רמת גן: נדחה ערר שהוגש נגד שכנים, שביקשו לבצע הרחבה בדירת גן, בין היתר בטענה כי העבודות יפגעו באפשרות לבצע פרויקט תמ"א 38 בבניין. ועדת ערר: "אין מקום לעכב את מימוש זכויות הרחבת הדירה בהתאם לתב"ע תקפה"
תמונת ארכיון // באדיבות עיריית חולון
ועדת הערר המחוזית בתל אביב דחתה ערר להרחבת דירה ברמת גן, למרות שהשכנים העוררים טענו כי ההרחבה תמנע מהם את האפשרות לחזק את המבנה בהתאם לתמ"א 38: ועדת הערר נימקה את החלטתה בכך שלמרות התנגדותם של השכנים להרחבה, הם לא קידמו כל מהלך לביצוע הפרויקט.
הפגיעה בתמ"א 38 נקבע היא בטענה תאורטית
הבקשה להיתר שאושרה על ידי הועדה המקומית ברמת גן נוגעת לדירה ברחוב גרנדס בעיר הממוקמת בקומה הראשונה בבניין טורי בן שתי קומות.
לבקשה הוגשו התנגדויות על ידי השכנים, אולם הועדה המקומית החליטה כאמור לאשר אותה בתנאים. בערר שהגישו לוועדת הערר טענו השכנים, בין היתר, כי הרחבת הדירה שאושרה עשויה להכשיל בעתיד פרויקט לחיזוק המבנה מכוח תמ"א 38.
עוד נטען כי ההרחבה "חונקת" את הדירה בקומת הקרקע וגורמת לחסימת אור, אוויר ונוף. בנוסף, לטענתם נפגעת חזות הבניין הן מצד מערב והן מצד מזרח וכי תכנית הבניה "מתלבשת" על המבנה הקיים ומגבילה את חיזוק ותכנון של דירת הקרקע מתחת לדירת מבקשי ההיתר.
הועדה המקומית טענה מנגד כי בכל הנוגע לפגיעה באפשרות לחיזוק הבניין במסגרת פרויקט תמ"א 38 נקבע כי מדובר בטענה תאורטית שכן לא הוגשה עד כה כל בקשת חיזוק וממילא קיימת הוראה מגבילה בעניין זה.
"ערר קנטרני שיש בו צרות עין"
הוועדה הוסיפה כי העיקרון התכנוני שעמד בבסיס ההוראה בתכנית רג/817 לבניה אחידה באגפים שלמים ושלא בשלבים, עקרון זה כורסם לאורך השנים, ואף חלק מהעוררים בעצמם ביצעו הרחבות שלא באגפים שלמים. לעמדת הועדה המקומית, ההרחבה אינה מונעת מדירת הקרקע שמתחתיה להתרחב בעתיד באופן דומה.
מבקשי ההיתר ציינו כי טענו כי מדובר בערר קנטרני שיש בו צרות עין וניסיון לפגוע בשמם הטוב. לטענתם, הדירה הקיימת בקומה א' היא הדירה המקורית שמעולם לא הורחבה והיא בשטח של 37 מ"ר בלבד והם מבקשים להרחיבה על מנת לאפשר מגורים עבורם ועבור שלושת ילדיהם, בסמיכות לגני הילדים ובית הספר בהם הם לומדים.
הם הדגישו כי: "תכניתם משפרת את חזות המבנה כולו ומהווה מופת ודוגמה לבניה באזור צפוף תוך שמירה על המרחב הציבורי ובלא חריגות בקווי בניין שעולות היו להוביל לציפוף יתר".
חברי ועדת הערר ערכו סיור בבניין ובסביבתו טרם קבלת ההחלטה ולאחר מכן החליטו פה אחד לדחות את הערר. בהחלטתה של הועדה נאמר בין היתר: "לאחר ששמענו את הצדדים, עיינו בטענותיהם וקיימנו את הסיור במקום, הגענו למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטתה של הועדה המקומית, שהיא החלטה נכונה וראויה תכנונית. אנו סבורים כי בצדק אישרה הועדה המקומית את הבקשה להיתר בתנאים שנקבעו בה. אנו סבורים כי אישור ההקלה ומתן האפשרות להרחבת הדירה תאפשר חידוש והתפתחות של המבנה כולו ותתמרץ הרחבות דומות תוך שמירה על קווי הבניין, וחידוש פני הבניין והסביבה ותתרום לחזות הבניין הקיים".
באשר לטענת העוררים כי ההרחבה תמנע בעתיד את חיזוק המבנה בהתאם לתמ"א 38 קבעו חברי הועדה: "אנו סבורים כי נוכח העובדה שמאז הגשת הבקשה להיתר ועד למועד זה לא הוגשה בקשה על ידי העוררים לפרויקט מסוג זה בבניין נשוא הערר (ולא נמסר לנו על מהלך כלשהו לבחינת התכנות פרויקט מסוג זה), ובהתחשב בהחלטת הועדה המחוזית להאריך את המגבלות להוצאת היתרים מכוח תמ"א 38 לפי סעיפים 77, 78, ועל רקע ההרחבות האחרות והשונות שנבנו כבר בבניין זה – אין מקום לעכב עוד את מימוש זכויות הרחבת הדירה בהתאם לתב"ע תקפה".
באשר לטענות המתנגדים כי אישור ההרחבה יפגע בזרימת האור והאוויר לקומת הקרקע, ציינה ועדת הערר כי אמנם תיגרם לבעליה של הדירה בקומת הקרקע אי נוחות מסוימת אולם במאזן האינטרסים יש להעדיף את האפשרות לממש את זכויות ההרחבה: "תוך שיפור משמעותי של תנאי הדיור בדירה בקומה א' ורווחת הדרים בה, כאשר יש לקוות כי הרחבה זו תדרבן את בעל הדירה בקומת הקרקע להרחיב את דירתו באופן דומה".
בנסיבות העניין הועדה החליטה שלא לפסוק צו להוצאות.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
