"התחדשות עירונית היא הדרך לטפל במשבר הדיור שקצת נעלם בגלל הקורונה – אבל לא נעלם באמת"

"קידמנו רפורמה משמעותית בהתחדשות עירונית. רפורמה שהיא הכרחית ומשמעותית לשוק הנדל"ן. התחדשות עירונית היא אחת הדרכים לטפל במשבר הדיור שקצת נעלם מאחורי משבר הקורונה – אבל לא נעלם באמת. הוא יצוץ והוא מעבר לפינה. ממשלת ישראל תהיה חיבת לטפל בענף והתחדשות עירונית היא בין המנופים המרכזיים לטיפול במשבר הזה שמציץ מעבר לפינה", כך אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, בוועידת הנדל"ן של גלובס.

עו"ד קמיניץ התייחס לדו"ח חסמים שגובש במשרד המשפטים, על ידי עו"ד כרמית יוליס ראש אשכול נדל"ן במשרד ועו"ד אסתי בס ורהפטיג, ואמר שאחד הסעיפים המשמעותיים עליהם הייתה הסכמה בין כלל הגורמים הוא הצורך להפחתת הרוב הנדרש. "אחת ההמלצות המשמעותיות – הפחתת הרוב הדרוש לקידום פרויקטים. היום עומד על 80% ובלי זה לא ניתן להוציא פרויקט לפועל. צריך להוריד את השיעור הזה. מהשיח שקיימנו, עם משרדי ממשלה וגם יזמים ועורכי דין מייצגי בעלי דירות, הרגשנו שיש בזה צורך. וזה בגלל סרבנים ללא סיבה מצדקת. סוג של סרבנים שעומדים בקצה התהליך ואומרים שאם לא יגיעו איתם להסכמה, או יתנו להם תמורה עודפת, לא יהיה פרויקט. הם מנסים לסחוט, ומתפתח שיח אלים מול היזם ובעלי הדירות האחרים. את זה רוצים למנוע".

עו"ד קמיניץ נשאל כיצד החלטה כזו עומדת יחד עם זכות הקניין של בעלי הדירות, וכיצד אפשר להכריח את בעלי הדירות לקדם פרויקט, והשיב: "פרויקטים של התחדשות עירונית הם לא רק עסקת נדל"ן מסובכת – הם קודם כל פרויקט חברתי. פרויקט שיש בו צורך להכיר את בעלי הדירות עוד לפני שעוסקים באקסל של התמורות ומה יישאר ליזם או לדיירים. אף אחד לא רוצה להגיע למקום של סירוב. כולם רוצים הסכמה מלאה. יזמים טובים מצליחים להגיע להסכמות ולא נדרשים בכלל לעולם של סירובים וסרבנים. בסופו של דבר הגענו למסקנה – בהחלט צריך להתייחס לסרבנים לא מוצדקים בפתרון שיפחית את הרוב הדרוש. מצד שני, דואגים יותר לאוכלוסיות רגישות. יש הוראות ששומרות על אוכלוסיות חלשות. יש למשל מושג חדש של החתמה פוגענית, ובהליך מנהלי אפשר לבטל העסקה. מדובר במקרים שאנשים חתמו על עסקה מבלי לדעת על מה הם חתמו".

עוד נושא אליו התייחס עו"ד קמיניץ היה היעדר היתכנות כלכלית או יישומית של התחדשות עירונית בפריפריה: "יש קושי בפריפריה בגלל ערכי הקרקע. כל משרדי הממשלה מודעים לבעיה, וכשיהיה רצון מצד הדרג המחליט – ימצאו גם הפתרונות. יש סוגים שונים של רעיונות. קרקע משלימה למשל, קרנות שיקדמו פרויקטים למשל, יש לא מעט רעיונות אבל צריך רצון שירים אותם למעלה".

"פרק הזמן לקדם פרויקט התחדשות עירונית הוא בלתי מתקבל על הדעת"

בהמשך הדיון, מנהלת סקטור בניה ונדל"ן בבנק מזרחי טפחות, פנינה אלה, התייחסה אף היא לתחום ההתחדשות העירונית ואמרה: "יזמים ובעלי דירות מבינים שמי שלא יוציא היתר תוך שנתיים לא יוכל לקדם עסקה. זה גורם לאנשים לרוץ לקדם פרויקט. זה מוביל גם לגמישות מצד הגורמים השונים. גם היזמים רוצים להוציא כמה יותר ואנחנו מזהים ריצה ויותר פעילות בתמ"א 38".

עו"ד מיטל טויסטר–רוזנטל, שותפה במשרד עו"ד עופר טויסטר, השתתפה אף היא בדיון והתייחסה לקושי בקידום התחום:  "פרק הזמן לקדם פרויקט התחדשות עירונית הוא בלתי מתקבל על הדעת. 4-5 שנים להוציא היתר, 10 שנים או אפילו 15 שנים לקדם תוכנית. אין שום קשר בין העובדה שיש משבר דיור למהירות או יעילות קידום ההתחדשות העירונית. הקורונה תעבור – המשבר כאן יישאר. יש יוזמות יפות של משרד המשפטים, אבל בשטח יש המון אי וודאות. יש שינוי מדיניות תדירים בצורה בלתי סבירה".

אדית בר, ראשת מינהל הפיתוח במשרד הפנים ויו"ר הועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) התייחסה ליתרונות הוועדה המיוחדת בקידום ההתחדשות העירונית: "האתגר המשמעותי של הממשלה – לייצר ודאות. אבל חשוב לא פחות לא להיות מקובעים. הממשלה צריכה להתאים עצמה למה שקורה בחוץ, ראה ערך קורונה. האתגר האמיתי לייצר מדיניות שתתאים למציאות החדשה, ואת זה אנחנו מנסים לעשות גם בותמ"ל. יש לנו בותמ"ל מספר יתרונות, אחד הבולטים בהם – משך הזמן הקצר לאישור תוכנית".

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: