עוד נרשמה עלייה משמעותית במחיריהם של צמודי הקרקע, עקב גידול הביקוש לבתים מרווחים יותר – דו"ח בנק ישראל לשנת 2021 פורסם היום לציבור
בשנת 2021 הואצה הפעילות בשוק הדיור, ההשקעה בבנייה למגורים התרחבה, מספר העסקאות הגיע לשיא, ומחירי הדירות עלו בכ-13.0%. "גידול הפעילות ובצדו עליית המחירים החדה מעידים כי מקור ההתעוררות של השוק הוא בצד הביקוש בשילוב חששות להצטמצמות ההיצע", כך נמסר היום מבנק ישראל, לרגל פרסום דו"ח בנק ישראל לשנת 2021 המתייחס גם לשוק הדיור.
בבנק ציינו כי עליית מחירי הדירות בישראל מאז פרץ משבר הקורונה אינה חריגה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. עוד עולה מהדו"ח כי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים (סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים במדד המחירים לצרכן) עלה השנה ב-3.3%, לאחר ירידתו לנוכח משבר הקורונה והתאוששותו בסוף 2021, אולם במונחים ריאליים קצב עלייתו הוא הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור.
עוד מצויין בדו"ח כי מלאי הדירות הבנויות גדל השנה, אף שסיומי הבנייה המשיכו לרדת. התחלות הבנייה והוצאת היתרי הבנייה עלו.
בתוך כך, שיווקי הקרקעות עלו השנה לרמת שיא של כ-86 אלף יחידות דיור, לאחר מספר שנים של היקף לא מספק שעמד על כ-38 אלף יחידות דיור בממוצע בשנים 2019–2020. "שיווקי הקרקע מהווים צוואר בקבוק בתהליך התכנון והבנייה. יש לפעול כדי להאיץ את קצב השיווקים, מה שאכן נעשה בשנה האחרונה", מציינים בבנק.
הגמשת ההיצע
"כתוצאה מקשיחות ההיצע המחירים מגיבים ראשונים על התפתחויות בשוק הדיור, בעוד שהבנייה מגיבה לאט. במבט לעתיד – נדרשים שינויים מבניים שיביאו להגמשה של ההיצע, שהיא גורם יסודי ברפורמה הרצויה בשוק הדיור", ממליצים בבנק במסגרת הדו"ח.
על פי ניתוח הנתונים, ההאצה במחירים נבעה בעיקר מגידול הביקוש של רוכשי דירה לראשונה, על רקע ביטול התוכנית "מחיר למשתכן", ושל המשקיעים (רוכשי דירה שנייה ויותר) בעקבות העלייה בשיעורי מס הרכישה. ציפיות לעליית מחירים תמכו גם הן בביקושים.
"לאחר ששיעורו של מס הרכישה למשקיעים הופחת ביולי 2020, הודיעה הממשלה, לקראת סוף 2021, על כוונתה להעלותו בחזרה לרמתו הקודמת, וההעלאה נכנסה לתוקפה בסוף נובמבר. בהתאם לכך האיצו המשקיעים את רכישותיהם טרם העלאת המס והפחיתו אותן בחדות מייד לאחר מכן", כך צויין.
השפעה משנית לעליית מחירי התשומות
מחירי התשומות, שעלו וייקרו את עלות הבנייה, והתשואות הריאליות הנמוכות בשוק ההון, שתמכו בביקוש לדירות, תרמו גם הם לעליית המחירים, אך על פי ההערכה המוצגת בפרק זה השפעתם הייתה משנית.
מה עשה הציבור?
לפי הדו"ח, גידול הביקוש של עובדי ההיי-טק לדירות התרכז בעיר תל אביב, ונראה שתרומתו לעליית מחירי הדירות מוגבלת לאזור זה. עוד עולה כי מאז פרוץ משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית עלו במיוחד מחיריהם של צמודי הקרקע, עקב גידול הביקוש לבתים מרווחים יותר.
נשיא המדינה קיבל לידו את הדו"ח מנגיד בנק ישראל, ומסר כי: ״בנק ישראל הוא מוסד חשוב ביותר ליציבות המשק והכלכלה ולהתפתחותה של המדינה. גדולתו של חוק בנק ישראל היא בהבטחת יציבותו ואי תלותו של בנק מרכזי בישראל. בנק המדינה חייב להיות בלתי תלוי ולנהוג על פי שיקולים שמונחים על פי החוק.
"עכשיו המשק יוצא לצמיחה משמעותית, אך צריך לזכור שבצד צמיחה משמעותית יש הרבה נפגעים, הרבה אנשים שידם אינה משגת ושיוקר המחיה משפיע על החיים שלהם ושל כולנו. אני מאחל בהצלחה, ומקווה שתמצאו פתרונות יחד עם משרד האוצר והממשלה בכדי להגיע לאיזון הנדרש".
נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, מסר כי: "הדוח מנתח מגוון סוגיות עומק, בלב השיח הכלכלי בארץ, והתובנות וההמלצות שעולות ממנו יסייעו לקידום הכלכלה הישראלית בעתיד. סקרנו שנה לא שגרתית, שנה שהתחילה עם סגר, במהלכה נרשמו שיאי תחלואה ועם זאת הסתיימה עם כלכלה חזקה יותר, וצמיחה מרשימה של 8.2%. עם זאת ההתאוששות לא אחידה, יש מקומות בחברה הישראלית שלא הצליחו להתאושש מהמשבר, ואל לנו לזנוח אותם. בראייה בינ״ל, הצמיחה החזקה הזו בולטת גם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. זו תעודת כבוד לכלכלה ישראלית, על כל חלקיה – מרמת העובד הישראלי היצירתי, דרך מגזר עסקי דינאמי ועד קבלת החלטות נכונה באופן כללי של קובעי המדיניות. כאן היה גם חלק לבנק ישראל ואני בהחלט גאה בו".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
