אילוסטרציה // depositphotos
אילוסטרציה // depositphotos

עמדת האדריכלים על בניינים מסוכנים: "כדאי להזמין בדיקה"

מה בין קריסת בניינים ישנים לתחזוקה ולתמ"א 38 ואיפה עוברת האחריות של העירייה? שלושה אדריכלים מביעים את דעתם בעקבות קריסת הבניין בחולון

מגדילים 23.09.2021

אם אתם גרים בבניין שנבנה בשנות ה-40 או ה-50, כדאי שתסתכלו סביבכם היטב ותבחנו את הדירה שלכם ואת המרחב הציבורי של הבניין", אומר האדריכל רון שפיגל, "אם הבניין נראה לא טוב, אם אתם רואים חשיפה של ברזלים בתקרה וסדקים בקירות, אם בזמן ריצה וקפיצה של הילדים בדירה אתם מרגישים שהבניין רועד וזז, זה הזמן לקרוא בדחיפות לקונסטרוקטור שיעשה בדיקה היקפית ויחליט כיצד יש לחזק את הבניין. "בנוסף, גם אם לעיניכם הבניין נראה בסדר, כדאי להקדים תרופה למכה ולהזמין בדיקה מקיפה", מסביר שפיגל, ומציין כי "קריסת הבניין בחולון היא קריאת השכמה ענקית, ומזל שהיא עברה ללא נפגעים בנפש. זה הזמן לאפשר להריץ את התמ"א כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות בירוקרטיה ועיכובים". 

אדריכל רון שפיגל // רגב כלף
אדריכל רון שפיגל // רגב כלף

מהנדסת דפנה בירן שותפה מנהלת במשרד אורבך-הלוי אדריכלים, מצביעה על סימנים נוספים למבנה מסוכן: "טיח מתקלף, סדיקה משמעותית בבניין שלא ניתן לתקן קוסמטית או שחוזרת שוב ושוב לאחר תיקון, אלמנטים שלא נסגרים עד הסוף כמו דלתות, ארונות קיר ועוד. רעשים מוזרים מהבניין, כמו ששמעו דיירי הבניין שקרס בחלון הם כבר שלב מאוד מתקדם וקריטי לטיפול. 

מהנדסת דפנה בירן // יוסי צבקר
מהנדסת דפנה בירן // יוסי צבקר

 "גורם נוסף שניתן לפנות אליו מעבר לפניה של הדיירים לקונסטרוקטר היא פניה לרשות המקומית, בכל רשות מקומית ישנו צוות של מבנים מסוכנים שכולל בתוכו בעלי מקצוע- מהנדסים, שמאים ואדריכלים שיודעים לאבחן באופן מקצועי האם הבניין צריך חיזוק.  חשוב מאוד לציין שלרשות אין אחריות על הבניין כי הוא נחשב שטח פרטים של הדיירים, אך האינטרס של הרשות היא לשמור על התשתיות העירוניות מסביב לבניין, על הבניינים האחרים וכמובן על חיי אדם. אם הדיירים יתנגדו לבדיקה כזו, לרשות לא יהיה מה לעשות כנגד כמעט, כיוון ששוב מדובר בשטח פרטי.  במידה ונציגי הרשות יחליטו שהמבנה מסוכן, הרשות תדאג לפינוי מהיר של דיירי הבניין ולהם לא תהיה אפשרות להתנגדות. ניתן לציין, כי לרוב הרשויות בארץ ייקחו ברצינות את התלונות של הדיירים, בעיקר בבניינים מהשנים המועדות ועל כן גם יקצו לכך תשומת לב ומשאבים. כיוון שמדובר בחיי אדם לרוב לא נראה סחבת, ואני מקווה שבעקבות המקרה בחולון, ועיריית חולון שיאמר לזכותה שהגיבה במהירות הנושא יעלה העניין לסדר היום ברשויות". 

"נראה שהתמ"א היא לא הפתרון האוטומטי לבעיה", טוענת האדריכלית טלי דראל שותפה במשרד   v5 אדריכלים. לדבריה, "אנחנו יודעים הרי שהמצב של הבניינים הישנים בארץ בכי רע וזו אחת הסיבות שאנחנו מנסים לקדם את "חוק התחזוקה", המבקש ליצור מנגנון בו תחזוקת הבניינים תהיה מעוגנת בחוק, וייקחו בה חלק הדיירים בבניין, הרשות והמדינה. כיום כל הגורמים מסירים את האחריות שלהם לאחר שנות "בדק הבית" והתחזוקה תלויה בטוב ליבם וכיסם של הדיירים בבניין, אם בכלל שמו לב לכך ואם יש להם את התקציב. 

אדריכלית טלי דראל // סאם יעקובסון
אדריכלית טלי דראל // סאם יעקובסון

"בשנות ה-40 וה-50 במדינה ישראל הייתה בניה מאסיבית של בניינים על עמודים באיכות שאנחנו לא יודעים לעמוד על טיבה והיום אנחנו רואים את התוצאות שלה. אנחנו חייבים לקדם את השינוי הרגולטורי שייתן מענה אמיתי, כדי שלא נתעורר עוד 20 שנה עם אותה הבעיה בבניינים שנבנו בשנות ה-80 שלא נכללים בתוך התמ"א היום.  כל עוד במדינה שלנו טופס ה-4 הוא קדוש ואין למדינה ולרשויות שום אחריות, תחזוקה ובקרה מעבר לכך, בניינים ימשיכו לקרוס". 

* המידע המובא בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או כלכלי ואינו תחליף לייעוץ אישי. מערכת מגדילים לא אחראית לתוכן שיווקי, מודעות או הצעות או מידע שנמסרים על ידי צדדים שלישיים או מטעמם

 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות