כיצד תשפיע הבנייה לגובה על חופי תל אביב?
האם התכניות להקים עוד עשרות מגדלים, מקצתם כבר מאושרים לבנייה ובגובה של עד 25 קומות, יעשה טוב לרצועת החוף הארוכה והנאה של תל אביב?
האם התכניות להקים עוד עשרות מגדלים, מקצתם כבר מאושרים לבנייה ובגובה של עד 25 קומות, יעשה טוב לרצועת החוף הארוכה והנאה של תל אביב?
אינני מזלזל כלל ועיקר בניצול אופטימלי של ערכי קרקע, קל וחומר במדינת ישראל שאיננה נהנית כידוע מרזרבות משמעותיות, קל וחומר בתל אביב, קל וחומר ברצועת החוף היקרה מפז של העיר העברית הראשונה. ככלות הכל, ערכי דירות היוקרה שנבנו בקו הראשון לים, חצו זה מכבר את רף ה-100 אלף שקלים למ"ר והדרך מעלה, מעלה עודנה ארוכה ורבה. גם אין לזלזל בתנופת בנייה שכזו בעידן המשבר הכלכלי שבעקבות מגיפת הקורונה והבאת לא מעט משקיעים, ישראלים כזרים.
אולם, וזה אולם גדול, נשאלת השאלה האם התכניות להקים, בנוסף לתשעת מגדלי המגורים הקיימים, עוד עשרות מגדלים, מקצתם כבר מאושרים לבנייה, ובגובה של עד 25 קומות, יעשה טוב לרצועת החוף הארוכה והנאה של תל אביב, מכיכר אתרים בצפון בואכה גבול יפו בדרום, או שחלילה, ייצר, חומה בצורה שתחצוץ בין לב העיר לבין קו החוף ותפגע באינטרס הציבורי הרחב, ובמיוחד בעיר ים תיכונית אטרקטיבית דוגמת תל אביב הנהנית מיותר מ-300 ימי שמש בשנה ומהווה פוטנציאל למיליוני תיירים ומבקרים ישראלים?
אביא לדוגמא את אחת מערי החוף המובילות בעולם, אם לא המובילה שבהן, ריו דה ז'נירו שבברזיל, המתאפיינת ברצועת חוף ארוכה ואטרקטיבית במיוחד. הבנייה ברצועת חוף זו, כולל חוף קופקבאנה המיתולוגי ורובעי היוקרה אי פנמה ולבלון, התמקדה ברובה הגדול בקו השני לים, זאת תוך הקפדה על גריד (קו בניין) מתון יחסית ללא גורדי שחקים ועם דגש של שימושים מעורבים, מגורי יוקרה, בתי מלון, מסחר ומתחמי ספורט ופנאי נרחבים להנאת הציבור הרחב.
אמנם גם רצועת החוף של תל אביב פותחה במהלך עשרות השנים האחרונות, וכוללת בתוכה טיילת נאה ומתחמי ספורט ופנאי, אולם החשש הגדול הינו שאם תכנית 40 המגדלים החדשים תתממש, כשבסך הכל יהיו ניצבים כ-50 מגדלי מגורי יוקרה לאורך רצועת החוף התל אביבית, אזי גם ייווצר חיץ פיזי ברור בין לב העיר לבי חוף הים, הגריד יחסום את השמש מלהגיע לרבים מחלקי העיר ותיווצר הצללה משך רוב שעות היום, בדיוק כמו בלב ניו יורק, וכמו כן ייפגע בסופו של דבר תפקוד רצועת החוף תהפוך להומוגנית וללא שימושים מעורבים ורסטיליים המתבקשים בעיר חוף תוססת.
דוגמא אופיינית לדילמה הזו הייתה בשנים האחרונות בכיכר אתרים, כשלאחר מאבק שנמשך כעשור אושרה כ"פשרה" הקמתם של שני מגדלים בני 25 קומות ומבנים נוספים, זאת לאחר שבמקור הוצע להקים במתחם 4 מגדלים בני 40 קומות. תכנית זו אמנם כוללת מתחמי מסחר ומלונאות, אולם עודנה מטרידה בכך שאותם מגדלים, כמו גם מגדלים נוספים שכבר אושרו בשנים האחרונות לאורך רצועת החוף, ישנו בעליל את אופייה, יחסמו את אור השמש, יעיבו על ה"לוק" שלה וייפגעו באופן כזה או אחר במגוון השימושים שניתן היה להעניק בו לציבור הרחב, לא רק תל אביבים, אלא גם המוני תיירים וישראלים המגיעים להתבשם ולהשתמש בשרותי רצועת החוף המרהיבה.
ואפרופו העניין הכלכלי: אינני בטוח כלל ועיקר האם לטווח הבינוני והארוך, התכניות להקים עשרות מגדלי מגורים לעשירים לא תפגע במרקם לא רק הפיזי, אלא גם בניצול הזכויות הכלכליות של רצועת החוף. האם שימושים מעורבים שיכללו בתוכם, לדוגמא מלונות בוטיק משולבים במתחמי הסעדה, פאבים, בתי קפה, קניות, בדיור, פנאי וכו', לא יביאו לכאן המוני צרכנים, שלא לדבר על הפיכת העיר תל אביב לאחת מערי החוף המובילות לחופי הים התיכון, ובכלל?
*כותב המאמר אמיר רוזנבלום הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים המייצג משקיעים ובעלי עידן ש.נ.י.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן