדמיות), המדעים הפיזיקליים – 8.4% ומשפטים – 7.6% (שני התחומים האחרונים לא נלמדו כלל במכללות האקדמיות בירושלים). גם לימודי רפואה נלמדו באוניברסיטה העברית בלבד – 7.3% מאחוז הלומדים שם.

נשים
בקרב כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים הרוב היו נשים (62.3%). במכללות האקדמיות לחינוך אחוז הנשים היה 83.5% (הגבוה ביותר), באוניברסיטה העברית היה חלקן היחסי הנמוך ביותר (56.4%) ובמכללות האקדמיות היה חלקן היחסי של נשים 61.6%. למעשה במרבית המוסדות רוב הסטודנטים (יותר מ-50%) היו נשים למעט במרכז האקדמי שלם (42.7%) ובעזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים (37.2%).

ערבים
10.4% מהסטודנטים שלמדו בירושלים היו ערבים. באוניברסיטה העברית האחוז עמד על 11.7%. המכללות שבהן אחוזי הסטודנטים הערבים היו הגבוהים ביותר: המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין (19.7%), המכללה האקדמית הדסה ירושלים (18.4%) ועזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים (15.9%).

מקום מגורים
43.0% מהסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, היו תושבי מחוז ירושלים. באוניברסיטה העברית היה חלקם נמוך יחסית (39.5%).

קצת יותר משליש מהסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, היו תושבי העיר ירושלים (36.4%). באוניברסיטה העברית היה חלקם היחסי נמוך יותר (34.1%) ובמכללות האקדמיות לחינוך ובמכללות האקדמיות גבוה יותר (36.9% ו-39.7%, בהתאמה). האחוזים הגבוהים ביותר של תושבי ירושלים היו בעזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים (54.9%), במכללה האקדמית הדסה ירושלים (47.7%) ובמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין (42.7%). האחוזים הנמוכים ביותר של תושבי ירושלים היו

באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (24.2%), המכללה האקדמית לחינוך אמונה-אפרתה (26.1%) ומכון שכטר למדעי היהדות (33.4%).

6.6% מהסטודנטים גרו ביישובים במחוז ירושלים (לא כולל העיר ירושלים). במכללות האקדמיות לחינוך האחוז היה הגבוה ביותר – 9.5%, במכללות האקדמיות – 7.2% ובאוניברסיטה העברית 5.4%.

3.9% מכלל הסטודנטים שלמדו בירושלים היו תושבי תל אביב-יפו. אחוזים גבוהים במיוחד של תושבי תל אביב-יפו היו בקרב הלומדים בבצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (11.8%), באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (8.7%) ובאוניברסיטה העברית (5.2%).

לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2018

הנתונים מתייחסים לבני 20 ומעלה

האוכלוסייה בירושלים ותיקה בעיר לעומת אוכלוסייה בערים אחרות
כמעט שני שלישים (63%) מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 33% בממוצע הארצי.

4 מכל 5 ירושלמים (80%) גרים בעיר יותר מעשרים שנה (71% מהיהודים ו-96% מהערבים), לעומת 59% בכלל האוכלוסייה הגרים באותו היישוב יותר מעשרים שנה (47% בתל אביב-יפו, ו-59% בחיפה).

12% מהאוכלוסייה הבוגרת בירושלים היא אוכלוסייה חדשה המתגוררת בירושלים פחות מ-10 שנים, לעומת 34% בתל אביב-יפו ו-24% בקרב בני 20 ומעלה בכל היישובים בארץ.

מרבית הירושלמים מתכוונים להמשיך לגור בעיר בחמש השנים הקרובות
88% מהירושלמים מתכוונים להמשיך לגור בעיר בחמש השנים הקרובות. לשם השוואה, 85% מהתל-אביבים מתכוונים להמשיך לגור בתל אביב-יפו ו-76% מהחיפאים מתכוונים להמשיך לגור בחיפה בחמש השנים הקרובות.

83% מכלל בני 20 ומעלה בישראל מתכוונים לגור ביישוב שבו הם גרים בחמש השנים הקרובות.

כיצד הירושלמים מגדירים את עצמם?
29% מהיהודים בירושלים מגדירים את עצמם ישראלים (לעומת 46% מהיהודים בכלל האוכלוסייה), 20% – יהודים (18% מהיהודים בכלל האוכלוסייה), 17% מגדירים את עצמם אשכנזים (לעומת 9% בקרב יהודים בכלל האוכלוסייה), ו-34% – בהגדרות אחרות. בקרב הערבים בירושלים: 60% מגדירים את עצמם פלסטינים (לעומת 12% מהערבים בכלל האוכלוסייה), 31% – ירושלמים, והשאר (9%) – בהגדרות אחרות.

דירות חדשות כוללות דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן.

דירות חדשות שלא למכירה כוללות דירות שנבנות לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד.

 לא נכללו סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה. במוסד זה, הלימודים מתקיימים בכל הארץ.

נתוני המוסדות כוללים גם סטודנטים הלומדים בקמפוסים/שלוחות מחוץ לירושלים.

רוב תושבי העיר היהודים הם חרדים או דתיים
63% מתושבי ירושלים בגיל 20 ומעלה הם יהודים ו-67% ערבים.

בקרב היהודים בני 20 ומעלה בירושלים: 35.6% מגדירים את עצמם חרדים; 20.5% – דתיים; 10.2% -מסורתיים-דתיים; 14.5% – מסורתיים לא כל כך דתיים; 18.6% – חילונים.

לעומת זאת, בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל: 10.1% מגדירים את עצמם חרדים; 11.3% – דתיים; 12.8% – מסורתיים דתיים; 22.2% – מסורתיים לא כל כך דתיים; 43.2% – חילונים.

מאז 2002 גדל חלקה של האוכלוסייה החרדית והדתית בירושלים, חלקה של האוכלוסייה המסורתית-דתית נותר ללא שינוי, וחלקה של האוכלוסייה המסורתית לא כל-כך דתית והאוכלוסייה החילונית הצטמצם.

רווחה כלכלית
62% מתושבי ירושלים מרוצים ממצבם הכלכלי: 72% מהיהודים לעומת 46% מהערבים (63% בכלל האוכלוסייה בישראל).

45% מתושבי ירושלים דיווחו שהם מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית: 25% מהיהודים לעומת 78% מהערבים (30% בכלל האוכלוסייה). 32% מתושבי ירושלים דיווחו שהם חשו עניים בשנה האחרונה: 9% מהיהודים לעומת 70% מהערבים (11% בכל הארץ).

יהודים מרוצים יותר מערבים
90% מהירושלמים בני 20 ומעלה מרוצים מחייהם (בדומה לשיעור הארצי – 89%): 94% מהיהודים ו-82% מהערבים.

85% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מעבודתם (88% בכלל האוכלוסייה).

שביעות רצון מאזור המגורים
73% מתושבי ירושלים מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם (87% מהיהודים לעומת 50% מהערבים). בכלל הארץ 84% מרוצים מאזור מגוריהם.

37% מתושבי ירושלים מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם: 46% מהיהודים לעומת 21% מהערבים (56% בכלל האוכלוסייה). אחוז המרוצים מהניקיון בירושלים נמוך בהשוואה לשאר הערים הגדולות.

37% מתושבי ירושלים מרוצים מכמות השטחים הירוקים והפארקים באזור מגוריהם: 56% מהיהודים לעומת 3% בקרב הערבים (58% בכלל האוכלוסייה). האחוז בירושלים נמוך בהשוואה לשאר הערים הגדולות.

36% מתושבי ירושלים מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור מגוריהם: 39% מהיהודים לעומת 29% מהערבים (38% בכלל האוכלוסייה).

ל-28% מתושבי ירושלים מפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם (33% בכלל האוכלוסייה).

48% מתושבי ירושלים מרוצים משירותי איסוף האשפה באזור מגוריהם: 59% מהיהודים לעומת 29% מהערבים (69% בכלל האוכלוסייה).

44% מתושבי ירושלים מרוצים ממצב הכבישים והמדרכות באזור מגוריהם: 57% מהיהודים לעומת 23% מהערבים (53% בכלל האוכלוסייה).

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות