בניגוד למגמה ההולכת וגוברת לעירוב שימושים בישראל, טען שמרון כי היא מתאימה לאזורי הביקוש בלבד. חיים אביטן, ראש הרשות הלאומית להתחדשות עירונית: "נבנה ונחדש את המדינה, נבצע עירוב שימושים"
תמונה: חיים אביטן // יחצ
"כל שנה אנו צריכים בין 50-60 אלף יח"ד כדי לענות על הצרכים של מדינת ישראל. לא ניתן לענות על הצרכים בניסויים אקדמיים ולהגיד שאנו בונים סגרגציות. מודיעין קיבלה פרס על תכנון עירוני והיום יאמרו שאין בה עירוב שימושים. התפיסות משתנות עם השנים", כך פתח את דבריו עדיאל שמרון, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, כשהוא מתייחס הנדל"ן למגורים בוועידת השלטון המקומי, "אנו מתמרצים את הרשויות המקומיות לשנות ייעוד של שטחים חומים ולקבל תקציב כדי לעודד עירוב שימושים, אולם אני רוצה לצנן את הנהירה לעירוב שימושים. שדה דוב זהו לב אזורי הביקוש, אבל לא מתאים לכל מקום. כך לדוגמא באור יהודה, בה יזמים לא ניגשו למכרזים של עירוב שימושים".
עוד הוסיף שמרון: "הגדלת ההיצע זהו הדבר הכי חשוב אבל עלינו רק לשמור על הקצב. כולם אומרים שצריך להגדיל את היצע הדיור. אני חושב שאפשר להפסיק לדבר על כך כי זה כבר קורה בשטח. הרשות לא לבד, שיווקנו 70 אלף יח"ד. נכון שחלק מהמכרזים נכשלו, אבל הממוצע של העסקאות עמד על 42 אלף יח"ד בשנה ולכך יש להוסיף את הבנייה במגזר הפרטי ואת ההתחדשות העירונית".
חיים אביטן, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אמר כי: "בעוד כשלושים שנה המדינה תהיה כשש עשרה מיליון תושבים, זוהי הכפלה של האוכלוסייה. אנחנו משנעים את תהליך התכנון ברמה הלאומית. בחדרה, קיבלתי עיר של 54 אלף דונם כולל מסילת ברזל, כביש שש ועוד אבל פוטנציאל לא ממומש. הכנתי תכנית מתאר עירונית והיום חדרה הכפילה את אוכלוסייתה. אני רוצה להחיל זאת על כל המדינה.
150 אלף יח"ד בתכנון, מתוך 80 מתוכנות ו- 50 אלף בביצוע. אנחנו מתמרצים את הרשויות במימון התכניות, מכריזים על אזורים להתחדשות עירונית, הקמנו 25 מנהלות עירוניות בכל הארץ. לרשויות קשה להוציא 2-4 מיליון שקל על תכנון תכנית, שיראו את התוצאות שלה רק בעוד כמה שנים ולכן אנו ממנים זאת, כך נבנה ונחדש את המדינה.
המדינה עשירה ביכולות ומשאבים ונבצע עירוב שימושים. המדינה תיתן קורת גג לכל אחד. זו המחויבות שלנו".
ד"ר עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה, אמרה כי: "חייבים לדבר על יותר ממודל ציפוף אחד. הבעיה בצורת התכנון היא שרק מסתכלים מקומה שלוש ומעלה ולא מקומת הקרקע ועד קומות 2-3 שיוצרות את איכות החיים. המקום הכי מרגש לקהילה זה "הצפרדע", פחי הזבל, שם כולם נפגשים. יש חשיבות למרחב הציבורי. עירוב שימושים, ללכת ברגל, פסיליטיז בתי קפה, תעסוקה ועוד. אני רוצה להפריד בין מגדל מגורים שהוא שכונה פרברית שנקלעה למרכז העיר במקרה, לבין בניה גבוה באזור עירוני שוקק. צריך לקדם בניה בסביבה עירונית עם חשיבה על המרחב הציבורי וזה מה שיעשה את חיינו טובים או לא.
פרופ' יוסף ג'בארין, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, אמר כי: "התכניות החדשות והמגדלים החדשים מיועדים לרוב לאוכלוסייה הומוגנית לעשירים, מעמד גבוה, אין מגוון דירות או מגוון אוכלוסייה. יש יחידות סגרגטיביות שמאכלסות קבוצות עשירות ומדירות אחרים ופוגעות במרקם העירוני. בישראל אנו מקדשים את הבעיה ומייצרים יותר הפרדה חברתית במודע או שלא גם באמצעות מערכת התכנון הפורמלית שנותן יד לזה.
בישראל רוצים רק מספרים, ששר האוצר יהיה שמח. אבל יצרנו מרחבים של סגרגציה שפוגעים במרחב העירוני. פחות תחושת קהילתיות".
אדריכלית דניאלה פוסק, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ת"א: "מחוז תל אביב הכולל 12 רשויות הוא הלב הפועם של המדינה ומרכז ההתחדשות העירונית למעלה מ 70% מהתכניות שאנו מאשרים הן התחדשות עירונית. השאלה שאנחנו שואלים היום בנוגע למגדלים היא איך להרחיב את השימושים בהם כך שלא יהיו לעשירים בלבד. ברמת גן יש מגדל של 60 קומות, עשר קומות ראשונות יהיו מבנה ציבורי מעל זה מעונות סטודנטים, מעל זה 400 יח"ד להשכרה. במגדל כזה יגורו כאלפיים איש. זה הופך לעיר בפני עצמה ועלינו לדאוג לכך לתושבים.
ד"ר ניר מועלם, הטכניון, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים: " דיירי המגדלים החדשים יכולים לקבל פתרונות לתחזוקה בדמות של קרן חיסכון, קרן פחת, לייצר שטחים שמניבים רווחים כדי לממן את תחזוקתם. שינוי המס או חוק המקרקעין. גם משרד המשפטים והשיכון לקחו חלק מהמלצות ויש מהלך של שינוי חקיקה שתאפשר את זה בעתיד".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
