יהודה הרציג // יחצ
יהודה הרציג // יחצ

"ההצלחה של מיזמי התחדשות עירונית תלויה באיכות הדיאלוג בין בעלי הדירות והיזם"

כך אומר יהודה הרציג, מנכ"ל ובעלים של חברת הרציג נדל"ן, המקדמת מתחמי 'פינוי בינוי' של אלפי יחידות דיור מצפון הארץ ועד לדרומה, ומעריך: "עד 2025 יחלוש השוק על 80% מענף הבנייה"

מגדילים 05.09.2021

בשיתוף חברת הרציג נדל"ן

יותר מ-40 שנה מלווה קבוצת 'הרציג נדל"ן' את שוק הנדל"ן הישראלי. החל מייזום קרקעות לבנייה רוויה ונדל"ן מניב, ועד לכ-30 מיזמים בקנה מידה הכוללים את בנייתן של כ-4,500 יחידות דיור במתחמים נבחרים להתחדשות עירונית ברחבי הארץ. כמות הפרויקטים של הקבוצה הופכת את יהודה הרציג ליזם החרדי הבולט בהתחדשות עירונית. המוניטין שצבר מתבטא בליווי הכלכלי לפרויקטים השונים ובאיתנות הכלכלית שמציגה הקבוצה על רקע הטלטלות שעובר ענף הנדל"ן בעידן הקורונה. "לעניין הזה יש חשיבות אדירה", מבהיר הרציג. "הניסיון שלנו כמו גם ההיכרות עם הגופים הפיננסיים מאפשרים לנו להמשיך לבנות ולא לעצור את התקדמות הפרויקטים".

עד כמה ניתן להעריך את התפתחות תחום ההתחדשות העירונית בתקופה האחרונה?
"התחדשות עירונית היא לא עתיד הבנייה בישראל, היא כבר ההווה", מצהיר יהודה הרציג, מנכ"ל ובעלים בקבוצת 'הרציג נדל"ן', דור שני למשפחת קבלנים ותיקה. "כולם מבינים לאן נושבת הרוח – המדינה, התושבים, הרשויות המקומיות והחברות היזמיות. הפרויקטים הללו מביאים גם בשורה חברתית חשובה, כשהאתגר המשמעותי הוא להנגיש אותם גם מעבר למרכז הארץ. לעניין הזה גם אני נרתם בפרויקטים שלי".

שתף אותנו בפרויקטים נבחרים של קבוצת 'הרציג נדל"ן' המתפתחים כעת
"כאמור, מתחמי הפעילות שלנו ממוקמים בפנינות מגורים מרעננות, הרחק מהמרכז הצפוף", מסביר הרציג. "כך למשל, אחד הפרויקטים המשמעותיים מנותב לקריית ים. שורשיה של קריית ים הם בשנות הארבעים של המאה הקודמת, כך שרבים ממבניה ישנים ורעועים. במתחם 'זבולון', שנמצא בסך הכל כ-300 מטר מקו החוף, אנו נבצע 'פינוי בינוי' הכולל הריסת 20 יחידות דיור בחמישה מבנים דו-קומתיים, והקמת שלושה מגדלים מודרניים עם כ-130 יחידות דיור הצופות לים. הפרויקט משלב גם מסחר, מבני ציבור ושטחים ציבוריים – ועתיד למנף את האזור כולו. כ100 מטרים משם אנו מקדמים מתחתם נוסף וכ-700 יח"ד. הפרויקטים הנ"ל כבר לאחר אישור תב"ע כך שהבניה תחל בקרוב והאזור כולו ישתנה.
גם ראש עיריית קריית ים, דוד אבן צור, מבין את חשיבותה של ההתחדשות העירונית ודוחף את התחום קדימה. לקריית ים פוטנציאל נדל"ני גדול, היא עיר קטנה וללא קרקעות זמינות לבניה ותוך כדי תנועה המחירים בה מזנקים".

את הנתונים שמתאר הרציג, ניתן אכן למצוא באתר 'מדלן', המציין כי מחירה הממוצע של דירת יד שנייה בעיר קפץ בין מרץ 2011 לספטמבר 2020 בקרוב ל-100%, ובמספרים: מסכום של 602 אלף שקל לסכום של 1.1 מיליון שקל. דירות חדשות בקריית ים צפויות להימכר בכ-15 אלף שקלים למ"ר. פרויקט דגל נוסף של קבוצת 'הרציג נדל"ן', אשר מרכז סביבו כבר עתה תשומת לב רבה בזירה הנדל"נית, הוא מתחם מגורים המקודם במפגש הרחובות ההגנה ונגבה בשכונת יד אליהו בתל אביב – ובו ייבנו כ-300 יחידות דיור חדשות, במקום 92 קיימות.

מה חשוב לכם לבדוק לפני תחילתו של פרויקט חדש בהתחדשות עירונית?
"לפני שאנו נכנסים למיזמי התחדשות עירונית אנו מקפידים לבדוק ביסודיות את השטח והתשתיות האזוריות, לראות מקרוב מה קיים ומה התוכניות לעתיד. מתחם ה'פינוי בינוי' ביד אליהו הוא דוגמה מייצגת לפרויקט שמשלב את כל היתרונות, ולכן יהיה אחד הפרויקטים המבוקשים והמדוברים בעיר. הוא ממוקם בלב אזור הנמצא בצמיחה מואצת, בסמיכות משמעותית למרכזי קניות, מוסדות חינוך ופארקים, ובעל נגישות אידיאלית לצירי התנועה הראשיים".

