אשדוד // depositphotos

מבקר המדינה חושף: שערוריית מודל התחבורה באשדוד

ראש העיר והמנכ"ל פגעו באמון הציבור, משרדי התחבורה והאוצר פעלו בניגוד לנהלים, התקציב הוכפל, הקבלנים חגגו, ההסכם פג תוקף והפרויקט לא בוצע- מבקר המדינה חושף במערומיה את התכנית לבניית מודל ארצי ל"תחבורה בת קיימא", במימון של כ-220 מיליון שקל שבו זכתה עיריית אשדוד, וקובע כי "הוא אינו יכול לשמש כמודל ארצי"

כרמלה קופר 24.06.2019

תמונה: אשדוד // depositphotos

בשנת 2011 פרסמו משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר קול קורא "לבחירת רשות מקומית שתשמש עיר מודל למערכת "תחבורה בת-קיימא". עיריית אשדוד נבחרה מבין 17 רשויות שנענו לקול קורא, ובו הן נדרשו להציג תוכנית שתציע ותיישם תפיסה כוללת לפיתוח תחבורתי בר קיימה. מטרת התוכנית שהגישה עיריית אשדוד היתה להביא לשיפור משמעותי בתשתיות התחבורה הציבורית בעיר, על ידי יצירת צירי העדפה לתחבורה ציבורית ותשתיות להולכי רגל, ושילובם של אמצעים נוספים. בינואר 2014 חתמו משרד התחבורה, בשם ממשלת ישראל, ועיריית אשדוד על הסכם התקשרות לביצוע הפרויקט על פי הצעת העירייה. הממשלה הקצתה לצורך הפרויקט תקציב של כ-220 מיליון ₪ אולם על פי הדו"ח "בהמשך תפחה עלות הפרויקט לסכום של כ-291 מיליון ש"ח, ומרכיבים רבים ומרכזיים שנכללו בהצעה המקורית הוסרו, כך עולה מדו"ח משרד מבקר המדינה, בראשותו של יוסף שפירא, שהותר היום לפרסום. עוד עולה כי: "במועד סיום הביקורת טרם בוצעו מרכיבים רבים שנותרו בתוכנית לאחר צמצום הפרויקט, ולא היה בידי העירייה אומדן מפורט בנוגע ליתרת הכספים שהוצאתם נדרשת לביצוע יתרת מרכיבי הפרויקט שטרם בוצעו ולוחות זמנים עדכניים להשלמת ביצועם".

משרד התחבורה לא התייחס לביקורת
בחודשים מאי-אוקטובר 2018  בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים ביישום פרויקט עיר מודל לתחבורה בת קיימה בעיר אשדוד: "יודגש כי דוח זה הועבר להתייחסותו של משרד התחבורה כמקובל, אך למרות מספר תזכורות הוא לא העביר את התייחסותו עד מועד סיום הכנת הדוח", העיר מבקר המדינה.

היועץ מונה עוד לפני אישור התכנית במועצת העיר
בין הליקויים שעלו מהדו"ח באשר להתנהלות העירי עולה כי  העירייה התקשרה בהסכם עם יועץ להכנת הצעה במענה על הקול הקורא וקבעה את מועד תחילתו כחודש לפני אישור מועצת העירייה להשתתף בקול הקורא. היא לא מסרה לעיונם של כל חברי מועצת העירייה את הצעת העירייה המפורטת, וחברי המועצה אישרו את ההצעה ברוב קולות מבלי שזו הוצגה להם באופן מפורט. חברי המועצה שהצביעו בעד אישור ההצעה לא דרשו לקבל מידע בנושא, וממילא לא דנו בפרטי התוכנית ובהשלכותיה, כפי שנדרש לעשות בנוגע לתוכניות בהיקף שהוצע. עוד עולה כי רק ביולי 2015, כשנה וחצי ממועד החתימה על ההסכם, הכינה העירייה תחשיב תקציבי עדכני לפרויקט.

משרדי התחבורה והאוצר פעלו בניגוד לנהלים
בין הליקויים שעלו מתהליך קבלת ההחלטות במשרדי התחבורה והאוצר עולה כי משרדי התחבורה והאוצר פעלו בניגוד לנהלים שהם עצמם קבעו ולא קיימו בדיקות מספיקות לבחינת סבירות עלות הפרויקט שהגישה העירייה ולבדיקת כדאיותו, בייחוד בדיקות היתכנות ובדיקות כלכליות. הם גם בחרו להעביר את ניהול הפרויקט וביצועו לעיריית אשדוד מבלי שבחנו את יכולותיה לנהל ולבצע הפרויקט שהציעה, זאת למרות שעיריית אשדוד אינה בעלת ניסיון בביצוע פרויקטים דומים.

