בגלל 9 ימים: בני זוג שרכשו דירה ישלמו מס רכישה מוגדל
בני זוג רכשו דירה 9 ימים לפני הפחתת מס הרכישה עליה. ערר שהגישו נגד השומה נדחתה בבית המשפט
בני זוג רכשו דירה 9 ימים לפני הפחתת מס הרכישה עליה. ערר שהגישו נגד השומה נדחתה בבית המשפט
הקדימו לחתום על חוזה, וישלמו מס רכישה מוגדל: בני זוג שרכשו דירה 9 ימים לפני הפחתת מס הרכישה, ייאלצו לשלם מס מוגדל. ערר שהגישו בני הזוג נגד השומה שנקבעה להם, בין השאר בטענה כי בכך נאלצו למעשה לשלם מס שאינו מס אמת, נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.
ב-20 ביולי 2020 חתמו בני הזוג על הסכם לרכישת דירה בירושלים, תמורת 2,290,000 שקלים. מס הרכישה באותה תקופה עמד על 8 אחוזים מגובה העסקה, ובמסגרת טופס ההצהרה על המכירה כתבו העוררים בשומה עצמית למס רכישה, כי סכום המס הוא בגובה 183,200 שקל. תשעה ימים לאחר מכן, ב-29 ביולי, נחקק חוק התכנית לסיוע כלכלי שהפחית את מס הרכישה על דירות ל-5 אחוזים כחלק מעידוד הכלכלה במהלך מגפת הקורונה.
וכך, כעשרה ימים לאחר מכן, ב-10 באוגוסט, שילמו העוררים מס רכישה בגובה 124,477 שקל, המשקף 5 אחוזים משווי המכירה, ולא 8 אחוזים, כפי שקבע החוק בהתייחס ליום המכירה לאחר שמנהל מיסוי המקרקעין בירושלים חייב אותם ב-8 אחוזי מס בהתאם לשומה העצמית שהגישו, הם הגישו השגה על החיוב. בנימוקי ההשגה הם ביקשו לחייבם בתשלום מס רכישה לפי מדרגות המס שנכנסו לתוקף ביום 29 ביולי, וטענו כי מועד חתימת ההסכם נקבע באופן טכני לתאריך 20 ביולי.
לאחר שההשגה נדחתה, הגישו בני הזוג ערר לוועדת ערר לעניין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בבית המשפט המחוזי בירושלים. במקביל, הם אף הגישו בקשה לאישור תובענה כייצוגית בעניין לבית המשפט המחוזי, ולאחר שהבקשה נדחתה, הם ערערו לבית המשפט העליון, שדחה את הערעור.
בני הזוג טענו בערר כי על מנהל המיסוי, כנאמן ציבור, לגלות לציבור באמצעי התקשורת כי הם פועלים לקיצור הוראת השעה, ובכך לאפשר להם לכלכל את צעדיהם. לטענתם, החל ב-12 ביולי 2020, החלו פרסומים בלתי מבוקרים ובלתי רשמיים אודות קיצור הוראת השעה שקידמו גורמים מטעם הממשלה, בין השאר בכתבות באתרים כלכליסט ודה מרקר. לטענת בני הזוג, רק ב-29 ביולי נודע להם אודות השינוי בחוק, כאשר פרסמה רשות המיסים לראשונה הודעה בנידון.
לטענתם, נוצרה אפליה בין רוכשים שידעו על השינוי הצפוי במדרגות המס לבין אלו שלא ידעו והסתמכו על פרסומים רשמיים של רשות המסים. כתוצאה מכך, טענו העוררים, הם שילמו מס שאינו מס אמת שממנו עשתה המדינה "עושר ולא במשפט". עוד טענו בני הזוג, כי סוגיית חתימת ההסכם ביום 20 ביולי הינה טכנית, כאשר במקור כוונתם הייתה לחתום על הסכם הרכישה רק לאחר ט' באב תש"פ (30 ביולי 2020), ולא במהלך שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לבין ט' באב, אלא שהקדמת החתימה על ידי המוכרת נעשתה ללא תיאום וללא ידיעתם של בני הזוג.
