בית המשפט העליון קיבל ערעור של ועדות מקומיות נגד פסק דין של המחוזי, שהורה להן להשיב את הפיקדון שקיבלו
ועדות מקומיות לא יחויבו להשיב פיקדונות להבטחת תשלום אגרות, במקרה שבו בקשה להיתר לא מומשה לאחר שהמגיש לא עמד בתנאים שנקבעו. כך קבע אתמול (ג') בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי שבו קיבל ערעור של ועדות מקומית בצפון הארץ, נגד פסק דין של בית המשפט המחוזי, שהורה לוועדות להשיב את הפיקדונות.
הפרשה החלה לאחר שהתובעים, תושבי היישובים מעיליא וכאוכב אל-היג'א שבצפון, הגישו בקשה להיתר בנייה מהוועדות המקומיות שאליהן שייכים היישובים שלהם, מעלה נפתלי וגבעות אלונים, לצורך הגשת הבקשות נדרשו המבקשים לשלם אגרות שונות ולהפקיד פיקדון להבטחת תשלום אגרות הבנייה. מדובר בפיקדון בגובה 20 אחוזים מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר, שמושב במקרה שהבקשה להיתר מסורבת.
בתביעה שהגישו, נטען כי הוועדות המקומיות הציגו מספר תנאים לקבלת ההיתר, אך התכנית נסגרה לפני שהספיקו להשלים את התנאים, אך למרות זאת הפיקדון לא הושב. ההיתר ניתן לאחר שנפתחה בקשה חדשה, אך הפיקדון לא הושב. לטענת אחד התובעים, כאשר דרש לקבל את הפיקדון נמסר לו כי הוא אינו זכאי להשבה, שכן הבקשה הראשונה לא סורבה אלא אושרה בתנאים שלא מולאו בזמן.
לפני כשנתיים קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את התביעה שהגישו השניים נגד הוועדות המקומיות, והורה להן להשיב את הפיקדונות ששילמו. השופט רון שפירא אף הכיר בתביעה כתביעה ייצוגית. השופט קבע בפסק הדין כי: "בכל מקרה שבו בסופו של יום לא ניתן היתר בניה למבקש, בין בשל כך שבקשתו סורבה ובין בשל כך שנקבעו בהחלטת הוועדה לתכנון ולבניה תנאים שלא מולאו או שנדרשו שינויים שהמבקש אינו מעוניין בהם, זכאי מבקש ההיתר להחזר הפיקדון".
הוועדות המקומיות מעלה נפתלי וגבעות אלונים לא השלימו עם פסק הדין, וערערו עליו לבית המשפט העליון. השופט נועם סולברג, רות רונן ודפנה ברק ארז, קיבלו את הערעור. השופטים הסתמכו על תקנות התכנון והבניה העוסקות בבקשה להיתר, תנאיו ואגרות. על פי התקנות, במקרה של סירוב להיתר יושב הפיקדון, אך תנאים להיתר או שינויים בבקשה שהציבה הוועדה המקומית לא ייחשבו כסירוב למתן היתר.
"מקובלת עלינו הפרשנות לפיה סירוב בקשה להיתר על-ידי ועדה מקומית לתכנון ובניה מחייב השבת הפיקדון, אך לא כן לגבי אישור של בקשה בתנאים, או שינויים, שלא מולאו במועדם על-ידי מבקש ההיתר", נכתב בפסק הדין. "ככל שמבקש ההיתר חולק על התנאים שנקבעו לו הוא רשאי לבקש דיון חוזר בוועדה המקומית או לנקוט בהליכים משפטיים לפני ועדת ערר ובבית משפט לעניינים מינהליים. ככל שלא עשה כן ועמדתו ביחס לתנאים לא התקבלה – אין הוא זכאי להשבת הפיקדון. לא למותר לציין כי במהלך הדיון התברר כי זהו הנוהג הרוח בתחום זה בקרב מרבית הוועדות המקומיות".
השופטים הורו על ביטול פסק הדין במחוזי, והורו למשיבים לשלם לוועדות המקומיות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40,000 שקל.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