ביניים: "הכלי המיטבי לחידוש השכונות הותיקות"
גם ברמת גן השכנה כבר שוקד הרציג במלוא המרץ על מיזם נוסף, כשבמתחם 'הררי' בשכונת נווה יהושע נבחרה הקבוצה על ידי נציגות הדיירים לקדם 'פינוי בינוי'. הפרויקט נמצא בשלבי תב"ע סופיים, כשלפי התוכנית שני מגדלים יוקרתיים ובהם כ-200 יחידות דיור ומבנה ציבור, יתפסו את מקומם של חמישה בניינים ותיקים בני 55 יחידות דיור.

מדוע בחרתם להתקדם ולהתפתח דווקא בענף ההתחדשות העירונית בשוק הנדל"ן?
"ראשית, הקפדנו להיכנס באופן מדוד לתחום ההתחדשות העירונית וללמוד את השטח לעומק לפני שבחרנו להגדיל את נפח הפרויקטים. צריך לזכור כי בשנים הראשונות ההתחדשות העירונית התנהלה די בשוליים, גם הדיירים וגם הרשויות לא ידעו בדיוק איך לעכל את התחום ולא ששו לקדם אותו. ועדיין, על רקע עתודות הקרקע המוגבלות בישראל והעובדה שהמדינה מחזיקה ביותר מ-90% מהקרקעות ולא ממש ממהרת לשחרר אותן, נשאבו בהדרגה לתחום לא מעט יזמים".

יריית הפתיחה של קבוצת 'הרציג נדל"ן' כללה פרויקטים במסלול תמ"א 38/1 (חיזוק ועיבוי), בערים כמו ראשון לציון, פתח תקווה ואשדוד. "בתחילת הדרך תמ"א 38/1 נתנה את הטון, אבל מהר מאוד הבנתי שזהו סוג של ייצור כלאיים – מיזם שלא נותן מענה מקיף ושעוד כמה עשרות שנים יידרש להתחדשות עירונית נוספת. לכן הפוקוס שלנו היום מופנה לפרויקטים מתחמיים שנותנים מענה לא רק ברמת המגורים, אלא מתמקדים גם במעטפת", אומר יהודה הרציג.

האם הרשויות המקומיות משתפות איתכם פעולה כיום?
"בהחלט! בהתאם לחזון שהצגתי לעיל, פרויקט משמעותי נוסף שלנו מתקדם כעת ברמלה, עיר ששמה בראש סדר העדיפויות את קידום תחום ההתחדשות העירונית. ראש העיר מיכאל וידל אומר כי התוכנית שגיבשה העירייה להתחדשות עירונית תשנה את פני רמלה, והיא חלק משינויים גדולים שיובילו לשיפור איכות חייהם של תושבי העיר הקיימים ולקליטת תושבים חדשים. עוד אמר כי בהתחדשות העירונית יש פוטנציאל של אלפי יחידות דיור, והיא הכלי המיטבי לחידוש השכונות הוותיקות".

מהי תוכנית הפרויקט שלכם ברמלה?
"זהו פרויקט בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, הממזג בין 'פינוי בינוי' ו'עיבוי בינוי', ומשתרע על שטח של כ-19 דונם. במסגרת המיזם מתוכננת הריסת 176 יחידות דיור ובניית כ-950 יחידות דיור חדשות, לצד חיזוק ועיבוי של 50 יחידות דיור קיימות, וכ-5,000 מטרים רבועים של מסחר המשולב עם שטחי ציבור. רמלה נמצאת במרכז המדינה, והיא דוגמה לעיר שהתחדשות עירונית תסייע לה לקפיצת מדרגה משמעותית. הפרויקט שלנו מתקדם בשיתוף פעולה מלא עם העירייה. הערים רמלה וקריית ים, מציגות דיאלוג מוצלח בין רשות מקומית והחברות היזמיות, שתורם לשיפור איכות המגורים".

מהו סוד ההצלחה של 'הרציג נדל"ן'?
"ההצלחה של מיזמי התחדשות עירונית תלויה באיכות הדיאלוג בין בעלי הדירות והיזם. האחריות שלנו היא להתנהלות רגישה ומכבדת, לספק אוזן קשבת ולסייע בפתרון בעיות מיידי. אנחנו מקפידים לרדת לרזולוציות הקטנות ביותר. זה הקו שמנחה אותנו בכל מיזם, ועליו לא נתפשר. אני עצמי נוהג לסייר באופן קבוע בפרויקטים השונים ולהכיר את הדיירים מקרוב".

לסיום, מהי הערכתך העתידית על פוטנציאל התחום בזירה הנד"לנית?
"הרושם שלי הוא שעד 2025 ההתחדשות העירונית תחלוש על 80% משוק הבנייה בישראל, כשהפוטנציאל הוא למעלה ממיליון יחידות דיור", מסכם הרציג. "השאלה הגדולה היא איך ומתי יגיע התחום גם לפריפריה הגאוגרפית והחברתית. בסופו של דבר הרי הכל עניין של כסף, והדרך היחידה למשוך יזמים לשם היא לייצר מכפילים נכונים שיספקו כדאיות כלכלית לפרויקטים. את העניין הזה חייבות העיריות להפנים, ובמקום לפעול לפיתוח אזורי מסחר ומשרדים שיובילו להגדלת הארנונה לעסקים – לתת תשומת לב הולמת גם להגדלת היצע המגורים. גם המדינה חייבת להיכנס בעובי הקורה, לייעל את מנגנוני הביורוקרטיה ולקצר את לוחות הזמנים. רק כך ניתן יהיה למקסם את הפוטנציאל של ההתחדשות העירונית".

*הכתבה פורסמה במסגרת גיליון לדיירים *המידע המובא בגיליון זה הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי או כלכלי ואינו תחליף לייעוץ אישי. מערכת מגדילים לא אחראית לתוכן שיווקי, מודעות או הצעות או מידע שנמסרים על ידי צדדים שלישיים.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות