banner
עו"ד ישעיהו גבור // יחצ
עו"ד ישעיהו גבור // יחצ

בין פאריז לתל אביב – העירונית החדשה

כיצד ניתן לייצר איזון נכון בין שימור לבין התחדשות עירונית בתל אביב, למה פאריז היא דוגמא קלאסית שיש ללמוד ממנה וכיצד העירונית החדשה תפחית את עומסי התנועה? // דעה

מגדילים 28.03.2019

תמונה: עו"ד ישעיהו גבור // יחצ

מאת: עו"ד ישעיהו גבור

העיר העברית הראשונה הפכה במהלך השנים האחרונות לחצויה בין שתי מגמות, האחת מגמה גורפת של שימור והשנייה של התחדשות עירונית. אני יכול בהחלט להבין את הצורך בשניהם. מחד גיסא, לשימור, דוגמת מתחם התחנה בנוה צדק, ישנם ערכים היסטוריים, אדריכליים, אסתטיים ואורבאניים שלא יסולאו בפז. מצד שני, ההתחדשות חיונית ביותר הן לרענון החזות העירונית והן, כמובן, ליצירת מאגר משמעותי של יחידות דיור לעיר תל אביב ההופכת להיות משנה לשנה צפופה ויותר ויותר.

קחו לדוגמא את פאריז
הדוגמאות של ערי עולם הצליחו לשמור על איזון נכון בין שימור לבין התחדשות מאוזנת ומבוקרת, ממחישות עד כמה נוסחה זו רצויה ואפשרית. פאריז, למשל, עברה במהלך שתי המאות האחרונות שתי פאזות של התחדשות. הראשונה, במחצית המאה ה-19, בה החליט הקיסר נפוליון השלישי, בסיוע מושל מחוז איל דה פראנס, הברון האוסמן, לחדש לחלוטין את מרכז העיר המתפורר, ולבנות במקומו עיר ניאו קלאסית לתפארה עם שדרות רחובות הקיימות עד עצם היום הזה. או אז קם קול זעקה גדול בקרב אינטלקטואלים וכו', מה שלא מנע מעיר האורות להפוך עם השנים לאתר תיירות מספר 1 בעולם. מאה שנה אחר כך, במחצית המאה ה-20, הוחלט להקים את מתחם גורדי השחקים של "לה דפאנס". שוב קם קול זעקה ושוב הפך מתחם זה למשלים ככפפה את ה"גריד" של פאריז הניאו קלאסית.

הלקח הטוב של פאריז יכול בהחלט לשמש את מקבלי ההחלטות בכל מה שקשור לתל אביב: אין לי ספק שההחלטה שהתקבלה עוד בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה, אותה הובילו ראש ה עיר שלמה (צ'יץ') להט ואדריכלית ניצה סמוק, ושהכניס לקטגוריה של מבנים לשימור בדרגות שונות, את רוב מבניינם של הבניינים האקלקטיים, באוהאוס וסגנון בינלאומי, שנבנו בעיקר בין שנות ה-20 לשנות ה-50 של המאה שעברה, היתה החלטה מצוינת, שהפכה את תל אביב לעיר עולם ומוכרת החל משנת 2003 על ידי אונסקו כ"עיר לבנה". יחד עם זאת, לצד שכונות ורובעים היסטוריים יפיפיים אלה, אנחנו מוצאים אזורים שונים בעיר, דוגמת רובעים 3 ו-4, קרי "הצפון הישן", שנבנו בעיקר בשנות ה-50, ה-60 וה-70 של המאה שעברה, ממתינים לגאולה.

ניקח לדוגמא את ציר אבן גבירול, רחוב העסקים הראשי של העיר, וסביבותיו.  ציר זה, החוצץ בין הרובעים 3 ו-4, יכול בהחלט לקבל זכויות בנייה משמעותיות, להוסיף עוד אלפי יחידות דיור, ואין שום סיבה שבעולם שלא יכיל רבי קומות ו/או גורדי שחקים עם שימושים מעורבים, מגורים, עסקים, משרדים, מסחר, מלונאות וכו', שמקובל בערי עולם רבות אחרות. העובדה שבמהלך השנים הקרובות ייסלל לאורכו, ומתחתיו, הקו הירוק של הרכבת הקלה, תוכל בהחלט להפוך אותו לשדרה עירונית אטרקטיבית ותוססת 24/7 שתקרין גם על סביבותיו, ותחיה מחדש את מתחם הצפון הישן שדהה והתבגר משהו עם השנים. מבחינה זו זה יכול להיות win win  עבור אלפי משפחות צעירות חדשות שיעקרו לרובעים אלה והיוו את הדור הבא של התל אביבים.

ההתחדשות העירונית תקל על עומסי התנועה
גם הדיירים הותיקים של רובעים אלה, יוכלו ליהנות בעתיד ממגוון רחב של שרותים שלא יצריכו אותם הליכה מרובה, ומבחינות רבות הם יהפכו לשכונות עירוניות מודרניות והדורות, בדומה לשכונות כאלה קיימות, לדוגמא, בצפון מנהטן, צפון רומא וערים רבות נוספות בעולם. ההתחדשות העירונית, אדגיש, לא רק שלא תעמיס יותר על נפחי התנועה ובעיית החנייה, נהפוך הוא, היא תקל עליה לאין שיעור. אלף, יתווספו הרבה יותר זכויות ותקני חנייה באמצעות ההתחדשות העירונית, מה שלצערנו לא קיים כיום. בית, קווי הרכבת הקלה, ובמיוחד הירוק והאדום, יקלו מאוד על בעיית התחבורה. גימל, ניתן יהיה לייצר עוד מקומות תעסוקה רבים באמצעות עירוב השימושים. דלת, את רוב הצרכים יוכלו התושבים של הדור הבא לממש באמצעות הליכה רגלית, נסיעה באופניים וכו'.

מדובר, לסיכום, בעירוניות חדשה, המשלבת בתוכה עבר הווה ועתיד, שימור היסטורי עם התחדשות ורענון, שילוב תושבים ותיקים בחדשים, צריכה מוגברת של תחבורה ציבורית יעילה וטובה, חזות בניינים משודרגת שתוכל להתחרות בהצלחה מרובה בחזות רבות מערי היבשת האירופית בה אנחנו נוהגים להתקנא לעיתים קרובות, ושגם תפתור הן את בעיית הצפיפות ההולכת וגדלה והן את הביקושים הלא פוסקים למגורים, עבודה, קניות ובילוי בעיר העברית הראשונה. אמן ואמן!

*כותב המאמר הינו עו"ד ישעיהו גבור, בעלי משרד עורכי הדין הגבור, המתמחה בבתים משותפים, שימור מבנים והתחדשות עירונית.

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

בואו להגיב ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסבוק הפורום הישראלי להתחדשות עירונית >>> להצטרפות

לרשימת 70 המשפיעים בהתחדשות עירונית לשנת 2020 >>> לחצו כאן

הצטרפו אלינו לקהילת ההתחדשות העירונית >>> לחצו כאן

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות