שוכרת עזבה את הדירה לפני תום החוזה בגלל ליקויים. המשכיר ניסה להפעיל את צ'ק הביטחון ומילא בו סכום גבוה – וננזף על ידי השופטת
ניסה לגבות מהשוכרת 146 אלף שקל לאחר שעזבה ללא הודעה מוקדמת – ויפצה אותה באלפי שקלים. בית המשפט דחה תביעה של בעל דירה נגד השוכרת, לאחר שביטלה צ'ק ביטחון שהפקידה בידיו. לטענת בעל הדירה, הדיירת נטשה את הדירה ללא הודעה מוקדמת, ובכך הפרה את חוזה השכירות. הדיירת, מצדה, טענה כי הדירה לא הייתה ראויה למגורים. בית המשפט קבע כי בעל הדירה השתמש בצ'ק הביטחון שלא בתום לב.
בחודש יוני 2018 חתמו בעל הדירה והדיירת על חוזה שכירות, שבמסגרתו היא שכרה את דירתו הנמצאת בבית שמש לתקופה של 24 חודשים, בתמורה ל-9,500 שקל לחודש. הדיירת ביקשה מבעל הדירה שיבצע מספר שינויים בדירה, כדי להתאימה לאמה שסובלת ממוגבלות. במסגרת ההתקשרות, מסרה הנתבעת צ'ק ביטחון חתום, ללא סכום או תאריך.
לטענת הנתבעת, בדירה התגלו ליקויים רבים שהפכו אותה ללא ראויה למגורים. לטענתה, למרות שפנתה פעמים רבות לתובע, החל מסמוך לכניסתה לדירה, הדבר לא הועיל, ואף לא חוות דעת מומחה מטעמה. על רקע זה, טענה, היא עזבה באפריל 2019 את הדירה, לאחר שהודיעה על כך לתובע.
לטענת התובע, הדיירת לא פנתה אליו בטרם עזבה לפתע את הדירה, בניגוד להסכם, שעל פיו היא התחייבה למצוא דיירים חלופיים במקרה כזה. בעלי הדירה אף הכחיש את טענת הדיירת לפיה הדירה לא היתה ראויה למגורים, והוא אף הציג הצהרה של הדיירת שצורף להסכם השכירות, שבה נכתב כי היא בדקה את הדירה ומצאה אותה מתאימה לצרכיה.
חודש לאחר שהדיירת עזבה את הדירה, הפקיד בעל הדירה של צ'ק הביטחון, לאחר שמילא בו את שמו כנפרע, את מועדו ואת סכומו, סך של 146,000 שקל. הצ'ק לא כובד, בגלל היעדר כיסוי והוראת ביטול מצד הדיירת. התובע פנה ללשכת ההוצאה לפועל, והדיירת קיבלה אישור להתגונן מפני הבקשה, והדיון הגיע אל השופטת מיכל הירשפלד, מבית משפט השלום בירושלים. בתביעה ביקש בעל הדירה להוציא צו לביצוע צ'ק הביטחון של הדיירת.
לטענת התובע, השוכרת רצתה לבצע מספר שינויים דירה בטרם כניסתה, לרבות הפיכת הממ"ד למקלחת בשל נכותה של אמה, החלפת האמבטיה לצורך נגישות, החלפת ארונות ועוד. עוד טוען בעל הדירה כי עלות השיפוץ עמדה על 40,000 שקל, ועלות החומרים על 20,000 שקל נוספים, עלויות שאותן נשא בעל הדירה. עם זאת, הוא טוען כי כעבור שנה עזבה הדיירת את הדירה, בטענה כי היא אינה ראויה למגורים.
בעל הדירה טען עוד כי הנתבעת נטשה את הדירה ללא הודעה מוקדמת וללא העמדת שוכר חלופי ובכך הפרה את חוזה השכירות וגרמה לו לנזק, שבגינו הגיש את התביעה לבית המשפט. הוא הסביר את הסכום שמילא בצ'ק הביטחון בעלויות של דמי שכירות למשך 6 חודשים שבם לא אוישה הדירה (57 אלף שקל), השלמת דמי שכירות למשך 12 חודשים, בהם הושכר רק החלק העליון של הדירה (42 אלף שקל), עלות שיפוץ (60 אלף שקל) ופירוקו. סך הכל 159 אלף שקל. הוא הסביר את הסכום של 146 אלף שקל שנכתב בשטר בטעות.
