בית המשפט קבע כי חברה יזמית תפצה בכ-100,000 שקל בעלת דירה במסגרת פרויקט תמ"א 38: "מדובר בליקוי משמעותי, אני מקבל את תחושת הפגיעה של התובעת, שעזבה את הדירה בסופו של יום, ונגרמה לה ולילדיה עוגמת נפש"
אילוסטרציה // depositphotos
חברה יזמית תשלם לתושבת רעננה סכום כולל של כ-100,000 שקל בגין נזקים שנגרמו לדירתה במהלך ביצוע עבודות תמ"א 38 בבניין, זאת לאחר שבית המשפט השתכנע כי לדירה נגרמו נזקים באופן שלא אפשר להמשיך ולהתגורר בה.
לטענת התובעת, במהלך חורף 2016-2017, בעת ביצוע עבודות לפרויקט תמ"א 38 בבניין, חדרה כמות מים רבה לדירה דרך התקרה.
היא ציינה כי למרות שמסרה הודעה בנושא לחברה היזמית וכי בביקורת שנערכה כמה ימים מאוחר יותר נמצאו טענותיה מוצדקות, החברה היזמית לא עשתה דבר כדי לטפל ברטיבות הקשה, עד שהדירה הגיעה למצב בו לא ניתן להמשיך להתגורר בה בשל רטיבות, ריחות רעים ועובש.
בתביעה שהגישה, מבקשת בעלת הדירה לקבל מהחברה היזמית פיצוי עבור נזקים ישירים ועקיפים כגון אובדן דמי שכירות עבור התקופה בה הדירה לא הייתה ראויה למגורים.
היא טענה כי הנזק שנגרם לרכוש נאמד בכ-76,000 שקל וכי היא זכאית לפיצוי עבור עוגמת נפש בשל הסבל שהיא וילדיה נאלצו לעבור, עד כדי פינוי הדירה.
מנגד, החברה הנתבעת טענה להגנתה כי מדובר בתקלה מינורית, שעלולה להתרחש מפעם לפעם במבנה חדש, וככל שארעה תקלה כלשהי פעלה הנתבעת לתיקון התקלה במהירות.
נטען כי מדובר בתביעה שנזקיה נופחו מעבר לכל פרופורציה כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה, ולו לכאורה, במישור האחריות, הקשר הסיבתי והנזקים. עוד נאמר בכתב ההגנה כי הנתבעת ביצעה עבודות בניה במסגרת תמ"א 38, באופן מקצועי וללא כל דופי.
לאחר ששמע את טענות הצדדים השופט הבכיר בבית משפט השלום בתל אביב, אהוד שוורץ, החליט לקבל את התביעה בחלקה תוך שהוא מציין כי השתכנע שאכן נגרמה רטיבות בדירה בשל העבודות שבוצעו בגג, רטיבות שהובילה למפגעי טחב וריחות בלתי נעימים. עם זאת הוא ציין כי התרשם שהתובעת לא שיתפה פעולה עם נציגי החברה היזמית במידה ראויה על מנת לאפשר ביצוע תיקון ואוורור של הדירה.
בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לפיצוי של 16,674 שקל עבור הנזקים שנגרמו למבנה, כפי שקבע השמאי מטעם החברה היזמית וזאת בשל העובדה שהתובעת לא צירפה קבלות באשר לתיקון הנזקים המפורטים בחוות הדעת של המומחה מטעמה.
את הפיצוי על נזקי התכולה העמיד בית המשפט על סך של 25,000 שקל על דרך האומדנה וזאת לאחר שחוות דעת השמאי שהגישו הצדדים היו שונות בתכלית עם הבדלים של עשרות אלפי שקלים ביניהן.
באשר לפיצוי עבור שכר דירה – השופט פסק כי התובעת זכאית לפיצוי עבור חמישה חודשי שכירות בסך כולל של 28,000 שקל. "לטעמי, לאורך זמן זה, לכל היותר, ניתן היה למצות תהליך ייבוש ותיקון הנדרש, באופן סופי ושאינו חוזר על עצמו, והמאפשר חזרה למגורים סבירים. העניין אמנם לא הסתייע, גם בשל התובעת וכפי שצוין, אך גם הנתבעת, לא עשתה מאמץ מספיק לתיקון מיידי ומקיף, לרבות ייבוש מקדים", כך נכתב בהחלטה.
בפסק הדין ניתנה גם התייחסות לעוגמת הנפש שנגרמה לתובעת ולילדיה ונפסק כי היא תקבל פיצוי של 15,000 שקל. השופט נימק זאת, וקבע כי: "מדובר בליקוי משמעותי, מלווה בעובש וריחות רעים. אני מקבל את תחושת הפגיעה של התובעת, כאשר דירתה, שלא אמורה להיפגע מפרויקט תמ"א 38, נפגעה וסבלה נזקי רטיבות ופגמי עובש. שוכנעתי כי הדירה נפגעה באופן שלא ניתן היה להתגורר בה, לתקופה מסוימת, ואכן התובעת עזבה את הדירה בסופו של יום , ונגרמה לה ולילדיה עוגמת נפש".
סוף דבר – לאחר שהתביעה התקבלה בחלקה, פסק בית המשפט כי החברה היזמית תשלם לתובעת סכום של 84,674 שקל. לסכום זה יתווספו 15,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
בחן את עצמך: האם אתם בקיאים בתחום ההתחדשות העירונית
לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
