לקראת עונת החורף, הצפויה להיות גשומה על פי ההערכות, ריכזנו עבורכם את דעות המומחים. מהנדס שאול שמיל: "המנטליות של כל ענף הבנייה שנותר זה 60 שנה ויותר בתסמונת של 'מוישה והטנדר' הוא ענף מיושן ביותר"
תמונה: תל-אביב // depositphotos
אמיר רוזנבלום, הבעלים של עידן שני, מומחים לאחזקת מבנים, אומר כי אחרי שוך הסערה הצפויה לפקוד היום את הארץ, נצטרך לעשות חשבון נפש, שיכלול בתוכו ספירת מלאי של נזקים כבדים ביותר של בניינים, כבישים, עצים, עמודי חשמל ושאר מערכות תשתית, שכן ספק רב אם מדינת ישראל ערוכה להתמודד עם פגעי מזג האוויר שמותירות אחריהן סופות קשות.
רוזנבלום: "הכיצד אירופה, למשל, הסובלת ממזג אוויר קשה פי כמה וכמה יותר מאתנו, שורדת סופות קטלניות בהרבה? האם אין זה בגלל המנטליות של החפיפניקיות וה"סמוך יהיה בסדר", כפי שאמר בשעתו ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. ואולי, בעצם, הכל מתחיל ונגמר בסולם עדיפויות לא נכונות בכיס של "מר ישראלי" שמעדיף לחסוך כמה מאות שקלים לחודש על תחזוקה נאותה של מבנים, כולל מערכות בטיחות חיוניות, אינו בודק את המעליות והגנרטורים בבניין בו רכש דירה במיליונים ובו הוא מגדל את ילדיו, ומעדיף, במקרה הטוב, חאפרים שינקו בסמרטוט לח פלוס תרסיס בישום את חדר המדרגות, זאת במקום להתכונן כהלכה ליום פקודה?"
רוזנבלום מדגיש כי לעיתים ה"חסכון" בתחזוקת בניין במאות שקלים בחודש, עלול לעלות ביותר בסופו של דבר לדיירים שהחליטו ל"חסוך" ויאלצו אחרי הסופה לערוך שיפוצים בעלויות כבדות בהרבה.
טלי חדד, סמנכ"ל חברת חסין אש תעשיות בנייה, רואה את שורש הבעייה עוד בטרם הבניין נבנה ואוכלס: "ניקח לדוגמא את הבלוקים, היא אומרת. משום מה מתעקשים בישראל זה 70 שנה ויותר לבנות לא בבלוקים קרמים קשיחים, אלא בבלוקים מיושנים שאינם עמידים כנגד סערות, סופגים רטיבות וטחב, מתפוררים, אינם עמידים בפני מכות ברק, שלא לדבר על נזקי טבע אחרים, רעידות אמדה וחלילה טילים. לכן, מדגישה חדד, אחרי סופות החורף ושאר מפגעים, הבניינים, גם אם הם אינם סופגים נזק ישיר, נראים כעבור 20-30 שנה כזקוקים בדחיפות להתחדשות עירונית. למה, למשל, לא בונים אצלנו כמו באירופה ובצפון אמריקה וגם אצל שכנינו, מדינות ערב, בבלוקים קרמים שהינם חזקים בהרבה, עמידים לרטיבות וטחב. עובדה, ראו את חזות הבניינים באירופה בני מאה- מאתיים שנה, שהינה ברוב המקרים טובה לאין שיעור מבניינים חדשים בהרבה שנבנו אצלנו".
יהודה הרציג, הרציג נדל"ן, מומחה להתחדשות עירונית, רואה בסופה רק סימפטום לבעייה: "אני נוסע הרבה ברחבי העולם, הוא מסביר, וסופות בדרגה של זו הפוקדת אותנו היום, אינן מהוות בכלל גורם שצריך להטריד את מנוחתו של מי שמתגורר בבניין שנבנה כהלכה. זוהי בדיוק הסיבה שממשלת ישראל עושה טעות קשה ביותר בכך שהיא ממשיכה, תודעתית, לראות בהתחדשות עירונית בבחינת "נישה" קטנה ואינה מבחינה שזהו הפתרון היחידי שיוכל לא רק לספק מלאי נדרש של דירות, ולחזק בניינים בפני רעידות אדמה, אלא גם להבטיח את ביטחונם של הדיירים ולשמר נראות אסתטית. מדוע, אני שואל את עצמי, כשאנחנו מטיילים בעולם אנחנו מתפעלים מיופיין של ערים במדינות רבות ולאחר מכן חוזרים למראה המתפורר והרעוע של רבות מערינו?".
מהנדס שאול שמיל, שאול שמיל מהנדסים, מומחה למערכות חכמות, אומר כי: "המנטליות של כל ענף הבנייה שנותר זה 60 שנה ויותר בתסמונת של "מוישה והטנדר", ענף מיושן ביותר, נעדר טכנולוגיה בסיסית, נעדר בטיחות בבנייה, נעדר כל פיקוח על איכות הבנייה, החל משלב היסודות ועד הגמר, לכן מה הפלא שאנחנו עומדים דום לפני כל מערכת חורפית בינונית למדי? זה יישמע אולי ציני אבל ממש ממש אין צורך לא בסופה ולא בגשם על מנת שפועלים יפלו מפיגומים, מנופים יתרסקו, חניונים יקרסו, פלטות ציפוי של בניינים יפלו וכנ"ל עמודי חשמל, גשרים, רמזורים מקולקלים, כלי רכב שקועים בשלוליות עמוקות וכיו"ב. המציאות היומיומית, בלי קשר למזג האוויר בחוף ולעונות השנה, הינה עגומה ביותר ועל כן הסופה מהווה, בהפוך על הפוך, תמרור אזהרה דווקא חיובי בבחינת: עצור, סערה לפנייך, מה שעשוי אולי לשנות סוף סוף את הדיסקט של מקבלי ההחלטות!".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
