הרע מכל: הרחיקו את המשקיעים ופגעו בזכאים

הנתונים שפורסמו לאחרונה אודות שוק הנדל"ן מלמדים שאנחנו מצויים כיום בסיטואציה של "הרע מכל העולמות". מחד גיסא קריסה של ממש במספר העסקאות שבוצעו, 17 אחוזים, ומאידך גיסא זינוק ללא תקדים ברמות המחירים.

כמי שמייצג משקיעים ונכסי יוקרה, אני סבור שנתונים אלה ממחישים עד כמה אותה מדיניות "חומלת", כביכול, שמנסה זו השנה השביעית ברציפות לשווק דיור מוזל לזכאים, היא זו שגורמת במו ידיה לנזק חסר תקדים גם לקהל המשקיעים, גם ל"שוק הדיור החופשי" וגם איננה מועילה במאום לזכאי הדיור. נהפוך הוא. שר האוצר לשעבר משה כחלון היה הראשון שהרחיק את קהל המשקיעים, הכפיל את מס הרכישה לכל מי שרכש דירה שנייה ומעלה ושם את יהבו אל תכנית מחיר למשתכן שלא רק שלא פתרה את בעיית הדיור לזכאים, אדרבא, היא  גרמה במו ידיה לתדלוק רמות מחירי הדיור, זאת מהטעם הפשוט שמלאי הדיור ב"שוק החופשי", שבלאו הכי היה מוגבל, הצטמצם עוד יותר.

באופן  פרדוקסלי, דווקא שר האוצר ליברמן, הידוע בתפיסתו הליברלית של שוק חופשי, החמיר עוד יותר את המצב. מחד גיסא הוא העלה את מס הרכישה למשקיעים ל-13 אחוזים ומצד שני תמך במדיניות "דירה בהנחה", אותה תכנית שירשה את "מחיר למשתכן", והינה בפועל אותה הגברת בשינוי אדרת. התוכנית החדשה, אף יותר מקודמתה, הביאה את שוק הדיור לסיר לחץ מבעבע בו כ-130 זכאים אומללים התחרו על אלפי דירות בודדות, רובן במקומות שבסיטואציה נורמלית לא היו בוחרים לרכוש בהם דירה. כל אלה, כמובן, תדלקו במהלך השנה האחרונה עוד יותר את שוק הדיור.

והמשקיעים? על פי הנתונים העדכניים האחוז שלהם צנח לכ-10 אחוזים בלבד ( זאת לעומת 30 אחוזים בקירוב בעבר) , רובם ככולם משקיעים קטנים. המשקיעים הגדולים,  ובמיוחד אלה מחו"ל, נעלמו כלא היו. וגם העלאות הריבית הרצופות שהיו לאחרונה, וכבודן במקומן מונח במסגרת המלחמה הלגיטימית בסכנת האינפלציה, לא רק שלא תרמו מאום להבראת שוק הדיור, אדרבה, הן רק הגבירו את הכאוס והבלבול בשוק הדיור, עובדה שכאמור באה לידי ביטוי מובהק בנתונים האחרונים הן של האוצר והן של הלמ"ס.

המסקנה שלי הינה שעל מקבלי ההחלטות לעשות חישוב מסלול מחדש: מחד גיסא  לחזור למדיניות המחבקת משקיעים ומעניקה להם הקלות והטבות, בדיוק כפי שמקובל בכל מדינות המערב הנאורות. מאידך גיסא, במקום תכניות הדיור המוזל שאינן פותרות דבר וחצי דבר ורק גורמות לנזק, להתחיל ולשווק קרקע מדינה של רמ"י בכמויות גדולות ובמחירים מפוקחים, לקצר משמעותית את גלגלי הביורוקרטיה ולמנף התחדשות עירונית כתוכנית ממלכתית מקיפה. רק כך נוכל לצאת מהפלונטר, שמקבלי החלטות הכניסו בו את כל מרכיבי שוק הדיור, החל ממשקיעים וכלה בזכאים.

*כותב המאמר, אמיר רוזנבלום, הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן ש.נ.י

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן