כחלון // צילום: אלעד מלכה

יזמים יקבלו 350 שקל על כל יום של עיכוב היתר בנייה

כחלון ממשיך להרעיד את הענף: הרשויות המקומיות יאבדו את סמכותן לביצוע עבודות פיתוח והוועדה המחוזית תוכל להוציא היתר בנייה לאחר ערר

כרמלה קופר 28.01.2018

ועדת שרים לתיקוני חקיקה אישרה שורה של הצעות שהוביל שר האוצר, משה כחלון, כחלק מהתוכנית הכלכלית לשנת 2019, שאושרה בממשלה לפני כשבועיים. ממשרד האוצר נמסר כי: "ההצעות מהוות חלק משמעותי במאבק שמוביל שר האוצר לצמצום הפערים בחברה ולהקלה ביוקר המחיה ובמחירי הדיור".

הרשויות המקומיות מאבדות סמכות פיתוח
בין ההצעות, אושרה ההצעה לפיה שיווק מקרקעין יהיה מותנה במציאת פתרונות לביצוע עבודות הפיתוח בתחומי המקרקעין המשווקים: "ללא הבטחת ביצוע עבודות הפיתוח בתוך פרקי זמן סבירים, נוצר עיכוב ממשי בשיווק מגרשים ליזמים, שעומד בניגוד למדיניות הממשלה בדבר הגדלת היצע הדיור בישראל", אמרו באוצר, "הסמכות לביצוע עבודות הפיתוח האמורות מסורה לרשויות המקומיות, ולשם כך הוקנתה להם הסמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים שיאפשרו, בין היתר, גביית היטלי פיתוח לטובת מימון ביצוע עבודות הפיתוח.

"בשל העובדה שלעיתים עבודות פיתוח מעוכבות ואף לא מבוצעות כלל, באופן שמוביל לעיכוב ממשי בשיווק יחידות דיור למגורים, מוצע שרשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יהיו רשאים לבצע, עבודות פיתוח לצורך מימוש תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בניה, במקום הרשות המקומית. תנאי לביצוע העבודות כאמור הוא שנשלחה לרשות המקומית הודעה בדבר הכוונה לשווק את המקרקעין שבתחום התכנית והרשות המקומית לא השיבה להודעה תוך חודשיים או השיבה שאין בכוונתה לבצע את העבודות בתוך פרק הזמן שנכתב בהודעה. ההודעה תכלול את מפרט העבודות שבכוונת הגוף המוסמך לבצע וכן את התקופה הנדרשת לביצוע העבודות".

הוועדות המקומיות יוסמכו לאשר מגורים במתחמי תעסוקה
הצעה נוספת שעניינה עירוב שימושים וניצול יעיל של הקרקע, נועדה לפי האוצר לאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות שילוב שימושים שונים באותו המתחם, כגון מבני ציבור, תעסוקה ומבני מגורים: "כיום, ההפרדה הקיימת בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה ומוסדות הציבור, יוצרת קשיים בקידום בנייה רוויה באזורים דלים בקרקע ובעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית, המהווים שיעור ניכר בהיקפי תכנון בנייה עתידיים למגורים. התיקון מבקש לאפשר לוועדה מקומית מוסמכת לבצע עירוב שימושים במתחמי תעסוקה ולהוסיף במתחמים אלו שימושים למעונות יום, לדיור להשכרה, למעונות סטודנטים, לדיור מוגן ולצרכי ציבור. שילובם של שימושים אלו באותו שטח המיועד לתעסוקה יביא לניצול יעיל של השטח וליצירת מרחב עירוני פעיל בכל שעות היום, הכולל שימושים נרחבים התומכים זה בזה באותו המתחם".

קנסות בסך 350 שקל לכל יום של עיכוב היתר בנייה
הצעות נוספות שאושרו נוגעות לייעול הליך הוצאת היתרי הבניה, זאת לאחר שעל פי נתוני האוצר,  הליך קבלת היתר הבנייה בישראל ארוך מהממוצע במדינות ה- OECD(209 ימים אל מול 120 ימים בממוצע במדינות ה-OECD) ומורכב משלבים רבים יותר: "כיום תכנון מפורט לתשתיות לאומיות מתבצע הן בוועדה לתשתיות לאומיות והן במועצה הארצית לתכנון ובנייה. מוצע להשוות תכנית בסמכות ארצית הכוללת הוראות ברמה מפורטת, לתכנית לתשתיות לאומיות, בכל הנוגע לסמכות בדבר הוצאת היתרים, ולקבוע שגם בתמ"א מפורטת או בתשתיות לאומיות שהינן חלק מתכנית שתוכננה בותמ"ל, תינתן אפשרות להגיש בקשה להיתר מכוחה, לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות".

באשר לעיכוב הוצאות היתרי בנייה, אמרו באוצר כי: "בהליך רישוי הבנייה נדרש שיתוף פעולה בין גורמים רבים (דוגמת חברת החשמל, מקורות, רשות העתיקות וכדומה) לבין רשות הרישוי המקומית שהיתר הבנייה ניתן על-ידה. אי-עמידתם של גורמים אלו בלוחות הזמנים המוגדרים בתקנות התכנון והבנייה, מובילה לעיכובים רבים בהליכי הרישוי. על כן מוצע לקבוע פיצוי בגובה של 350 שקל בעד כל יום איחור, שאותו ישלמו הגורמים שאינם עומדים בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ליזם התכנית".  

שינוי חקיקתי נוסף נוגע להוצאת היתר מוועדה המחוזית לאחר ערר: "סעיף 152 לחוק התכנון והבנייה קובע כי ועדת ערר רשאית לקבוע כי ההיתר המבוקש יינתן על-ידה. אולם, לוועדות הערר אין למעשה את היכולת ואת כוח האדם לתת היתרי בנייה. לפיכך, על מנת למנוע מצב בו ההיתר לא ניתן על אף החלטת ועדת הערר, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם קיבלה ועדת הערר להיתרים את הערר, מגיש התכנית יהיה רשאי לפנות גם לרשות הרישוי המחוזית לשם הוצאת היתר הבנייה".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות