דף הבית > חדשות > נוסחת זילבר למצוקת הכבישים בישראל: יותר תחבורה ציבורית
דלית זילבר // צילום: ניב קנטור
נוסחת זילבר למצוקת הכבישים בישראל: יותר תחבורה ציבורית
מספר כלי הרכב בישראל עלה בכמעט 70% אחוזים והכבישים בישראל הם הגדושים ביותר בעולם המערבי, כך מדווחת דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, אשר הוציאה לראשונה הנחיות למתכנני המחוזות, זאת לאור "הגודש הגובר בכבישים ומצבה הירוד של מערכת התחבורה הציבורית"
תמונה: דלית זילבר // צילום: ניב קנטור
דלית זילבר, מנכ"לית מנהל התכנון, שיגרה הנחיות למתכנני המחוזות ומנהלי אגפים בכירים מטה מינהל התיכנון, שם היא מודיעה על ההחלטה להתמודד עם מצב הכבישים העגום באמצעות תחבורה ציבורית וצמצום החניות: "לאור הגודש הגובר בכבישים ומצבה הירוד של מערכת התחבורה הציבורית בישראל, הוחלט במינהל התכנון לרכז את ההנחיות הנוגעות לתכנון מוטה תחבורה ציבורית במסמך עקרונות המופץ ללשכות התכנון כהנחיות מנכ"לית. המסמך מאגד שנים עשר עקרונות יסוד כלליים אשר יסייעו לצוותי התכנון ולעובדי לשכות התכנון לבחון באופן מרוכז האם ניתן לשפר את המדדים התחבורתיים של תכניות, בדגש על העלאת פוטנציאל השימוש העירוני בתחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים והליכה". עוד מציינת זילבר כי טיוטת המסמך הוצגה למתכננים מן המגזר הציבורי והפרטי.
שיאנית מערבית בעומסי תנועה על פי נתוני מינהל התכנון, בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר כלי הרכב והיקף הנסועה בישראל, לפיהם בין 2004 ל-2017, מספר כלי הרכב בישראל עלה בכמעט 70% אחוזים בעוד שטח הדרכים גדל בפחות מ- 30% אחוזים. לפי ה- OECD וקרן המטבע הבינלאומית, נכון ל-2018, הכבישים בישראל הם הגדושים ביותר בעולם המערבי.
"הגודש התחבורתי בישראל משפיע לרעה על איכות החיים של אזרחיה ומהווה מקור מרכזי לזיהום אוויר במוקדי אוכלוסייה, לאבדן תוצר, לפליטות גזי חממה ולתאונות דרכים. למערכת התכנון תפקיד חשוב בצמצום השימוש בתחבורה הפרטית, בשיפור הנגישות ובעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים. קיים קשר הדוק בין דפוסי התנועה לבין תכנון המרחב הפיזי, לרבות פרישת שימושי קרקע, צפיפות, רשת הרחובות, הקצאת זכות הדרך ועיצוב התשתית הפיזית ברחוב. כל אלה לצד צורך אקוטי לתכנון ולביצוע רשתות תחבורה ציבורית, עירוניות ובין עירוניות", נכתב בהקדמת המנכ"לית להנחיות, "מערכת תחבורה ציבורית בת קיימא ואיכותית הינה ערך תכנוני וחברתי מן המעלה הראשונה. על מנת לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים יש לנקוט בכלים תכנוניים להפיכת התנועה באמצעים אלה למהירה, בטוחה ונוחה יותר ביחס לחלופות התניידות אחרות. בבסיס הפרדיגמה התכנונית המוצעת במסמך זה ניצבת התפיסה שתכנון המרחב בישראל צריך להיות ממוקד נגישות וכי האמצעי להשיג יעד זה הוא תיעדוף תנועה מרחבית הנשענת על תחבורה ציבורית, תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים".
תמיכה בעירוב שימושים וצמצום החניות בין עיקרי ההנחיות, מדובר על זיהוי מרחבים המתעדפים משמעותית תחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים., הבטחת מרחב ציבורי מזמין, שיתופי ובקנה מידה אנושי המעודד הליכתיות, יצירת רשת הליכה מגוונת, רציפה, צפופה ובטוחה ככל הניתן ועוד. מעניין לציין כי לראשונה מעודד מינהל התכנון באופן רשמי את עירוב השימושים, נושא שהיה שנוי במחלוקות בשנים האחרונות ומתחיל להתפתח בישראל לאחרונה: "מומלץ לרכז פעילות ציבורית ומסחרית לאורך הרחובות הראשיים באופן המייצר חזית עירונית רציפה ופעילה התומכת בחיי הרחוב באמצעות עירוב שימושים. התכנון ייעשה באופן שאינו פוגע ברציפות החיים לאורך הרחוב, בין היתר לעניין מרחב הולכי הרגל, הרוכבים והתחבורה הציבורית. ככלל, עירוב שימושים מעשיר את חיי העיר ומומלץ לבחון פרמטר זה בהתייחס לכל הרמות העירוניות".
עוד כוללות ההנחיות עידוד רכיבה על אופניים ואמצעי רכיבה אלטרנטיביים, שימוש בתחבורה ציבורית, יצירת ממשקים בין אמצעי ההתניידות השונים, ציפוף סביב מערכות הסעת המונים, הקמת מוקדי תחבורה ציבורית, הקצאת קרקע לתשתיות תחבורה ציבורית וקידום מדיניות חניה עירונית דיפרנציאלית המתייחסת למרקמים השונים בעיר, תוך בידול אזורים מוטי תחבורה ציבורית ע"י תקן חניה מחמיר, מכסת חניות ציבוריות, וכדומה: "יש לעודד איגום חניות לא מוצמדות במגרשים ציבוריים וסחירים על מנת ליעל את השימוש בקרקע, יש לתעדף תשתית לתחבורה ציבורית, הולכי רגל ורוכבי אופניים על חשבון חניית רכב פרטי לאורך הרחוב ולקדם פתרונות חנייה לאופנועים ואופניים בהתאם ליעדי פיצול הנסיעות, ובשים לב לעוגנים ומוקדי משיכת קהל", כך נכתב בהנחיות.