השכנים טענו לניגוד עניינים של עינת קליש רותם – וביקשו לבטל היתר לתמ"א 38
נדחתה עתירה לביטול ההיתר, בטענה לניגוד עניינים של ראשת העיר לשעבר: " זהות אלה שהיו מוכרים לה ואופן ההיכרות לא פורטו"
נדחתה עתירה לביטול ההיתר, בטענה לניגוד עניינים של ראשת העיר לשעבר: " זהות אלה שהיו מוכרים לה ואופן ההיכרות לא פורטו"
ראשת העיר, העיתון והטענות לניגוד עניינים: בית המשפט דחה עתירות של תושבי חיפה נגד הוצאת היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 בעיר, שהתבססו, בין השאר, על טענות לניגוד עניינים של ראשת העיר לשעבר, ד"ר עינת קליש רותם, ועל כך שההודעה על הבקשה להיתר פורסמה בשני עיתונים מבית מעריב. בפסק הדין נקבע כי לא היה כל ניגוד עניינים מצדה של קליש רותם, וכי הפרסום על הבקשה להיתר נעשה כדין.
הרקע לעתירה הוא החלטה של הוועדה המקומית חיפה לאשר לפני כשנתיים היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 הריסה ובנייה מחדש בבניין מגורים ברחוב הירקון בעיר. ההיתר כולל הריסת בניין בן 2 קומות, והקמת מבנה בן 7 קומות ו-12 יח"ד. לאחר הגשת הבקשה הגישו העותרים, המתנגדים בסמיכות, התנגדויות – אך אלה נדחו. גם ערר שהגישו לוועדת הערר המחוזית, נדחה, ועל רקע זה הם עתרו לבית המשפט המחוזי בחיפה.
לטענת העותרים, כי בהחלטה לתת היתר נפלו שלושה פגמים מהותיים: התעלמות מקיומו של ניגוד עניינים במהלך הדיון בפני הוועדה המקומית המחייב לפי הטענה את ביטול ההליך כולו; אי פרסום הבקשה בשלושה עיתונים; ואי פרסום מחדש של הבקשה לאחר שינויה בעקבות מתן הקלות.
העותרים טענו כי הוועדה המקומית אישרה את הבקשה של היזם, לרבות אישור מספר קומות העולה על המותר לפי תכנית תמ"א 38, זאת בניגוד למסמך המדיניות של הוועדה עצמה. לטענת העותרים, הם הגישו מספר עררים, אך לקראת הדיון בערר התברר כי ראשת העיר דאז, קליש רותם, השתתפה באחד הדיונים אשר התקיימו בעירייה, לטענתם במצב של ניגוד עניינים ונטען כי הדבר אף הוצהר על ידה במהלך הדיון. העותרים ביקשו כי ועדת הערר תבטל את ההליך כולו ותורה על דיון מחדש בפני הוועדה המקומית.
לטענת העותרים, מתמלול ועדת השימור העירונית, שהייתה הגוף הראשון שדן בבקשה להיתר עולה כי ראשת העיר השתתפה בדיון, הייתה פעילה בו אך במועד ההצבעה ואישור הבקשה הודיעה כי היא לא תשתתף בהצבעה כי היא מצויה בניגוד עניינים, זאת מבלי שפורט מהו גדר ניגוד העניינים. העותרים טענו כי השתתפותה של ראשת העיר בדיון בפני ועדת השימור במצב בו היא נמצאת בניגוד עניינים נוגדת את הוראות הדין. עוד נטען בעתירה כי די בנוכחות חבר מוסד תכנון ובייחוד משתתף פעיל במצב של ניגוד עניינים, כדי לפגום בחוקיות הדיון ולהביא לבטלות ההחלטות שהתקבלו בו. לפיכך, נטען, די בנוכחותה והשתתפותה של ראשת העיר בדיון על מנת להטות את תוצאת ההחלטה אף אם היא עצמה לא השתתפה בהצבעה.