עוד טענו בני הזוג כי גם בהיעדר חובה לקיום הליך חקיקה גלוי לאזרח, מאחר והדבר נודע בציבור עד כדי עצירת רכישת בתים, יש לאזן בין אותו ציבור לבין העוררים.
מנהל מיסוי המקרקעין בירושלים, אשר נגדו הופנה הערר, השיב כי ההחלטה להפחית את מס הרכישה התקבלה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה במחצית הראשונה של שנת 2020 והחשש שמא תחול האטה משמעותית במספר עסקאות המקרקעין וכתוצאה מכך הפחתה בבנייה. עוד נכתב בתגובת מנהל המיסוי כי ב-20 ביולי, מועד החתימה על ההסכם, חלו מדרגות מס רכישה בהתאם לחוק שהיה תקף אז. עוד נטען כי העובדה כי ביום 29.7.20 תוקן החוק ואושרה הפחתת מדרגות מס רכישה, לא מאפשרת לתקן את יום המכירה לצורך ניצול מדרגות מס מופחתות, אשר פורסמו לאחר המועד בו התקשרו העוררים בחוזה מכר לרכישת הדירה.
מנהל המיסוי השיב כי יש לדחות את עמדת העוררים, מאחר והיא נשענת על שינוי בחוק אשר נכנס לתוקף לאחר שרכשו את דירתם, באופן המבקש להחיל את השינוי בדין על רכישת הדירה באופן רטרואקטיבי.
יו"ר הוועדה, השופט אביגדור דורות, דחה כאמור את הערר. השופט ציין כי בית המשפט המחוזי ובת המשפט העליון, שדחו את בקשת העוררים להכרה בתביעה ייצוגית של מנהל המיסוי, קבעו כי גביית המס נעשתה כדין. עם זאת, הוא הסכים לדון בטענה של "גבייה שלא כדין", שהעלו בני הזוג.
השופט קבע כי: "יש לדחות את טענת העוררים אשר מבקשים למעשה החלה רטרואקטיבית של תיקון החוק, על אף שרכשו את דירתם, חתמו על חוזה רכישה, הצהירו על חבות במס רכישה, לפני שפגה הוראת השעה. שיעור המס נקבע לפי המצב הנורמטיבי התקף עת ביצוע העסקה ושיעור מס הרכישה הנמוך שנקבע בעקבות התיקון לחוק חל רק על רכישת דירות לאחר תחילתו של התיקון. באופן הזה לא עולה שאלה של גבייה שלא כדין".
השופט דחה גם את טענת בני הזוג שלפי מועד חתימת ההסכם הוא עניין טכני: "לא ניתן לקבל את טענת העוררים לפיה מועד חתימת החוזה הינו סוגיה טכנית. כל שכן, אין בסיס לטענתם כי אין לראות במועד החתימה על החוזה כיום שבו יש לחשב את מס הרכישה".
לצד זאת, השופט דחה את טענת בני הזוג על "עשיית עושה ולא במשפט": "חובת ההשבה מצד המדינה מתגבשת מקום שנגבו תשלומי חובה שלא כדין", כתב השופט דורות. כמובא לעיל, העסקה שביצעו העוררים התבצעה בטרם תוקן החוק. לפיכך, מס הרכישה שנדרשו העוררים לשלם חושב בהתאם ליום המכירה, 20.7.20, קרי תאריך החתימה על חוזה הרכישה. לפיכך, גביית המס על ידי המשיב נעשתה כדין ומתוקף חוק וכשם שלא נמצא כל בסיס להחיל באופן רטרואקטיבי על העסקה את מדרגות המס שהוחלו לאחר תיקון החוק, כך וודאי לא קמה לעוררים עילת תביעה מכוח עשיית עושר שלא במשפט". השופט, כאמור, דחה את הערר והטיל על בני הזוג הוצאות בסך 25,000 שקל.
יתר חברי הוועדה, רו"ח שלמה מדהלה והשמאית אריאלה אקשטיין, הצטרפו לפסק הדין.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן