banner
ירושלים // Depositphotos
ירושלים // Depositphotos

תקדים: תושב ישלם פיצויים ליזמים לאחר שהשמיץ אותם

תושב ירושלים ישלם פיצויים לחברות יזמיות בפרויקט תמ"א 38, לאחר שהכפיש אותן בפני רוכשים פוטנציאלים, ארב למתווכת והשליך עגלת קניות על מנהל החברה. התושב טען להגנתו, כי היזמים החתימו את הוריו על הסכם התמ"א תוך הטעייתם ופגיעה בהם

תושב ירושלים ישלם פיצויים לחברות היזמיות "קפיטל גולד א.ג. יזמות (2013) בע"מ" ו"נדלן 1 (א.א) גולד בע"מ", זאת לאחר שהשמיץ אותן והכפיש נציגים שלהן בפני רוכשים פוטנציאליים.

בפסק הדין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, עולה כי שתי חברות יזמיות המבצעות פרויקט תמ"א ברחוב מבוא יטבתה בעיר, תבעו את בנם של בעלי הזכויות באחת הדירות בפרויקט על סכום של 141,621 שקלים, בטענה כי הוציא את דיבתן ועבר על חוק לשון הרע. בכתב התביעה נטען כי הנתבע, המתפלל מדי בוקר בבית כנסת השוכן באזור סנהדריה, הכריז במשך פרק זמן של כשלושה חודשים (עד להגשת התביעה בשלהי 2016 –ר.ד) בפני קהל המתפללים המונה כמאה איש כי התובעות ומנהליהן הם "שקרנים, נוכלים, רמאים וגנבים", כי הם "גנבו את כל השכונה" ו"קשורים למאפיה".

ההכפשות: "שקרנים, רמאים וגנבים"
עוד נטען כי בחודש אוגוסט 2016 החל הנתבע להגיע לקרבת בית כנסת בשכונת רמת אשכול בו מתפלל מנהל אחת החברות ולהטיח בו בנוכחות יתר המתפללים כי הוא והתובעת 2 הינם "שקרנים, רמאים וגנבים" והפציר בנוכחים "אל תתעסקו עם החברה". במקרה אחר פגש הנתבע במנהל החברה במרכול שכונתי, הטיח בו כי הוא "גנב, שקרן ורמאי" והשליך לעברו עגלת קניות.

בכתב התביעה נטען כי הנתבע נהג לארוב מספר פעמים בשבוע בפתח הבניין למתווכת מטעם התובעות המלווה בקונים פוטנציאליים לקניית דירות של התובעות ולהכריז "אל תתעסקו עם החברה הזאת, חברה של גנבים ורמאים, שעושה נזקים. אל תקנו פה דירות, הבניין יתמוטט".

היזמים: עוולת מטרד ולשון הרע
עוד נטען כי הנתבע הכשיל משא-ומתן לקניית אחת מדירות התובעות בתחילת חודש אוקטובר 2016 כאשר פנה לקונים והורה להם "לא להתקרב לחברה" והכריז כי "הם ייקחו לכם הכל ולא יתנו לכם שום דבר. הם בונים באיכות ירודה וזולה. הם אנשים מושחתים".

החברות היזמיות טענו כי מעשים אלה עולים כדי עוולת מטרד ליחיד ועוולת לשון הרע, כי הנתבע הוציא את דיבתן רעה, פגע בשמן הטוב, ביזה אותן וכי יש בכך כדי לפגוע במשלח ידן. זאת בין היתר משום שכוונתו בהשמעת הדברים הייתה לפגוע.

בנוסף לפיצוי הכספי, הן עתרו למתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע להפיץ דברי לשון הרע על התובעות ומנהליהן ולהפריע לשימוש באינטרס שלהן במקרקעין.

הנתבע: הגנתי על הורי
הנתבע, מנגד, טען שלא פנה בהתבטאויותיו אל התובעות שהן תאגידים, אלא ביטא דברי ביקורת והבעת דעה כלפי נציגים מטעמן שאינם צד לתביעה. עוד טען שההתבטאויות הוצאו מהקשרן, ולעניין זה גרס כי ביקש לגונן כדין על הוריו עמם הוא מתגורר וכי התובעות החתימו את הוריו על הסכם התמ"א ללא הצגת תוכנית אדריכלית או מדגם ותוך הטעייתם ופגיעה בהם.

השופט אוהד גורדון פסק כי אמירותיו של הנתבע הנן לשון הרע: "מדובר בסדרת השתלחויות חד-צדדיות, קשות ובוטות שהטיח הנתבע בתובעות ובמנהליהן, במספר הזדמנויות שונות, ללא התגרות מצדם ובפני ריבוי שומעים. יש באמירות אלה ובנסיבות ואופן השמעתן ליצור סיכון לפגיעה במוניטין התובעות ובעיסוקיהן, לרבות אפשרות לרתיעה של הלקוח הפוטנציאלי מלהתקשר עמן… הנתבע טען אמנם שביקש להגן על בני משפחתו בהשמעת האמירות, אך לא ביאר על איזה אינטרס שלו או של המשפחה ביקש להגן.  קשה לראות כיצד השמעה בפרהסיה של טענות קולניות בדבר יושרן של התובעות ומנהליהן, או בדבר איכות עבודתן, תסייע לבעלי דירה שהתקשרו עם התובעות בהסכם תמ"א, בעיצומו של הפרויקט. זאת, גם אם היה מוכח שלבעלי הדירה טענות בדבר איכות הביצוע או גרימת נזקים. עוד קשה לראות כיצד פניה לרוכשים פוטנציאליים והשמעת טענות חסרות ביסוס אודות טיב העבודה ויציבות הבניין תסייע למשפחת הנתבע".

עם זאת השופט החליט שלא לפסוק פיצויים גבוהים לאחר שקבע כי 'פוטנציאל הפגיעה הוא מדוד' בשל העובדה שהנתבע לא פרסם את ההשמצות ודברי הבלע שלו בתפוצה רחבה באופן רשמי ומסודר אלא הסתפק באמירות קולניות כלפי קהל מזדמן בשכונה בה הוא מתגורר עם הוריו. בפסק הדין נקבע כי הנתבע ישלם לחברות היזמיות פיצוי בסך 9,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 8,000 ₪.

השופט קיבל את בקשת החברות היזמיות והעניק צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע להשמיע דברי לשון הרע על התובעות ומנהליהן.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות