על ה"כוכביות" המטרידות של העלאת דירוג האשראי ואיך זה קשור להעדר התחדשות עירונית?
תמונה: ארז כהן // צילום: חן ליאופולד
מאת: ארז כהן, שמאי מקרקעין ומשפטן
העלאת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמתו הגבוהה אי פעם, AA- , על ידי חברת הדירוג הבינלאומית S&P, הינו הישג שאין לזלזל בו כלל ועיקר ומעיד ללא ספק על חוסן כלכלי ועל צמיחה מרשימה, גם בעידן של סערות כלכליות העוברות על העולם, אירועים ביטחוניים חמורים ועוד.
פוליטיקה אינטרסנטית
יחד עם זאת, ומבלי להשבית את השמחה, המוצדקת לכשעצמה, ומהווה ללא ספק, הישג חשוב מאוד לממשלת ישראל, ובמיוחד לראש הממשלה ולשרים הכלכליים המובילים, ובראש וראשונה שר האוצר כחלון, ברצוני להביא דווקא את "הכוכביות" המצוינות בדו"ח ועלולות בהחלט להטריד את מנוחתנו בשנה הקרובה ובכלל.
ראשית, קשיים קואליציוניים. מבלי להיכנס למישור הפוליטי גרידא, אין ספק שמגמות כלכליות סותרות בין מרכיבי הקואליציה הנוכחית, מקשות מאוד על ראש הממשלה ושר האוצר את ניהול תקציב המדינה, וגורעות ממנו מיליארדים לא מבוטלים לטובת אינטרסים סקטוריאליים מובהקים של מפלגה זו או אחרת, שאינם מתיישבים בהכרח עם האינטרס הכלכלי המובהק של מדינת ישראל.
הסחבת הבירוקרטית
שנית, ביורוקרטיה. למרות ההפרטה ולמרות המעבר, המבורך לכשעצמו, ממשק סוציאליסטי עד לשנות ה-80, למשק קפיטליסטי פתוח, עדיין נותרה על כנה בעיית הביורוקרטיה בכל הדרגים, הממשלתי, העירוני והציבורי, מה שבמקרה הטוב גורם לסחבת ובמקרה הגרוע, ולעיתים קרובות, מטרפד החלטות כלכליות חשובות, ובכל התחומים.
השפעת מצב התחבורה, הביטחון והרווחה
שלישית, העדר תשתיות מספיקות. למרות הפיתוח התחבורתי המואץ בעשור האחרון, עדיין ישראל מפגרת בעשרות שנים לעומת מדינות המערב המפותחות בתשתית התחבורה, נעדרת מערכת היסעים המונית אלמנטרית, מה שגורם מידי שנה לאובדן של עשרות מילארדים למשק הישראלי, תוצאה גם של שעות עבודה אבודות וגם נזק עצום כתוצאה מהשימוש בכלי רכב פרטים, פקקים, דלק ועוד.
רביעית, העדר שילוב אוכלוסיות חלשות בכלכלה הישראלית, ובמיוחד 2 סקטורים חשובים, חרדים וערבי, והמונים יחדיו קרוב לשליש(!) מאוכלוסיית ישראל, מה שמקטין מאוד את הפריון ואת התוצר הלאומי. הייתי מוסיף לכך פערים משמעותיים שעדיין נותרו בין "מרכז" לבין "פריפריה" כשעיקר העושר והפריון מתרכזים סביב "מדינת תל אביב".
חמישית, המצב הביטחוני. במקרה זה, כמובן, מתרחשים סביבנו תהליכים פוליטיים וביטחוניים מדאיגים שחלקם הגדול איננו תלוי בנו כלל ועיקר, אולם יש לתת את הדעת על הקשר בינם לבין מעמדה הכלכלי של מדינת ישראל, ולקחת בחשבון גם מרכבי זה, וכמובן במגבלות הזירה הביטחונית הלא פשוטה המתרחשת סביבנו.
הקטר המוביל מקרטע
שישית, וכאן ניגע בהעדר התחדשות עירונית: העובדה שאחוז הישראלים שבבעלותם דירה פחת מכ-75 אחוזים לפני 30 שנה לכ-66 אחוזים בלבד כיום, קשור במישרין להעדר התחדשות עירונית ובמיוחד באיזור הביקוש. העובדה שה"קטר המוביל" של הכלכלה הישראלית מקרטע מזה שנתיים-שלוש ומחפש בחזרה את הכיוון לעלות על הפסים, קשור בראש וראשונה לכך שכל נושא ההתחדשות העירונית נדחק לחלוטין לקרן זווית מבחינת סולם העדיפויות של ממשלת ישראל, ובמיוחד על חשבון מחיר למשתכן והסכמי הגג. עובדה זו עלולה מאוד להזיק לא רק לשוק הדיור אלא גם ובעיקר לכלכלת ישראל ולדירוג האשראי העתידי שעלול לרדת בחזרה ולמחוק לחלוטין את ההישג החשוב שהתבשרנו עליו בחודש שעבר. לתשומת לב מקבלי ההחלטות.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