"פגמים מהותיים": העיריה הכפילה את תחשיב הפרויקט
בין הליקויים בקול קורא ובהצעת העירייה עולה כי מתחשיב שהכינה העירייה בנובמבר 2015 עלה כי עלות הפרויקט שהיא הציעה הייתה גבוהה יותר מפי שניים מסך התחשיב המקורי משנת 2012 בהצעה שהעירייה הגישה במענה על הקול הקורא – כ-525 מיליון ש"ח לעומת כ-227 מיליון ש"ח, ובפרמטרים מסוימים אף גבוהה מכך. למשל, על פי התחשיב משנת 2015, עלות ביצוע התשתית בצירי ההעדפה היא כ-323 מיליון ש"ח לעומת כ-73 מיליון ש"ח בתחשיב המקורי משנת 2012, דהיינו יותר מפי ארבעה.

"הפער הניכר בהערכת עלות הפרויקט מצביע על כך שתחשיב העירייה לביסוס עלות הפרויקט שהגישה כמענה לקול קורא לא היה מבוסס דיו, ומשרדי התחבורה והאוצר וועדת המכרזים הבין-משרדית לא עמדו על החוסרים בתחשיב העירייה ולא דרשו ממנה הבהרות בנוגע לתחשיב זה, באופן הנדרש להיקף העבודה ומורכבותה. בהתנהלות משרדי התחבורה והאוצר נפלו פגמים מהותיים בכל הנוגע לבדיקת הצעתה של עיריית אשדוד ובחירתה בקול קורא".

ספק אם עיריית אשדוד הגישה את ההצעה הטובה ביותר
בעקבות החריגה הגדולה בעלות הפרויקט החליטה ועדת ההיגוי, בנובמבר 2015, על הגדלת תקציב הפרויקט בכ-64 מיליון ש"ח (כלומר, לכ-291 מיליון ש"ח) ועל גריעת מרכיבים מרכזיים בו. כמו כן, נכון למועד סיום הביקורת, באוקטובר 2018, טרם הועברה לעירייה הרשאה תקציבית לביצוע כל המרכיבים שהושארו במסגרת הפרויקט. על פי דו"ח המבקר: "משרדי התחבורה והאוצר, ועדת ההיגוי והעירייה לא ביצעו בדיקה מקיפה של התוכנית המצומצמת כדי להבטיח כי כספי הציבור ינוצלו באופן מיטבי, וכי הפרויקט במתכונתו המצומצמת עונה על מטרותיו. משרדי התחבורה והאוצר גם לא בדקו את האפשרות לבחון הצעות אחרות שהוגשו ועונות על דרישות הקול הקורא, אף שנודע להם, בטרם תחילת העבודות בפרויקט, כי הצעתה של עיריית אשדוד לקויה".

המבקר בחן את השלכות השינויים האמורים על מציעים פוטנציאליים שהגישו את ההצעה לפרויקט וקבע כי: "ספק אם ההצעה של עיריית אשדוד, במתכונתה הנוכחית, השונה באופן ניכר מההצעה המקורית שבגינה נבחרה העיר אשדוד, היא ההצעה הטובה ביותר ליישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא".

חגיגות הקבלנים
נכון לאוקטובר 2018, צפי החשבון הסופי של אחד משני הקבלנים שהעירייה התקשרה עימם לביצוע העבודות בצירי ההעדפה, עמד על כ-45.6 מיליון ש"ח כולל מע"מ, כלומר כמעט בגובה העלות על פי הסכם ההתקשרות עימו, וזאת מבלי שבוצעו כל העבודות מושא ההתקשרות שעלותן אינה ידועה בשל שינוי תכנוני שהעירייה ביקשה לעשות. צפי החשבון לקבלן השני עומד על כ-67.8 מיליון ש"ח כולל מע"מ לביצוע ציר העדפה אחד, דהיינו חריגה של כ-24.1 מיליון ש"ח לעומת עלות ביצוע הציר לפי כתב הכמויות. נוסף על כך, הקבלן השני העביר לעירייה דרישת תשלום לפיצוי בסך כולל של כ-26 מיליון ש"ח מעבר לחריגה בצפי החשבון הסופי שלו.

מהדו"ח עולה עוד כי: "בישיבותיה באפריל ובמאי 2017 אישרה מועצת העירייה להגדיל את היקף ההתקשרות עם שני הקבלנים האמורים מבלי שהגדלה זו נדונה ואושרה בוועדת הכספים ומבלי שהועברו לחברי המועצה נתונים נדרשים לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין, אף שחלקם ביקשו לקבלם. לאחר שמנכ"ל העירייה וראש העירייה הציגו לחברי המועצה את הנתונים בעמימות החליטה המועצה להגדיל את התקציב של שני הקבלנים בסך כולל של 35 מיליון ש"ח, ומהם 15 מיליון ש"ח שיוקצו מתקציב העירייה לשנת 2017".

ואם לא די בכך, מהביקורת עולה כי "אין בידי עיריית אשדוד מידע מלא ומפורט על סטטוס הפרויקט, לרבות אומדן מפורט ליתרת הכספים שהוצאתם נדרשת לביצוע מרכיבי הפרויקט שטרם בוצעו, אין בידי העירייה דוח המפרט את מרכיבי הפרויקט שבוצעו ואת המרכיבים שטרם בוצעו וביצועם מתעכב או מבוטל".

ההסכם פג תוקף
בהסכם ההתקשרות נקבע כי תוקפו יהיה ארבע שנים ממועד החתימה עליו, דהיינו עד ינואר 2018. אף שתוקפו של ההסכם פג, לא פעל משרד התחבורה, שמייצג את הממשלה בעניין זה, לחידושו או לעדכונו של ההסכם. עוד עולה כי לאחר שינוי תכולתו של הפרויקט והגדלת עלות המרכיבים השונים שנכללו בו לא המציאה העירייה למשרדי התחבורה והאוצר התחייבות עדכנית לתחזוקת התשתיות והמערכות שיוקמו במסגרת הפרויקט, לפי דרישות הקול הקורא והסכם ההתקשרות עם העירייה.

עוד עולה מהדו"ח כי ועדת ההיגוי לא התכנסה בתדירות שהיא עצמה קבעה, לא ביצעה סקרים למעקב אחר אופן השגת יעדי הפרויקט, לא קיימה דיונים למעקב אחר פעילות העירייה ופיקוח עליה, כמתחייב מהוראות הקול הקורא ומהסכם ההתקשרות. זאת ועוד, בהסכם ההתקשרות לא נקבעו קנסות בגין הפרה או אי-עמידה של העירייה בתנאי ההסכם ובביצוע תכולת הפרויקט על פי לוחות הזמנים שהתחייבה עליהם. מתוך דו"ח הביקורת: "על אף פעולותיה החד-צדדיות של העירייה והפרותיה החוזרות ונשנות את הסכם ההתקשרות, שהובילו להתמשכות הפרויקט ולפגיעה בשלמותו, ועל אף התרעותיה של חברת הבקרה, לא נקטו משרדי התחבורה והאוצר וועדת ההיגוי העליונה פעולות נחרצות ואפקטיביות לטיפול בחריגות, ואף בחלק מהמקרים איפשרו לעירייה לבצע את השינויים שביקשה מבלי לדון על כך או לבחון את האפשרויות השונות העומדות לפניהם".

מסקנות המבקר: "הפרויקט אינו יכול לשמש מודל"
ממסקנות הביקורת עולה כי: "פרויקט התחבורה בת קיימה בעיר אשדוד נועד לשמש מודל לדוגמה לערים אחרות בארץ בכל הנוגע לבניית תשתיות תחבורתיות בנות קיימה ומודל לעירוניות מתחדשת בישראל. הדוח מציג תמונה ולפיה הפרויקט במתכונתו הנוכחית אינו יכול לשמש מודל כפי שתכננו משרדי התחבורה והאוצר. הפרויקט שיצא לדרך לפני כשבע שנים לא הגיע לסיומו ואין צפי להשלמתו, תקציבו גדל ותכולתו שונתה וצומצמה באופן ניכר מבלי שנבחנה המשמעות של גריעת מרכיבים מרכזיים ממנו על השגת המטרות שעמדו בבסיסו".  

עוד במסקנות, מותח המבקר ביקורת קשה על משרדי הממשלה: "התנהלותם של משרדי התחבורה והאוצר בקידום הפרויקט לא הלמה את חובתם לנהוג באחריות כמצופה מגופים המנהלים פרויקט בסדר גודל כספי של מאות מיליוני ₪", וכן על העיריה, אשר לדברי הביקורת: "חרגה לאורך כל משך ביצועו מתנאי ההסכם עליו חתמה עם משרד התחבורה. העירייה נהגה בחוסר שקיפות, לא שיתפה פעולה באופן מלא עם משרד התחבורה וועדת ההיגוי, קיבלה החלטות חד צדדיות בנוגע לתכולת הפרויקט ובנוגע להקפאת ביצוע מרכיבים מרכזיים בו".

המבקר מפנה את האחריות למחדלים לראש העיר והמנכ"ל: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותם של ראש העירייה ומנכ"ל העירייה בכל הנוגע לקידום הפרויקט, ובמיוחד בנושא עמידה בהתחייבויותיה על פי ההסכם עם משרד התחבורה, התנהלות שלא הייתה שקופה כלפי חברי המועצה, משרדי התחבורה והאוצר והציבור ועלולה לפגוע בתקציב העירייה, בעקרונות היעילות והחיסכון ובאמון הציבור במערכת השלטונית".

דרג את הכתבה

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

פתח לתקווה

המאבק על היטל ההשבחה: בית המשפט המחוזי מרכז קיבל לאחרונה עתירה של בעלי חלקות וחברה יזמית וקבע כי...
רונן דמארי 17.07.2019

חולון מתחדשת

הוועדה המקומית חולון אישרה להפקדה את תכנית ח/619 במטרה לעודד את התחדשות המרקם הוותיק ולאפשר מגוון מסלולים להתחדשות...
מגדילים 16.07.2019
נשמח לדבר אתך
נגישות