עמית דובקין // צילום: חן ליאופולד
עמית דובקין // צילום: חן ליאופולד

על סדר היום: משבר האקלים ושוק הדיור – יחסינו לאן?

לקראת ועידת האקלים שמעסיקה את העולם, מנתח האסטרטג עמית דובקין, את הדרך שהובילה אותנו למשבר ומדבר על ההשלכות: "תעשיית הבנייה תקועה אי שם בשנות ה-50 של המאה ה-20, מבוססת רובה ככולה על ידיים עובדות ותהליכי בנייה המלווים בהליכים מזהמים"

עמית דובקין 28.10.2021

לקראת ועידת האקלים שתתקיים במהלך השבועיים הקרובים בגלאזגו, סקוטלנד, חשוב שנזכור כולנו כי למרות שבדרך כלל הנושאים הבוערים שעל סדר היום אצלנו אינם עוסקים באקלים, אלא בפוליטיקה של ימין ושמאל או משבר היצע הדיור, הרי שנושא גלובאלי זה הינו בעל משמעות מרחיקת לכת לכלכלת ישראל בכלל ואיכות החיים של תושבי המדינה בפרט.

לא הרבה שמו לב אולם מבקר המדינה בדו"ח שפרסם לאחרונה התריע באופן נמרץ ביותר, כי אם המדינה לא תערך לקראת החרפת משבר האקלים בשנים הקרובות, אזי התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של המדינה עלול להתרסק בשיעור של עד 18 אחוזים במהלך השנים הבאות, מה שיערער קשות את מעמדה של ישראל כמדינה מפותחת וחברה מן המניין ב-OECD . 

ישראל, בשונה מרוב מדינות המערב וגם לא מעט מדינות בחלקים אחרים של העולם דוגמת המזרח הרחוק, לא רק שלא טיפלה במהלך השנים בכל נושאי איכות הסביבה ותעשיות מזהמות, המצב בה אף הורע עוד יותר. דוגמא מובהקת לכך מהווה צי הרכב הפרטי והציבורי שהינו רובו ככולו מבוסס עדיין על דלקים וסולר והמעבר לרכבים חשמליים לא מזהמים הינו איטי להחריד, בעיקר בשל העדר תשתית הולמת ומונופולים שעושים את הכל על מנת שזה לא יקרה.

מבחינה זו גם תעשיית הבנייה שהינה תקועה אי שם בשנות ה-50 של המאה ה-20, מבוססת רובה ככולה על ידיים עובדות ותהליכי הבנייה מלווים, אין זה סוד, בהליכים מזהמים, מייצגת את האנכרוניסטיות הזו באופן החד ביותר. נקל לשער מה יקרה במהלך השנים הבאות, כשיהיה צורך להכפיל את התחלות הבנייה מכ-50-60 אלף כיום לכ-100-120 אלף בעשורים הבאים, קל וחומר כשרוב רובן של הדירות ייבנו במסגרת התחדשות עירונית בלב ליבן של הערים הוותיקות, לאילו זיהומי אוויר ולאיזו  פגיעה באיכות החיים זה יגרום.

כנ"ל התחבורה הציבורית המיושנת והרופסת אצלנו, המבוססת, דוגמת צי הרכב הפרטי, על אוטובוסים מזהמים שזה מכבר הוצאו מהשימוש בכל המדינות המתוקנות. לא מכבר ראיינו את שרת האנרגיה קארין אלהרר בנושא ושאלו מדוע ייקח כל כך הרבה שנים להחליף את האוטובוסים המזהמים הקיימים באוטובוסים חשמליים ותשובתה היתה שמדובר בהליכים הנובעים מעלויות מאוד יקרות של מעבר לאוטובוסים שאינם מזהמים.

ובכן, אם נתייחס לטיעון הכלכלי, הרי שהנזק  מידי שנה בשנה כתוצאה מכך, ובמיוחד במרכזי הערים, יהיה גבוה שבעתיים. ומה עם כל נושא התשתיות שגרם במהלך השנים האחרונות לנזקי טבע שאותם לא ידענו מעולם, דוגמת ההצפות החוזרות ונשנות בנהריה, בשכונות דרום תל אביב ובמיקומים רבים נוספים?

ועל התעשיות המזהמות השרירות וקיימות בכל רחבי הארץ, דוגמת איזור התעשייה של מטרופולין חיפה והקריות ש"מתעקש" לא להתפנות, זאת למרות שכל הנתונים מצביעים על כך שהתחלואה בחיפה והסביבה, כולל בסרטן, מחלות ריאה וכיו"ב, גבוהה באופן ניכר מכל מקום אחר בארץ, ממשיכים  להתפרסם מידי שנה בשנה. אין ספק. מקרי המוות והתחלואה שימשיכו לעלות בשנים הקרובות, יגרמו אף הם נזק כלכלי ותודעתי שאותו לא ידענו מעולם.

על כן, לסיכום, טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם לא יסתפקו בספירת היצע התחלות בנייה, דבר חשוב לכשעצמו, אלא גם יתמקדו ב"איך", איך נוכל להפוך את מדינת ישראל למדינה שאפשר יהיה לא רק להגיע בה לדירה כהלכתה, אלא גם איך נוכל גם לחיות כמו בני אדם ולא בתוך סביבה מזהמת על כל הכרוך בכך. חומר למחשבה למקבלי ההחלטות. 

*כותב המאמר, עמית דובקין, הינו אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

האובססיה להוריד את הרוב הנדרש

האם במרוץ המטורף להורדת הרוב הנדרש של הדיירים בפינוי בינוי מישהו חשב על הגורם האנושי, מלח הארץ, שהתגורר...
אייל בהרי 02.12.2021
נשמח לדבר אתך
נגישות