"האם כפי שבכינו בדיעבד על חורבן בניין גימנסיה הרצליה ההיסטורי והקמת מגדל שלום במקומו- נשאל את עצמנו יום אחד למה לא נזעקנו למשמע תכנית מגלומנית שכל כולה מכובסת במכבסת המילים של "דיור בר השגה?"
עמית דובקין // חן ליאופולד
מאת: עמית דובקין
מי אינו מכיר את סיפורו המפורסם של הנדס כריסטיאן אנדרסן "בגדי המלך החדשים", בו צועד המלך בתהלוכה עירום כביום היוולדו, כל הקהל רואה זאת, אבל כל אחד סבור שרק הוא רואה את המלך עירום, עד שלבסוף צועק ילד קטן אחד "המלך הוא עירום!".
כך חשתי בעליל כשקראתי כשהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב, אישרה תכנית פינוי בינוי הענקית, ממש בלב ליבן של שדרות רוטשילד, היכן ששכנה בשעתו הבורסה לניירות ערך ועל שטח בן 11 דונמים החוצץ בין רוטשילד לבין הרחובות אחד העם, בצלאל יפה ויבנה, העידית שבעידית שברחובות העיר הלבנה ההיסטורית.
תכנית מגלומנית זו כוללת בניית גורדי שחקים בני 30-40 קומות וכן מה שמכונה במכבסת מילים "בנייה מרקמית", בניינים בני 7-10 קומות וכן 87 אלף מ"ר שטחים לתעסוקה, מסחר ומלונאות. ה"סוכריה" שהעניקה הוועדה המקומית, שכבודה במקומה מונח, היתה חיוב היזמים להקצות 25 אחוזים לדיור בר השגה.
הברון אדמונד דה רוטשילד, "הנדיב הידוע", שעל שמו נקראת השדרה מספר 1 במדינת ישראל, ושהלך לעולמו ב-1934, היה מן הסתם מתהפך בקברו למשמע התכנית. רוטשילד, שחי את כל שנותיו בפרבר של פאריז, עיר האורות, היה לא רק אדם אמיד, אלא גם אסתטיקן ושוחר תרבות ואדריכלות. לא בכדי. כשהיה נער צעיר, במחצית המאה ה-19, תוכננה פאריז המודרנית, על לתלפיות אל ידי הברון האוסמן, עם שדרות רחבות ונאות ולצידן בניינים בסגנון ניאו קלאסי שלא חצו מעולם את השמונה קומות.
גם בחלוף הזמן, 100 שנה ויותר, לא נחצה מעולם קו הבנייה המקורי של פאריז, וכשהוחלט להקים בפאריז גורדי שחקים, בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה, הוקמו אלה במתחם "לה דפנס" שהיה במובהק מחוץ לפאריז ההיסטורי של שאנז אליזה ויתר ה"בולווארים"(השדרות) והבניינים הניאו קלאסיים.
וכמו פאריז, גם ברצלונה, רומא ויתר הערים העתיקות שעשרות מיליוני תיירים מתבשמים ביופיין , מתאפיינות בבנייה מדודה ביותר, חמש, שש, שבע שמונה קומות, של מבננים מסודרים ושמורים לעילא ולעילא ובכך סוד קסמן.
ותל אביב? לא בכדי זכתה העיר העברית הראשונה בתואר המכובד "עיר לבנה" לשימור של אונסקו ב-2003, מה שהפך אותה בין לילה לאטרקציה עולמית. לב העיר ההיסטורית ממוקם סביב שדרות רוטשילד, בדיוק במיקום בו מתוכננת תכנית הפינוי בינוי. קו הרקיע של העיר, שכבר נחבל קשות במהלך השנים האחרונות, כולל מגדלי ענק שכבר נבנו לאורך ציר רוטשילד, יינזק פי כמה וכמה, שלא לדבר על ההשפעה שתהיה על הסביבה ההיסטורית המשופעת בבנייני באוהאוס ובניינים אקלקטיים.
בדיוק כפי שבפאריז נבנו גורדי שחקים במובהק מחוץ לעיר ההיסטורית, כך גם אין שום סיבה שגם בתל אביב תמשך המגמה, הנכונה לכשעצמה לבנות גורדי שחקים באוזרים חדשים מתפתחים דוגמת ציר מנחם בגין או ציר יגאל אלון הפרושים לאורך "נתיבי איילון", או שכונות "צפוניות" דוגמת פארק צמרות, בבלי, מתחם הגוש הגדול או נוה שרת. אלה בדיוק המקומות הנכונים להוסיף אלפי יחידות דיור, כולל, ובצדק, דיור בר השגה.
נשאלת השאלה האם כפי שבכינו בדיעבד על חורבן בניין גימנסיה הרצליה ההיסטורי והקמת מגדל שלום במקומו, ולאחר מכן על מגדלי חוף הכרמל שחסמו את הנראות מחיפה לעבר חוף הים, לא נתעורר בעוד שנים מספר, נחלוף על גבי גורדי השחקים שיעטרו את לב שדרות רוטשילד והרחובות ההיסטוריים יבנה, אחד העם ובצלאל יפה, ונשאל את עצמנו למה לא נזעקנו למשמע תכנית מגלומנית שכל כולה מכובסת במכבסת המילים של "דיור בר השגה"? חומר למחשבה.
*הכותב עמית דובקין, הינו אסטרטג נדל"ן ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