עוד טענו העותרים כי לא בוצע פרסום של הבקשה להיתר בשלושה עיתונים יומיים של הבקשה להיתר, למרות שחוק התכנון והבניה מחייב פרסום הודעה בשני עיתונים יומיים ובעיתון מקומי. לטענת העותרים, הודעת פרסום ההקלות פורסמה בשני עיתונים יומיים בלבד, שכן אחד היה עיתון "מעריב בוקר" והשני "מעריב עסקים". לטענת העותרים, מדובר בפרסום בעיתון אחד בלבד.
טענה שלישית של העותרים היא כי לאחר אישור ההיתר בוצעו תיקונים בבקשה להיתר, אך אלה לא פורסמו לציבור.
ועדת הערר והוועדה המקומית דחו את טענת העותרים. ועדת הערר טענה כי העובדה ששני עיתונים הם מבית מעריב, אין בה כדי לקבוע כי מדובר באותו עיתון לעניין חובת הפרסום. נטען עוד שגם אם אכן מדובר באותו עיתון ומסיבה זו נפל פגם בפרסום, העותרים לא הצביעו על אדם שנפגע מהפגם.
באשר לסוגיית ניגוד העניינים, ועדת הערר השיבה כי העותרים לא ביססו במסגרת העתירה את קיומו של ניגוד העניינים ולא הבהירו מה טיבו. הוועדה ציינה כי מתמליל הדיון בוועדת שימור ניתן ללמוד כי ראשת העיר דאז הבהירה כי אינו רוצה להצביע משום שהיא מכירה את האנשים היכרות אישית, אך עם זאת הוועדה הבהירה כי אין ראיה לכך שמדובר בניגוד עניינים אמיתי ולא מן הנמנע שהימנעותה מלהצביע נועדה למנוע מראית עין של ניגוד עניינים בלבד.
בנוגע לטענה כי לא פורסמו השינויים בתכנית, טענה הוועדה המקומית שבשלב בו מפורסמת בקשה להיתר נהוג לערוך שינויים ותיקונים בתכנית ונטען שבמקרים רבים התכנית המקורית המוגשת אינה זו המונחת על שולחנה של הוועדה המקומית. עוד טענה ועדת הערר שבמקרה שהתכנית המתוקנת אינה מגדילה בנפחי הבניה ומולידה הקלות חדשות המחייבות פרסום מחדש.
החברה היזמית הצטרפה אף היא לבקשה לדחות את העתירה. החברה טענה בהתייחסה לטענת ניגוד העניינים כי ראשת העיר לא הודתה בניגוד עניינים אלא רק שיש לה היכרות אישית עם האנשים. לטענת החברה, ניגוד עניינים והיכרות אישית אינם אותו דבר, ולכן לא הוצגה תשתית עובדתית נאותה המצביעה על ניגוד עניינים.
השופט דניאל פיש דחה, כאמור את העתירה על טענותיה. בהתייחסו לטענה כי הפרסום ב"מעריב הבוקר" ו"מעריב עסקים" הוא למעשה פרסום בעיתון אחד ולא שניים. השופט ציין כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת כדי להוכיח את הטענה הזו. "מדובר באותה הוצאה אך לא הוכח כי מדובר בעיתון אחד", הוא קבע. השופט אף דחה את הטענה כי לא נעשה פרסום לבקשה המתוקנת, וציין כי "אין מדובר בשינויים ששינו באופן מהותי את פני הבקשה המקורית".
בנוגע לטענת ניגוד העניינים, שאף היא נדחתה על ידי בית המשפט, נקבע כי ראשת העיר אכן השתתפה בדיון אך הודיעה כי לא תשתתף בהצבעה כי היא מכירה את האנשים היכרות אישית. "זהות אלה שהיו מוכרים לה ואופן ההיכרות לא פורטו, כמו גם מה בדיוק מנע ממנה להשתתף בהצבעה. כך שלא ניתן להכריע בשאלה אם מדובר בניגוד עניינים מובהק, או רק במראית עין של ניגוד עניינים", קבע השופט.
עוד נכתב בפסק הדין, כי גם אם אכן התקיים ניגוד עניינים ממשי לא היה לכך השפעה על המשך ההליך. "חברי הוועדה המקומית החליטו להפעיל את שיקול דעתם באופן עצמאי ולא קיבלו את המלצת וועדת השימור לעניין מספר הקומות. כך שלא היתה השפעה ממילא לניגוד עניינים", נכתב.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן