banner
פרופ' ירח דויטשר // באדיבות המצולם
פרופ' ירח דויטשר // באדיבות המצולם

המשבר בענף הבנייה שאף אחד לא מדבר עליו

מדידות הן בסיס לתכנון, בנייה והכנת תכניות לצרכי רישום בטאבו – לאן יוביל המחסור הכרוני והמשמעותי של מודדים בענף הבנייה? // דעה

פרופ' ירח דויטשר 25.02.2024

מלחמת "חרבות ברזל" מביאה להאטה בענף הנדל"ן. יש שיגידו אפילו שמדובר במשבר. הסיבות המיידיות ברורות: 90,000 עובדים פלסטינים שלא נכנסים, ירידה כללית בפועלים הזרים שהם הידיים העובדות בענף ומי שכן בא – דורש שכר כפול (למשל, יום עבודה של פועל סיני קפץ מ-800 ₪ ל-1,600 ₪), וכמובן, חוסר הוודאות שהמלחמה מביאה איתה גורם לאנשים בשלב זה לשבת על הכסף ולא לקנות דירות.

כבר חזינו לפני המלחמה בהאטה שהתחום חווה. במקביל לשיח שמלווה את תחום הנדל"ן מאז פרוץ משבר הדיור ברוח "מתי הבועה תתפוצץ?", התחום כולו, שנחשב לאבן בניין משמעותית, תרתי משמע, במשק ובכלכלה בישראלית, נמצא בצומת דרכים.

זה לא נובע רק מאירועים גדולים, שמטבע הדברים מעוררים יותר הדים ועניין כמו קריסה של חברות או השפעות ביטחוניות. התחום מושפע לאורך זמן הרבה יותר מאתגרים מקצועיים, שאם לא מוצאים להם פתרון, הופכים לבעיות עם השפעות מרחיקות לכת על כל רוחב העשייה בתחום התכנון, ההנדסה והבינוי.  

כך למשל, אחת הנקודות המשמעותיות ביותר בכל פרויקט בינוי נעוצה בקיומו של רצף בין תכנון, פיתוח, בינוי ורישום. מדידות מקצועיות ומדויקות הן בסיס לצרכי התכנון, הפיתוח והבינוי ולבסוף להכנת תכניות לצרכי רישום בטאבו – כל אלו הם שלבים קריטיים בחייו של כל פרויקט תשתיתי או נדל"ני. אבל יש מחסור כרוני ומשמעותי באנשי מקצוע מיומנים שיעשו את זה.

מודדים מוסמכים הם פונקציה חשובה מאין כמוה לאורך כל שלבי פרויקט בנייה. הם שם עוד משלב התכנון שלו, ועד לרגע שבו הוא מתקרב לקו הסיום – בקיום המדידות הנדרשות עבור תהליכי הרישום בטאבו. בלי החלק הראשון, אי אפשר לגשת לתכנון הפרויקט. בלי החלק האחרון, אי אפשר לבצע רישום הבעלויות של הנכסים של הרוכשים.

בישראל יש כיום רק כ-1,000 מודדים מוסמכים פעילים. מדובר במחסור כה גדול, שלמעשה מספר המודדים המקצועיים שישראל צריכה גדול פי 2 ויותר. בהשוואה למדינות אירופאיות המקבילות לנו, אנחנו צריכים שיהיו כאן כ-2,000-2,500 מודדים מוסמכים כדי לעמוד בצרכים של המשק, בקצב העבודה הדרוש ובכדי למנוע עיכובים שבסופו של דבר ייצרו נזקים כלכליים – גם לחברות הבונות וגם לרוכשים. יתר על כן, הגידול המתמיד  בעשורים הקרובים של האוכלוסייה בישראל והצפי להכפלתה עד לשנות ה-60-70 של המאה הנוכחית, מחדד עוד יותר את בעיית המחסור ההולך וגדל במודדים מוסמכים. מכיוון שמדובר בתפקיד משמעותי שאחראי לבסיס של כל הפעילות ההנדסית במשק, זאת בנוסף לחשיבות אנשי המקצוע האלה בתחומים ביטחוניים ואחרים, אי אפשר להקל בבעיה הזו ראש.  

המלחמה מציבה בעיה נוספת, מקצועית: מעבר למחסור במודדים מוסמכים, כבר כיום קשה להם לבצע את תפקידם בגלל שיבושי ה-GPS הרבים בגלל המלחמה. לרבים מהם חסרים הידע והמיומנות לעבוד "בתנאים של פעם" – פחות משרד עם עיבוד נתונים שהתקבלו מאמצעים מבוססי GPS (כגון רחפנים ואחרים), ויותר מיפוי ומדידה באמצעות כלי המדידה המסורתיים. גם זו סוגייה שהכשרה מקצועית מקיפה יכולה לעזור בה. מצב זה לבדו גורם לעיכובים עוד יותר משמעותיים הן בפרויקטים תשתיתיים והן פרויקטי בנייה בתחום. 

בטווח הארוך, מחסור כרוני באנשי המקצוע האלה יכול להוביל, בצירוף עם אתגרים נוספים, ליצירת צווארי-בקבוק שבוודאי ישפיעו על ביצועים כלכליים. ייתכן שצריך לזהות במשבר הנוכחי גם הזדמנות. על המדינה לפעול לעידוד מהנדסים, אנשי גיאוגרפיה ועוד לעבור הסבה לתחום המיפוי והמדידה כמודדים מוסמכים.

פתרון מרכזי לבעיה הזו הוא שהמדינה תעודד באופן פעיל אנשים לפנות לתחום מקצועי זה שבנוסף להיותו משפיע, גם מספק פרנסה מכובדת לעוסקים בו. על המדינה לקדם באופן שוטף את הבחירה לעסוק במיפוי ומדידה, כפי שהיא מעודדת יותר אנשי סיעוד, הוראה, נהגי אוטובוס ועוד. בטכניון בנינו תכנית לימודים להסבה של אקדמאים למודדים מוסמכים, לאחר שפיתחנו אותה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בהתאם לדרישה של משרד הבינוי והשיכון. כעת, על המדינה לפעול לעידוד פעיל של אנשים לבחור במסלול הקריירה הזה, אם באמצעות הטבות, סבסוד, קמפיינים ממשלתיים ועוד.

*הכותב, פרופ' ירח דויטשר, הוא המנהל האקדמי של התכנית להסבת אקדמאים למודדים מוסמכים בטכניון לימודי המשך ומכהן כיום כיו"ר לשכת המודדים המוסמכים בישראל.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות