דף הבית > דעות ופרשנויות > דעה: הקורונה הסירה את המסיכה ממצוקת הצפיפות בערים החרדיות
יעקב ערבליך // צילום: סן חן
דעה: הקורונה הסירה את המסיכה ממצוקת הצפיפות בערים החרדיות
שיעור תחלואת הקורונה בערים החרדיות היא סימפטום למצוקה עמוקה יותר – הצפיפות הגבוהה. הקורונה לא יצרה את הבעיות אלא רק החריפה אותן. המגזר החרדי היום מונה יותר ממיליון נפש, ואפשרויות המגורים שלו מצטמצמות. יש לפעול לפתרון מגורים כולל לאוכלוסייה החרדית בהקדם האפשרי. דעה
מגפת הקורונה הביאה לכך שהמשבר בערים החרדיות קיבל סיקור נרחב בכלי התקשורת ונכנס כמעט מדי יום לכל בית בישראל.מבין הערים החרדיות שהוגדרו על ידי משרד הבריאות כערים "אדומות", בני ברק, אשר כבר היום מוגדרת כעיר "ירוקה", היא המזוהה ביותר עם הגבלות הקורונה. למרות אווירת החזרה לשגרה, הסכנה לא חלפה. הגדרת הערים החרדיות כ"אדומות" היא למעשה רק סימפטום של בעיה רחבה יותר של צפיפות בערים ובשכונות החרדיות.
דוח שהוגש למטה לביטחון לאומי מסמן את המאפיינים שמשפיעים במיוחד על תחלואה בקורונה: צפיפות האוכלוסייה וגודל המשפחה – המשפיעות במיוחד על ערים חרדיות. הצפיפות בבני ברק היא מהגבוהות בעולם, העיר אינה גדולה בשטחה ביחס לערים בישראל, משתרעת על שטח של כ- 7,300 דונם ומאכלסת כ-210 אלף תושבים, הצפיפות בה עומדת על כ-28 אלף תושבים לקמ"ר. לעומתה, העיר השכנה, רמת גן, הנחשבת אחת מהערים הגדולות בישראל, מאכלסת רק כ-164 אלף תושבים על פני שטח כמעט כפול של כ-13.2 אלף דונם, והצפיפות בה מעט פחות מ-10 אלפים תושבים לקמ"ר- כמעט שליש. באלעד, הצפיפות עומדת על כ-14 אלף תושבים לקמ"ר ובביתר עילית כ-12 אלף תושבים לקמ"ר.
בעקבות משבר הקורונה וההגבלות שהוטלו, העסקים בבני ברק ובערים החרדיות ספגו פגיעה חמורה, עסקים רבים נסגרו ורבים נוספים לא יצליחו להתאושש ויוצרים בעיה קשה גם לתושבי העיר, כיוון שהצרכנים החרדים מרוכזים בעיקר בתוך הערים החרדיות. למרות השפעות הקורונה, מחירי הדיור בערים החרדיות ממשיכים לטפס בעקביות והביקושים הגבוהים המשיכו גם בתקופת החגים והסגר השני שהחל באמצע ספטמבר השנה. מנתוני רשות המיסים עולה כי מחיר דירת 4 חדרים בבני ברק עולה כ-1.9 מיליון שקל, כמעט כמו בירושלים. מחירי דירות שלושה וארבעה חדרים בעיר גבוהות במאות אלפי שקלים יותר מהממוצע הארצי. הנתונים בולטים עוד יותר על רקע ירידה של כ-38% במספר העסקאות הנדל"ן למגורים, מאז פתיחת המשק לאחר הסגר הראשון בחודשים מרץ-מאי השנה, שגרמה להאצה בעליית מחירי הדיור בערים הללו. באלעד ובביתר עילית, מחירי הדירות יקרים בעשרות אחוזים יותר מהממוצע בכלל המדינה, גם תוך כדי משבר הקורונה, ואין סימנים להאטה.
המדינה שהזניחה את פתרונות הדיור למגזר החרדי במשך שנים, אינה יכולה יותר להתעלם מכך. בעיות הצפיפות ימשיכו ללוות את הערים החרדיות, אשר לתושביהן אין אפשרות לרכוש בית במקום שלא מתאים לאורח החיים החרדי. לכן הביקושים לדירות בערים אלו נותרים גבוהים, ולראייה – המחירים ממשיכים לעלות בהן. שיעור תחלואת הקורונה הגבוה בערים החרדיות היא סימפטום למצוקה עמוקה יותר – הצפיפות הגבוהה. הקורונה לא יצרה את הבעיות בערים אלו, אלא רק החריפה אותן וחשפה לעיני כל את מה שידוע שנים ארוכות לתושבי הערים החרדיות.
אני קורא למקבלי ההחלטות לטפל בבעיית השורש של הצפיפות בתוך הערים החרדיות שרק הולכת ומחריפה. המגזר החרדי היום מונה יותר ממיליון נפש, ואפשרויות המגורים שלו מצטמצמות. הדרך לעשות זאת באופן שייתן מענה ארוך טווח היא באמצעות הקמת עיר חדשה המותאמת לאורח החיים החרדי ובמקביל להמשיך ולקדם גם פתרונות ביניים מהירים כגון הגדלת הערים והשכונות החרדיות בכל הארץ.
*הכותב הוא יעקב ערבליך, מנכ"ל חברת סן חן ותושב בני ברק