עוד טען בעל הדירה כי הסיבה האמיתית לעזיבת את הדירה אינה קשורה במצב הדירה כי אם ברצונה של הנתבעת לשוב לאנגליה, ואת זה הוא הסיק על סמך מספר הימים שבהם שהתה הנתבעת בחו"ל. הוא אף טען כי לא ניתן להגדיר את הדירה ככזו שאינה ראויה למגורים, מכיוון שהבעיות שהיו בה היו מינוריות. עוד אמר בעל הדירה בעדותו כי "עוגמת נפש הייתי צריך לרשום עוד 50,000 שקל אבל רשמתי 13,000 שקל".
הדיירת, מצדה, טענה כי בעל הדירה פעל בחוסר תום לב קיצוני, הן בהגשת הבקשה, הן במהלך ההליך, בכך שתבע את מלוא פרק הזמן שנותר בתקופת השכירות שעה שהשכיר את הדירה חצי שנה לאחר עזיבתה. היא טענה עוד כי הייתה לה זכות לעזוב את הדירה אף ללא מתן התראה, שכן הדירה לא היתה ראויה למגורים. הליקויים בדירה היו כאלה שלא ניתן היה להבחין בהם עם החתימה על החוזה.
השופטת הירשפלד דחתה, כאמור, את התביעה, תוך שהיא מותחת ביקורת על בעל הדירה. השופטת ציינה כי צ'ק הביטחון הופקד זמן קצר לאחר שהדיירת עזבה את הדירה, עוד לפני שבעל הדירה הצליח, כדבריו, להשכיר את הדירה באופן חלקי.
"הסכום של 146,000 שקל נרשם על הצ'ק הרבה לפני שהתובע הצליח, לגרסתו שלו, להשכיר את הדירה או חלקה וממילא לא יכול היה סכום השיק להתייחס לאירועים שאירעו לאחר שהוא נרשם, כפי שפרט התובע בעדותו", נכתב בפסק הדין. "למותר לציין, כי אין להתנהלות זאת כל מקום. יותר מכך, לגרסתו שלו, התובע לא היה רשאי למלא את הצ'ק בסכום ככל העולה על רוחו ולכלול בו גם פיצוי עצמי בגין עוגמת נפש או החזר של שיפוץ שמעולם לא הוסכם שיוחזר לו אף לגרסתו שלו".
השופטת הירשפלד הסבירה כי צ'ק בטחון שניתן במסגרת הסכם שכירות "אינו נותן בידי המשכיר חופש מוחלט במילוי סכומו ועליו לפעול לא רק בהתאם להוראות החוזה, ככל שקיימות, אלא גם בתום לב. על המשכיר להפעיל את הזכות שניתנה בידו למלא סכום בצ'ק שניתן לו לבטחון בתום לב והוא (המשכיר) לא עשה כן, על פי הסבריו שלו עצמו".
עוד נכתב בפסק הדין, כי על פי הסכם השכירות, ניתן היה לפדות את צ'ק הביטחון רק במקרה שבו השוכר לא פינה את הדירה במועד או שהתגלו בדירה נזקים או חובות כספיים. "אין מחלוקת, כי לא נטען כלפי הנתבעת שהיא לא שילמה תשלומים שמחובתה לשלם או את דמי השכירות עד מועד עזיבתה. לא נטען גם כי היא גרמה לנזק או לא שילמה תשלומים שהיה מחובתה לתקן או לשלם. מכאן, את טענות התובע לנזקים אחרים שנגרמו לו, לרבות עוגמת נפש, החזר שיפוצים שביצע, ואף דמי שכירות לתקופה שלאחר עזיבת הנתבעת, לא היה מקום לגבות באמצעות צ'ק שניתן לבטחון. במילים אחרות, השטר לא הושלם בהתאם להרשאה שניתנה. תוצאת חריגה מהרשאה זו היא בהכרח דחיית התביעה שהוגשה על פי השטר".
השופטת אף קיבלה את טענות הדיירת על ליקויים בדירה: "קיומם של ליקויי רטיבות וסכנת הצפה, כמו גם סכנות בטיחות, כפי שצוינו על ידי המומחה בחוות דעת, עשויים בהחלט להיכלל בהגדרה של סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או בריאותו. בנסיבות אלה בהן נמצאו בדירה ליקויים רבים, שהתובע לא שעה לבקשות הנתבעת לתקן אותן, בין השאר תוך הפרת החוזה, לא חלה עליה לטעמי החובה למצוא שוכרים חלופיים".
כאמור, התביעה נדחתה, והשופטת הטילה על בעל הדירה לממן את הוצאות הדיירת בסך 8,775 שקל.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
