banner
עמית דובקין // ליאת מנדל
עמית דובקין // ליאת מנדל

התרחיש הבעייתי של בנק ישראל

מאת: עמית דובקין, בעלים "עמית יחסי ציבור"

תמונה: עמית דובקין // צילום: ליאת מנדל

דו"ח בנק ישראל לתרחישים הצפויים בשנה הקרובה ובכללם, בתחום הדיור, מלמד רבות על הבעייתיות שנוצרה בענף בשנים האחרונות. אמנם כותרת הדו"ח מתונה למדי, ומעריכה כי התרחיש של משבר כללי בענף, תוך כדי ירידת מחירים דרמטית, כפי שהיה במשבר הסאב-פריים בארצות הברית בעשור שעבר, הינו נמוך, אולם תרחיש זה מצויין בדו"ח, ואין זה מקרה.

פגיעה קשה בשוק הדיור כולו
בשלוש השנים האחרונות נקט שר העל לנושא הדיור, משה כחלון, במדיניות פופוליסטית בתחום הדיור, שמשמעותה מבחינות רבות הינה "הליכה על הסף". העובדה שרוב רובה של התחמושת כוונה כלפי "מחיר למשתכן", מיזם שבעבר הרחוק שימש  כ"תכנית נישה", פתרון נקודתי למחוסרי דיור, בעיקר בפריפריה, יצרה אולי אי אילו הזדמנויות לאלפי, ואפילו רבבות זוגות צעירים חסרי דירה, אולם פגעה קשות בשוק הדיור כולו. פגיעה זו באה לידי ביטוי ב-10 היבטים עיקריים:

האחד, רוב רובם של מכרזי רמ"י מכוונים ל"מחיר למשתכן", מה שגרם מאליו ל"הרדמות" ליבת שוק הדיור, שנותרה קרחת מכאן ומכאן.
שתיים, חלק גדול מהקבלנים ויזמים, ובעקבות אי הבהירות שנוצרה בשוק, החליטו לשבת על הגדר ולא לעשות דבר עד יעבור זעם.
שלוש, כנ"ל רוב משפרי הדיור, שחוששים מאוד לרכוש דירה חדשה ולדרג, זאת בטרם דירתם הנוכחית נמכרה. אפקט "ביצה ותרנגולת" במובהק.
ארבע, המשקיעים, שמקבלים השכם והערב מסרים לא רצויים מכחלון ויתר מקבלי ההחלטות, ברחו ברובם הגדול משוק הדיור, בין אם מדובר במשקיעי חו"ל או משקיעים ישראלים.
חמש, תכנית ההתחדשות העירונית של הממשלה הוזנחה כמעט לחלוטין. התמ"א 38 מקרטעת ואילו הפינוי בינוי נראה כמו חלום רחוק.
שש, הסכמי הגג עם העיריות, שיצאו לדרך בשנה-שנתיים האחרונות, מקרטעים אף הם, בעיקר בשל בעיות תחבורה ותשתית קשות והעדר מוסדות ציבור זמינים.
שבע, הציבור הרחב, כמו גם היזמים והקבלנים, איבד כמעט לחלוטין אמון בהצהרות החוזרות ונשנות של פוליטיקאים לפיהם "המחירים יתחילו לרדת".
שמונה, שוב אפקט ה"ביצה והתרנגולת": מצד אחד כחלון מצהיר חזור ושנה על "התחלת ירידת מחירים", כביכול, ומצד שני, בצדק רב, דו"ח בנק ישראל מזהיר כי ירידת מחירים עלולה ליצור "תיבת פנדורה" של ירידת מחירים דרסטית.
תשע, בנק ישראל, ולא רק הוא, מאותת באופן גלוי על סכנה ממשית ליציבות הבנקים, זאת כתוצאה ממימון לקבלנים ומשכנתאות לרוכשים שהוענקו בנדיבות רבה (אולי רבה מידי..) במהלך העשור האחרון.
עשר, קיימת סכנה ממשית לתסיסה כלכלית וחברתית משמעותית, זאת עקב אכזבה הולכת וגוברת של רבבות זוגות צעירים וחסרי דיור שלא זכו בהגרלות "מחיר למשתכן", תכנית שהוכיחה את עצמה עד כה כאכזבה גדולה, בוודאי לעומת ההבטחות הגדולות בראשיתה.

הבטחות ורודות-מציאות קודרת
נראה שאין זה מקרה שבימים אלה סיים את תפקידו אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, ובמקומו מונה זאב בילסקי, ראש עירית רעננה. יצחקי, אין זה סוד, הבטיח בשמו ובשם שר האוצר הבטחות למכביר שמצוטטו לתפארת בכל אמצעי התקשורת וניתן למצוא אותן בנקל בהקשת "גוגל" באינטרנט. אם נשווה את ההבטחות הורודות והמציאות הקודרת, ניתן יהיה להבין את חשרת העבים המסתתרת מתחת לדו"ח הזהיר, אך המאותת בבירור, של בנק ישראל.

על מנת לצאת מה"פולנטר" הזה, שומה על מקבלי ההחלטות, וכחלון בראשם, להתייחס בשיא הרצינות לדו"ח ולשנות דיסקט. וזה אומר, לעשות חישוב מחדש של "מחיר למשתכן" ולהפוך אותה בחזרה לתכנית נישה, כפי שהיתה אמורה להיות. זה אומר לדחוף מחדש את ליבת השוק, ולתת "דרייב" לזימים והקבלנים בכל דרך אפשרית. זה אומר לדחוף מחדש את ההתחדשות העירונית, בין אם מדובר בהרחבת הזכויות בתמ"א 38 וקידום פינוי בינוי בהיקפים משמעותיים. זה אומר להחזיר מחדש את המשקיעים אל השוק. זה אומר, גם כן, לראות שוב את הדיור כקטר המוביל של כלכלת ישראל. כחלון, מהר, לפני שיהיה מאוחר מדי!

*עמית דובקין הינו מומחה למיתוג נדל"ן ובעלי משרד "עמית יחסי ציבור"

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות