הדמיית פרויקט ויצמן סוקולוב בנתניה // 3Divison
הדמיית פרויקט ויצמן סוקולוב בנתניה // 3Divison

כך קבעה חברת "אזורים" מודל חדשני לדיור חלופי למבוגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית

בהיעדר פיקוח על יישום הוראות חוק הדייר הסרבן ובעוד חלק מהיזמים מנצלים את חולשתם של קשישים, נחלצו החברות הגדולות והחזקות בענף לעזרתם. בחברת "אזורים" מציעים להם לבחור דיור חלופי מתוך אלפי דירות חדשות שבונה החברה: "לרגע אסור לנו לשכוח שההתחדשות בבסיסה היא רעיון חברתי"

מגדילים 28.05.2021

פרויקטים של התחדשות עירונית נדרשים לצלוח מכשולים רבים בדרך להגשמתם. מלבד תלאות ביורוקרטיות, לוחות זמנים נזילים, שינוי מדיניות וחקיקה ועוד, בפני העוסקים בתחום ניצבות גם דילמות אתיות ומוסריות, אחת הבולטות שבהן נוגעת להתנהלות מול דיירים מבוגרים, המתגוררים בשכונות הוותיקות המיועדות להתחדשות ואשר לא אחת חוששים מכניסה לפרויקטים חדשים, הכרוכים לעיתים באי נוחות, אי ודאות מתמשכת ואף מעבר לדירה חלופית.

המדינה, שלפחות ברמה ההצהרתית פועלת להאצת ההתחדשות בערים, הכירה זה מכבר בצרכים של האוכלוסייה המבוגרת. בתיקון לחוק עידוד מיזמי דיור מ-2018, או בשמו המוכר יותר חוק הדייר הסרבן, נעשה ניסיון ראשון לתת מענה למצוקתם, כשבין השאר חויבו היזמים להציע להם מנעד תמורות רחב לחלופות דיור במהלך ביצוע הפרויקט, כגון מעבר לדיור מוגן ותמורה כספית בשווי דירת התמורה לשם רכישת דירה מחוץ למתחם עצמו.

ואולם בפועל, ובהיעדר פיקוח על יישום הוראות החוק, חלק מהיזמים אינם מיישמים את הנחיות החוק. במצב המתואר, מי שנחלצו לעזרתם של אותם דיירים מוחלשים הן דווקא כמה מהחברות היזמיות הגדולות והחזקות בענף. הבולטת שבהן היא חברת אזורים, אשר לקחה את מודל "התמורה הגמישה" צעד אחד קדימה. "אזורים מנצלת את היקף הפעילות האדיר שלה – אנו בונים כיום כ-3,500 יחידות דיור ברחבי הארץ – כדי להקל על בעלי הדירות המבוגרים בפרויקטים של פינוי-בינוי", מסביר משה קורן, מנהל פיתוח עסקי והתחדשות עירונית בחברה.

משה קורן // צילום: תמר מצפי
משה קורן // צילום: תמר מצפי

לדבריו, "דיירים מבוגרים נמצאים בנקודת זמן בחיים שבה הם מעדיפים להיאחז בשגרה. הם לא רוצים כרגע להיות מפונים מביתם ולגור כמה שנים בשכירות עד שהפרויקט יושלם. חלקם גם לא מעוניין בשלב שאחרי השלמת הפרויקט – מה יעשה קשיש בדירת 100 מטר שבה הוא חי לבדו? לכן אנחנו מאפשרים להם להיכנס ל'סופרמרקט הדירות הגדול' של אזורים ולבחור דירת תמורה חלופית בפרויקט אחר שלנו – בשווי הדירה החדשה שהם היו אמורים לקבל.

"כך למשל דייר נתנייתי שלא מעוניין בשינוי שאנו מציעים, אך רוצה להמשיך לחיות בסביבת מגוריו המוכרת, יכול לבחור דירה אחרת בעיר מתוך שלל פרויקטים של החברה. בנוסף, במידה שהוא בוחר דירה ששוויה נמוך משווי דירת התמורה בפרויקט המקורי, ההפרש יוחזר לו בכסף".

פתרון נוסף שקורן חושב שנכון לקדם הוא מודל פיצול הדירות. לדבריו, "מדובר בפתרון שקיים כבר בחו"ל, ומבקש לחלק דירות תמורה גדולות לשתי יחידות נפרדות. כך, בדירה הצמודה לקשיש ניתן יהיה לשכן מטפל סיעודי או בן משפחה, מה שיאפשר לאוכלוסייה המבוגרת לגור ולהשתלב בתוך הקהילה המוכרת לה. הדבר אף יתרום להגדלת היצע הדירות לסטודנטים ולמשפחות צעירות, ובכך יסייע במאבק במשבר הדיור. 

"בסופו של דבר כל יזמי ההתחדשות העירונית, ואזורים בכללם, פועלים מתוך מניעים כלכליים", מסכם קורן, "עם זאת, לרגע אסור לנו לשכוח שההתחדשות בבסיסה היא רעיון חברתי. לכן חייבים לתת פתרונות לכל סוגי האוכלוסייה, כדי שחידוש מבני המגורים בישראל לא יבוא על חשבון החלשים בחברה". 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות