דף הבית > חדשות > ירידה של כ-19.6% בהכנסה הממוצעת של רוכשי דירה ראשונה שהוצאו לחל"ת או פוטרו
אילוסטרציה // depositphotos
ירידה של כ-19.6% בהכנסה הממוצעת של רוכשי דירה ראשונה שהוצאו לחל"ת או פוטרו
סך ההחזרים החודשי שאמור להיות משולם במשתכנתה נאמד ב-223 מיליון שקל. אם העובד שהוצא לחל"ת זכאי לדמי אבטלה, עולה שיעור ההחזר הממוצע ל-33%. כ-42% מרוכשי דירה ראשונה ב-2019, אשר לפחות אחד מבני הזוג הוצא לחל"ת או פוטר בעקבות הקורונה, רכשו דירה במסגרת מחיר למשתכן – סקירה מיוחדת
אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מפרסם היום סקירה אודות מאפיינים ויכולת ההחזר של רוכשי דירה ראשונה שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות מגפת הקורונה, מהם עולה כי בתקופת החל"ת, בהכללת דמי האבטלה, ירדה הכנסת רוכשי דירה ראשונה שאחד מבני הזוג הושבת בשיעור ממוצע של 19.6%.
"בהמשך לממצאים אותם פרסמנו בסקירות הנדל"ן האחרונות, לפיהם כרבע מרוכשי דירה ראשונה בחמש השנים האחרונות הוצאו לחל"ת/פוטרו (מושבתים) בגל הראשון של התפרצות מגפת הקורונה (מרץ-אפריל), ניתחנו בעבודה הנוכחית את מאפייני אוכלוסייה זו, המונה כ-57 אלף משקי בית, ואמדנו את השפעת המשבר על נטל החזר המשכנתה", כך אומרים היום במשרד האוצר עם פרסום הסקירה.
על פי הנתונים, ההכנסה הממוצעת למשק בית של רוכשי דירה ראשונה ב-2019, אשר לפחות אחד מבני הזוג הושבת בחודשים מרץ-אפריל 2020 עמדה על 17.2 אלף ₪, ברוטו לחודש בשנת 2019 (כלומר, טרם היציאה לחל"ת/פיטורין). מתוך הכנסה ממוצעת זו, שכרם הממוצע של המושבתים עמד על 8,884 אלף ₪, ברוטו לחודש. שכר זה הינו גבוה יחסית בהשוואה לשכרם הממוצע של כלל המושבתים במשק באותה התקופה, אשר עמד על 6,342 ₪, כאשר ההסבר העיקרי לכך נעוץ בהבדלים בהתפלגות הגילאים בין רוכשי דירה ראשונה שהוצאו לחל"ת/פוטרו לבין כלל האוכלוסייה שהושבתה.
בתקופת החל"ת, בהכללת דמי האבטלה, ירדה הכנסת רוכשי דירה ראשונה שאחד מבני הזוג הושבת בשיעור ממוצע של 19.6%. עוד עולה, כי קיימת תלות גבוהה יחסית של משקי הבית בשלוש החמישונים הנמוכים בשכרו של העובד המושבת, כאשר שכרזה נע בין 55%-85% מסך שכר משק הבית.
הגיל הממוצע של רוכש דירה ראשונה ב-2019 שהושבת עמד על 34, והגיל החציוני על 32.5. קבוצת הגילאים שבין 25-34 מהווה כמחצית מכלל רוכשי דירה ראשונה שהוצאו לחל"ת/פוטרו. "גילם הצעיר יחסית של רוכשי דירה ראשונה, בפרט אלו מבינהם שהוצאו לחל"ת/פוטרו, מוצא ביטוי בין היתר גם במספר שנות הותק הנמוך יחסית במקום העבודה האחרון, אשר עומד על ממוצע של 3 שנים וחודשיים", אומרים במשרד האוצר, "עם זאת, ניתוח הממצאים מלמד על עליה איטית יחסית בשנות הותק עם העלייה לקבוצות גיל מבוגרות יותר מה שעשוי לרמז כי מי שהוצאו לחל"ת/פוטרו עם פרוץ המשבר היו הפחות ותיקים באותם מקומות עבודה".
עוד על פי הנתונים, כ-42% מרוכשי דירה ראשונה ב-2019, אשר לפחות אחד מבני הזוג הוצא לחל"ת/פוטר, רכשו דירה במסגרת "מחיר למשתכן". שיעור זה גבוה מחלקם היחסי של סך רכישות "מחיר למשתכן" מרוכשי דירה ראשונה ב-2019, אשר עומד על 30%.
בפילוח ענפי (ברמה של שתי ספרות, לפי סיווג הלמ"ס) של רוכשי דירה ראשונה שהוצאו לחל"ת/פוטרו, נמצא כי חמשת הענפים בעלי השכיחות היחסית הגבוה ביותר מרכזים ביחד כשליש מסך רוכשי דירה ראשונה שהינם מושבתים. בכל אחד מחמשת ענפים אלו- מכירה קמעונית וסיטונאית למעט כלי רכב, חינוך, שרותי מזון ומשקאות ושירותים אחרים – היה שיעור ההשבתה באותו ענף בחודש אפריל גבוה מ-20%. בשני החמישונים הנמוכים, בהם התלות של משק הבית במפרנס שהוצא לחל"ת הינה גבוהה במיוחד, הריכוזיות הענפית, בענפים "עתירי" השבתה, גבוהה אף יותר.
באוצר אומרים בעקבות הנתונים כי: "בהנחה לפיה רמת המינוף של רוכשי דירה ראשונה הנמצאים בחל"ת נמוכה מהתקרה המותרת, ועומדת בממוצע על 65% בקרב מי מבינהם שרכשו דירה בשוק החופשי ועל 75% בקרב רוכשי "מחיר למשתכן", גובה המשכנתה הממוצעת שנטלו רוכשי דירה ראשונה שהוצאו לחל"ת עומד על 900 אלף ₪.
"בהנחה "מקלה" של ריבית ממוצעת קבועה לא צמודה העומדת על 3.2% לתקופת פירעון של 30 שנה מתקבל כי ההחזר החודשי של משקי הבית שרכשו דירה ראשונה ב-2019 והוצאו לחלת עומד על 3.9 אלף ₪. שיעור ההחזר ביחס להכנסה נטו עמד טרם היציאה לחל"ת על 23% בממוצע. בשני החמישונים הנמוכים היה שיעור ההחזר גבוה מ-30% עוד טרם היציאה לחל"ת".
עוד עולה מהסקירה כי עם היציאה לחל"ת/פיטורין, כאשר העובד שהוצא לחל"ת זכאי לדמי אבטלה, עולה שיעור ההחזר הממוצע ל-33%, כאשר בשני החמישונים הנמוכים הוא מזנק באופן משמעותי. במצב זה רק בשני החמישונים הגבוהים שיעור ההחזר נמוך עדיין מ-30%. בקרב 59% ממשקי בית אלו שהוצאו לחל"ת (כ-34 אלף משקי בית) שיעור ההחזר בזמן החל"ת (בהינתן דמי אבטלה) גבוה מ-30%. עבור שליש ממשקי הבית גובה ההחזר מהווה לפחות מחצית מהכנסתם.
"בהיעדר זכאות לדמי אבטלה מזנק שיעור ההחזר באופן דרמטי בכל חמישוני ההכנסה", מציינים במשרד האוצר, "כך, אפילו בחמישון העליון, שטרם היציאה לחל"ת/פיטורין, שיעור ההחזר ביחס להכנסה עמד על רמה נמוכה של 21% בלבד, כמעט מוכפל יחס זה בתקופת החל"ת, לו בן הזוג המושבת לא היה זכאי לדמי אבטלה. בהקשר זה נציין כי על רקע משבר הקורונה הוחלט לאחרונה להאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד 30 ליוני 2021".
עוד אומרים באוצר כי בהתבסס על גובה ההחזר הממוצע שנאמד עבור מי שזוהי דירתם הראשונה ואחד מראשי משק הבית הושבת, ובהינתן מספר משקי הבית של דירה ראשונה שהוצאו לחל"ת מקרב סך רוכשי דירה ראשונה בחמש השנים האחרונות (2019-2015), ניתן לאמוד את סך ההחזרים החודשי שאמור להיות משולם ע"י משקי בית אלו ב-223 מלש"ח.
"לפיכך, לו כל משקי הבית שרכשו דירה ראשונה בחמש השנים האחרונות ואחד מראשי משק הבית מושבת בעקבות הקורונה, היו מקפיאים את ההחזר החודשי, היה סך זה מצטבר לסכום דחיה כולל של 1.6 מיליארד ₪ בחודשים מרץ-ספטמבר האחרונים, סכום זה נמוך ב-45% מסך תשלומי המשכנתה שהוקפאו בפועל באותה תקופה. יתכן ואת הפער הזה "משלימים" רוכשי דירה ראשונה שרכשו את דירתם לפני 2015 (וגם כן הוצאו לחל"ת) ו/או משקי בית אחרים (משפרי דיור/משקיעים)", נמסר ממשרד האוצר.