בתביעה טוענים בני הזוג כי שכרו את שירותיו של הנתבע משום שהוא אמר להם כי הם יכולים לשפר עמדות מול היזם ואף "לפתוח את העיניים" ליתר השכנים
בית המשפט // depositphotos
בני זוג מירושלים שנותרו בעמדת מיעוט בפרויקט תמ"א 38 בבניין בו הם מתגוררים, שכרו את שירותיו של עו"ד באופן עצמאי על מנת לשפר עמדות מול היזם אולם בסופו של דבר נקלעו למבוי סתום והגישו תביעה נגד עורך הדין, בטענה כי לא ביצע כראוי את עבודתו. בית המשפט קבע כי עורך הדין יחזיר להם שליש מהסכום ששילמו לו עבור שכר הטרחה.
מפסק הדין, שניתן לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, עולה כי בני הזוג מתגוררים בבניין משותף ברחוב קריית משה בירושלים ובו 16 דירות.
במהלך שנת 2013 החלו בעלי הדירות במו"מ עם יזם על מנת לקדם פרויקט תמ"א 38 בבניין. התובע ורעייתו רצו בשיפור עמדות מול היזם, בניגוד לעמדת השכנים אשר הגיעו עם היזם לעמק השווה ולצורך כך שכרו עו"ד שייצג אותם מול היזם באופן פרטי. בתחילת ינואר 2016 חתמו הצדדים על הסכם ייצוג ושכר טרחה כאשר מהות העבודה הוגדרה כ"מו"מ עם היזם בעניין תמ"א 38 לבניין".
לצורך ביצוע העבודה המוסכמת התובע ורעייתו העבירו לידי עורך הדין את ההתכתבות העניפה שבינם לבין היזם ושבינם לבין יתר הדיירים.
יצוין כי בשלב בו נשכרו שירותיו של עורך הדין, המו"מ של היזם עם יתר בעלי הדירות בבניין היה בשלב מתקדם והוא כבר הגיע להבנות עמם.
בתביעה טוענים בני הזוג כי שכרו את שירותיו של הנתבע משום שהוא אמר להם כי הם יכולים לשפר עמדות מול היזם ואף "לפתוח את העיניים" ליתר השכנים,
אך לטענתם, לאחר ששילמו לנתבע מראש את מלוא שכרו, איבד הנתבע את המוטיבציה לעבוד. עוד לטענתם כעולה מספק הדין, עורך הדין לא שיתף אותם מספיק בעבודתו ולא עדכן אותם במהלכים שביצע ולאחר עבודה מעטה שביצע, הוא ניתק קשר עמם.
הם הוסיפו כי המו"מ עם היזם נכשל, בין היתר, בשל סירובו של עורך הדין להיפגש עימם, למרות בקשות חוזרות ונשנות.
הם ביקשו לקבל בחזרה את הסכום ששילמו לעורך הדין סך של 17,750 ש"ח (15,000 ₪ בתוספת מע"מ) עבור שכר הטרחה שנקבע.
בכתב ההגנה שהגיש עורך הדין הוא פירט את הפעולות שביצע וצירף אסמכתאות לביצוען לרבות התכתבויות בדוא"ל, מכתבים לב"כ היזם ומכתב לנציגות הדיירים.
הוא טען בעדותו כי נפגש עם בני הזוג שלוש פעמים, נסע פעמיים למשרדי היזם בגבעת שאול ואף שוחח עם מנהל מחלקת הפיקוח בעיריית ירושלים, בקשר לבנייה בלתי חוקית שנעשתה בדירת התובע והשלכתה על תוספת הבנייה שניתן לאשר לדירה במסגרת התמ"א.
עורך הדין טען עוד כי התובעים לא מסרו לו מראש שבדירתם קיימת בנייה ללא היתר, ונודע לו על כך רק לאחר מכן, תוך כדי ביצוע עבודתו. עוד הוא ציין כי ביצע את כל המטלות שנדרשו ממנו, עד שהמו"מ עם היזם נקלע למבוי סתום בחודש ספטמבר 2016.
את סירובו לפגוש את התובעים הוא נימק בכך שמטרת הפגישה הייתה דרישתם להחזר כספי, דרישה שנדחתה על ידו.
לאחר ששמע את טענות הצדדים קבע הרשם הבכיר אהרון אורנשטיין בפסק הדין: "ראשית, עלי לציין כי הנתבע נטל על עצמו את הייצוג בנקודת זמן קשה למדי. התובע ורעייתו היו בעמדת מיעוט בבניין, כאשר שכניהם, אשר היו מיוצגים זה מכבר ע"י עו"ד, הגיעו כבר להבנות עם היזם. ייצוגו של דייר בודד מול יזם ומול יתר הדיירים, איננו דבר קל. ממילא סיכויי ההצלחה, בשלב מאוחר זה, לשכנע את יתר הדיירים, המיוצגים ע"י עו"ד מטעמם, כי העסקה אינה כדאית (מהבחינה המסחרית) או אינה בטוחה דייה (מהבחינה המשפטית) אינם גבוהים. קרוב לוודאי כי התובע ורעייתו היו מודעים לכך.
אבן נגף חשובה שהנתבע ניסה לטפל בה הייתה בנייה לא חוקית בדירת התובע. בנייה זו לא נעשתה ע"י התובע אלא ע"י הבעלים הקודם. בנייה לא חוקית זו (סגירת מרפסת והפיכתה למטבח) גרמה לכך שהשטח הבנוי אותו אמורים היו התובעים לקבל כתמורה מהיזם פחת באופן משמעותי מהשטח הבנוי אותו צפויים לקבל שכנים אחרים. הנתבע אמנם לא הצליח במאמציו בעניין זה מול היזם והוועדה המקומית אך לא מצאתי דופי בטיפולו של הנתבע בנקודה זו".
עם זאת קבע הרשם הבכיר כי למרות שעורך הדין נטל על עצמו את ייצוג בני הזוג בחודש ינואר 2016 הוא העביר לבא כוחו של היזם את הסתייגותיו לגבי החוזה המוצע רק בחודש יולי אותה שנה וגם אז הוא התייחס רק למחציתו הראשונה של החוזה. הוא ציין כי יעביר את המשך הערותיו בעוד כשבועיים אולם הדבר לא נעשה בסופו של דבר: "לא מצאתי הסבר המניח את הדעת להתנהלותו זו של הנתבע. היעלה על הדעת כי בפרק זמן העולה על חצי שנה לא יעלה בידי הנתבע לגבש רשימת הערות לחוזה? היה על הנתבע להעמיד, תוך זמן סביר, רשימת הערות לחוזה כולו ואז להיפגש עם התובע ורעייתו ולקבל החלטות. אלו הערות חשובות יותר ואלו חשובות פחות. על מה ניתן לוותר ועל מה ראוי להתעקש. האם לנסות לשכנע את השכנים ל"חשב מסלול מחדש" או, אדרבה, להצטרף לשכנים ו"לזרום" איתם.
במילים אחרות, ההערות לחוזה שהן ליבת עבודתו של הנתבע נעשתה באופן של 'מעט מידי ומאוחר מידי'. שכירת שירותיו של הנתבע, לא הועילה, בסופו של יום, לתובע ולרעייתו. הם נשארו מיעוט מול רוב הדיירים שחפצו בהתקשרות עם היזם על בסיס התנאים שסוכמו ביניהם".
עוד נאמר בפסק הדין: "הנתבע לא הצליח לחלץ את התובע ורעייתו מבידודם לעומת יתר השכנים, תוצאה אשר מראש לא הייתה קלה להשגה. חשוב לציין כי התובע לא התחייב להשגת תוצאה זו וגם שכרו לא נגזר מהתוצאה המיוחלת, שלא הושגה. הנתבע טרח עבור התובע ורעייתו ובוודאי ראוי לבוא על שכרו. יחד עם זאת, מצאתי כי הנתבע התמהמה בגיבוש רשימת ההערות לחוזה ולא השלים עבודה זו, המהווה רכיב חשוב בעבודה. אין ספק כי גיבוש רשימת הערות כוללת לחוזה מהווה רכיב מהותי בהתקשרות בין הצדדים, שלא הושלם ע"י הנתבע. בשולי הדברים אעיר כי היה מקום, מצדו של הנתבע, לשתף יותר את התובע ורעייתו בעבודתו ולעדכן אותם בדבר מהלכים שביצע. הנתבע העיד כי 'אני עושה את העבודה סולו'. שיתופם של התובע ורעייתו עשוי היה להביא לתקשורת טובה יותר בין הצדדים וייתכן שהיה חוסך גם את ההליך דנן".
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי עורך הדין ישיב לבני הזוג התובעים סכום של 5,850 שקלים מתוך הסכום ששילמו לו. בנסיבות העניין לא נפסק צו להוצאות.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
