banner
השופט חאלד כאבוב // צילום: דוברות הרשות השופטת | Depositphotos
השופט חאלד כאבוב // צילום: דוברות הרשות השופטת | Depositphotos

היתר הבנייה שהסתבך: משרד הבריאות אוסר על תאגיד מי רעננה להשתמש בבאר מים בגלל קרבה לבית מגורים

בג"ץ דחה עתירה של מי רעננה נגד משרד הבריאות בנושא. השופטים קבעו כי החלטת המשרד הייתה מקצועית ונועדה למנוע זיהום

זיו גולדפישר 29.10.2023

למעלה מ-30 שנה לאחר מתן היתר בנייה לבית מגורים ברעננה, משרד הבריאות פסל לשימוש באר מים שנקדחה לפני 65 שנים. הסיבה – הימצאותו של בית מגורים בקרבה לבאר, דבר שמונע את השימוש בה על פי תקנות בריאות העם. באחרונה דחה בג"ץ עתירה שהגיש תאגיד מי רעננה נגד משרד הבריאות ורשות המים, בדרישה להתיר את השימוש בבאר. לטענת התאגיד, הוא השקיע מיליוני שקל בשיפוץ הבאר, אך השופטים קבעו כי הימצאותו של בית מגורים בסמוך לבאר "גילם סיכון לזיהום המים".

אילוסטרציה באר מים // Depositphotos
אילוסטרציה באר מים // Depositphotos

באר המים שנמצאת במוקד הסכסוך הוא "באר 16", אשר נמצאת ברחוב רבי עקיבא בעיר. הבאר נחפרה בשנת 1958, ומטרתה לשמש מקור מי שתייה בעת חירום. במהלך שנות פעילותה, חודשו מעת לעת רישיונות להפעלת הבאר. בסמוך לבאר מצוי בית מגורים פרטי שנבנה כדין בשנת 1991 וקיבל אישור איכלוס כבר בשנת 1993.

על פי תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), סביב לבארות מים צריכים להיות שלושה אזורי מגן. אזור מגן א', ברדיוס של 10 מטרים מהבאר, ויתר האזורים ברדיוסים נרחבים יותר. על פי התקנות, חל איסור על בניית מבנים בתחום אזור מגן א'. לאחר שהתברר למשרד הבריאות כי בית המגורים נבנה בתוך תחום אזור מגן א', הוא הציב לתאגיד המים של רעננה תנאים כדי לאפשר את השימוש בבאר.

בעתירה נטען כי על-פי דרישת משרד הבריאות השקיעה מי רעננה סכומים של מיליוני שקלים בהתקנת אמצעי מיגון שונים, דוגמת הסטת קווי ביוב ראשיים – הכל מתוך הסתמכות על כך כי בכפוף לביצוע אותן השקעות, יחודש ויוארך רישיון הקידוח מן הבאר לתקופות נוספות. אך למרות זאת, משרד הבריאות הודיע כי ״ברדיוס מגן א׳ יש בית מגורים לרבות חצר בית מגורים. מצב זה אינו מאפשר את המשך הפעלת הקידוח אספקת מי שתייה. בכוונתנו לפעול לביטול הקידוח כקידוח מי שתייה״.

לטענת התאגיד, החלטת משרד הבריאות לוקה בחוסר סבירות קיצוני, משהתקבלה בחלוף 26 שנים מיום כניסתן לתוקף של התקנות – ובעוד שהמצב העובדתי בדבר קיומו של בית המגורים לא השתנה. עוד נטען, כי הסיכוי לסכנת זיהום המים המופקים הוא אפס.

משרד הבריאות ורשות המים השיבו כי מדובר בהחלטה סבירה, מידתית וראויה, המשרתת את האינטרס הציבורי בדבר שמירה על איכות תברואתית ראויה של מי השתייה. עוד נטען בתגובה כי מדובר בהחלטה מקצועית הנסמכת על עמדת גורמי המקצוע האמונים על הסוגייה. שכן, בית המגורים עצמו וכן חצר בית המגורים, המצויים בגדרי אזור מגן א׳, מובילים לכך שלא ניתן להבטיח כי לא ייגרם זיהום של מי הגלם הנשאבים מהקידוח.

השופט חאלד כאבוב החליט לדחות את העתירה בטענה של היעדר עילה להתערבות שיפוטית. השופט קבע כי:  "עניין לנו בהחלטה בעלת אופי מקצועי מובהק, שבבסיסה החשש מפגיעה בבריאות הציבור – הן ביחס למים הנשאבים מן באר 16, הן ביחס לעשרות בארות נוספות בעלי מאפיינים דומים. יוזכר, כי כאשר מדובר בהחלטה בעלת אופי מקצועי מובהק הנתונה לסמכותה ולמומחיותה של הרשות, כמו במקרה דנן, נטייתו של בית המשפט היא שלא להתערב בהחלטת הרשות".

עוד נקבע בפסק הדין כי: "בהתאם לעמדת משרד הבריאות, מצב הדברים עובר להחלטה גילם סיכון לזיהום המים – סיכון שגורמי המקצוע מצאו שאין לאפשר. החשש שמא הסכמות קונקרטיות ביחס לבאר 16 יובילו להסכמות נוספות ביחס לבארות נוספות, כמוהו כמכפלה של ממש לסיכון האמור".

ממלא מקום נשיא בית המשפט, עוזי פוגלמן, והשופט יוסף אלרון הצטרפו לעמדתו של השופט כאבוב.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות