"מה שתוקע פרויקטים בעיר זה לא התמורות או יזם, זה מאכערים שמסתובבים ומחתימים"

"פתח תקווה היא עיר ותיקה מאוד. חוגגת 142 שנים, ויש בה המון בניינים ישנים. יש לנו אתגר גדול בעיר – שכונות ותיקות לצד חדשות ואנחנו רוצים לתת מענה בהתחדשות עירונית, גם נדל"ני, גם חברתי וגם תשתיתי. אנחנו משקיעים בזה המון. אחד הצעדים שעשיתי זה להקים מינהלת להתחדשות עירונית יחד עם משרד הבינוי והשיכון. בקדנציות הקודמות הקשו כאן בעיר על התחום של התחדשות עירונית, אבל אנחנו עם גישה שונה". כך פותח ואומר רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה. 

גרינברג, קצת יותר משנתיים בתפקיד, מתייחס להתחדשות העירונית בעיר כיעד משמעותי, אבל מדגיש שהדרך להתחדשות חייבת לעבור קודם כל בתכנון מקדים ברמה השכונתית. "אישרנו בתקופתי, בשנה האחרונה, תוכנית מתאר כוללנית לעיר והיא כוללת גם התחדשות עירונית. במקביל, אנחנו מאשרים ומקדמים תוכניות מיתאר לשכונות כמו רמת ורבר למשל, שם התוכנית כבר הופקדה. זו תוכנית מאוד מסודרת, עם מענה לשטחי ציבור, תחבורה, חינוך ועוד כל מה שצריך משקיעים בזה הרבה. אנחנו גם לקראת אישור תוכנית בשכונות אחדות, יוספטל, עמישב וגם לב המושבה במרכז העיר".

יש התקדמות בכל הקשור לאישור וקידום פרויקטים בעיר?
"יש התקדמות חד משמעית. בשנת 2019 היו סביב 900 יחידות דיור בפרויקטים של התחדשות עירונית וב-2020 אנחנו כבר מדברים על כ-1600. ההתחדשות העירונית מתקדמת.  אבל קודם כל המדיניות – היא צריכה לתת ודאות לכולם. שלא יהיה חוסר ודאות, שלא תהיה אפשרות לסחיטה מצד אחד או אפשרות לגורמים שונים להבטיח כל מיני הבטחות שעלולות ליצור בלבול אצל הדיירים. הרעיון הוא שיהיה מסמך, וכל היזמים יודעים מה יכולים לקבל, ולא להבטיח מעבר לזה, והדיירים יודעים מה הם יכולים לקבל מצד שני, כדי לדעת שמה שמבטיחים להם נכון או לא. עוד דבר שאנחנו עכשיו עושים לטובת ההתחדשות העירונית קשור למתחם סירקין והסכם הגג. ההסכם קובע כי  15% מהמתחם עתיד להיות קרקע משלימה שתוכל לשמש תוספת לפרויקטים בשכונות ותיקות שאין בהן היתכנות כלכלית בלי זה. במקביל, אנחנו גם  מתגברים את כח האדם המקצועי במנהל ההנדסה, בתכנון וברישוי כדי לקצר הליכים".

מה המסר שלך לבעלי דירות בעיר? להתקדם עם תמ"א 38? לקדם פינוי בינוי?
"התושבים בעיר מרגישים שיש שינוי במדיניות שלנו וגם בהיקפי הפעילות. יש הליכים תכנוניים שמתקדמים, מה ששנים ארוכות לא קודם בעירייה. יש מינהלת עירונית חדשה ופעילה שעוטפת את התושבים, ועוזרת להם לקדם תוכניות וגם שומרת עליהם. המטרה היא שהתוצאה תהיה הכי טובה שאפשר ולכן המסר שלי לבעלי דירות הוא לפנות למינהלת ולעשות תהליך מסודר. החוכמה היא לא לקדם רק התחדשות עירונית, אלא התחדשות עירונית נכונה וחכמה, כזו שתיצור פתרונות נכונים ולא 'סלאמס'. מעבר לבנייה, זה גם צורך חברתי. בגלל זה אני אומר לבעלי דירות – קודם כל לפעול בשכל. לפנות, להתייעץ ולהיות בקשר עם המנהלת שלנו. צריך גם להבין שהיום, מה שתוקע פרויקטים בעיר זה לא התמורות או יזם כזה או אחר. מה שתוקע זה מאכערים שמסתובבים ומחתימים. חלק מבעלי הדירות חותמים לאחד וחלק לאחר, ואחר כך יש סכסוכים. חייבים לעשות ישיבה מסודרת בבניין, להזמין את נציגי המינהלת להתחדשות עירונית שתלווה את התהליך ולא לתת לאנשים אחרים להידחף באמצע".

מה עושים במקרים בהם בניין ישן ולא עומד ברעידות אדמה אבל אין תהליך, או שלא יכול להיות פינוי בינוי? העירייה חושבת על זה?
"אנחנו בהחלט חושבים על זה ומקדמים נכון להיום משהו ייחודי – תרבות הדיור של פתח תקווה. מקדמים חידוש של חזיתות ומבנים בעיר. מבחינת נראות ושיפור חזות. עושים את זה באמצעות הלוואות של העירייה שהיא גם ערבה להם. במקביל, אנחנו מכירים גם את הנקודה של מקומות שרוצים לקדם פרויקט אך ההיתכנות הכלכלית בעייתית ולכן גם לזה יש תוכנית. אנחנו מקדמים אפשרות לניוד זכויות. אם מוצאים מקומות שאנחנו יודעים שאין בהם היתכנות כלכלית,  אנחנו מציעים זכויות במקום אחר בעיר כדי שאת הבניינים הישנים יהיה אפשר לחזק, וכדי שיהיה כלכלי. זה כבר קורה, יש מקרים בעיר".

לא פעם יש טענות של יזמים על תוכנית שמאושרות ללא אפשרות כלכלית אמיתית ליישום. למה?
"קורה שתוכנית יכולה להיות לא כלכלית במתווה מסויים. בגלל זה אנחנו תמיד מבקשים דו"ח שמאי שעוברים עליו ובודקים מכל הכיוונים. כולם מבינים שפרויקט חייב להיות כלכלי, אבל לא פעם יש מי שאומר שהפרויקט לא כלכלי ולא בצדק. הולכים לשמאי מכריע ובודקים מה המשמעות ומה השורה התחתונה. אנחנו לא דוחקים לפינה אף אחד, ואין גורם אחד שרוצה פרויקט שלא יהיה כלכלי כי הוא לא יקרה. אבל במקביל אנחנו גם לא מוכנים שיציגו לנו נתונים לא נכונים".

מילה לסיכום לסוף 2020 ולקראת 2021 – לאן הולכים הדברים?
"יש לנו הרבה תוכנית ל-2021 – מהפיכה רצינית. אנחנו רוצים לאפשר את כל הפיתוח אבל זה כרוך בלא מעט דברים. תחבורה, חינוך, תשתיות, וגם השקעה באזורי תעסוקה כי ארנונה למגורים זה לא מספיק. רוצים עוד דירות, אבל צריך גם עוד מתחמי תעסוקה. בגלל זה הרצנו תוכנית לרמת סיב, לסגולה ולקרית אריה. במקביל אנחנו גם לקראת מהפיכה תחבורתית עם הרכבת הקלה והמטרו. התחלנו גם לרכוש שטחים שנועל להשתמש בהם כשטחים חומים לצרכי ציבור בעיר. פתח תקווה היא עיר מחוז והפיתוח מתוכנן בהתאם".

הצטרפו אלינו לקהילת ההתחדשות העירונית

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: