מי ייתן את דין וחשבון על ההחלטה לעצור תוכנית לבניית 20,000 דירות בהוד השרון, שמשמעותה לא רק דחיית רבבות יחידות דיור, אלא נזק כלכלי של ממש למשק הישראלי? // דעה
מאת: עמית דובקין
בשבוע שעבר התבשרנו בקול תרועה אודות קידום 4000 יחידות דיור במתחם סירקין שבמזרח פתח תקוה. התקשורת כולה חגגה. ככלות הכל, לא בכל יום מאושרת תכנית גדולה שכזו שכבר היתה שנים רבות על המדוכה.
אולם באותו היום בדיוק, התבשרנו בשורה לא כל כך טובה, זאת בלשון המעטה, שלטעמי העיבה מאוד על הבשורה הטובה של מתחם סירקין:
בעיר השכנה לפתח תקוה, הוד השרון, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לעצור תכנית ענק של 20 אלף דירות, חלקן במזרח העיר (איזור מגדיאל ושכונת גיל העמל) וחלקן בדרום-מערב (סמוך לכביש 5) ולהעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה בחזרה לידי הוועדה המחוזית.
הטענה של המועצה הארצית, שבעצמה אישרה את אותה תכנית ב-2016(!) היתה שה"תכנית מורכבת מידי". משמעות דחיית התכנית: הוצאתה בפועל מידי הותמ"ל והקפאתה לעוד כמה שנים ארוכות וטובות, מה שיגרום למחסור קריטי של 20 אלף דירות, בלב ליבו של איזור הביקוש, בל ליבו של משבר הקורונה, וכשכל ילד יודע שקיים בשוק הדיור מחסור קריטי של התחלות בנייה.
רק לשם המחשה: 20 אלף דירות שלא אושרו על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, זה כ-70-80 אלף דיירים לערך, כמספר תושבי העיר רעננה כולה וזה קרוב למחצית מהתחלות הבנייה השנתיות בכל רחבי מדינת ישראל.
לצחוק או לבכות? סביר להניח שהאפשרות השנייה הרבה יותר ריאלית במקרה זה. כאן, לפרוטוקול, לא מדובר באיזושהי מועצה מקומית נידחת עם אינטרסים סקטוריאליים עלומים, אלא בגוף המרכזי והבכיר ביותר במדינת ישראל לקידום תב"עו"ת, גוף בו חברים מיטב אנשי המקצוע היודעים היטב, היטב את המצב לאשורו וגוף שעל פיו יישק דבר.
מה שמדהים לא פחות הינה העובדה שבמהלך השבועות האחרונים עסקה התקשורת בהחלטות איזוטריות של משרד השיכון לגבי הפחתת מס הרכישה וכיוצא באלו, אולם את הינף הגליוטינה הבלתי סביר הזה, היא סיקרה תמציתית כאילו מדובר בעוד משב רוח קיצי קליל בעיצומו של גל חמסין.
מה שחמורה לא פחות הינה העובדה שבמקרה זה, יהא קיצוני ככל שיהיה, מסמל את הבעייתיות במערכת קבלת ההחלטות בשוק הדיור. מערכת שמתאפיינת כל העת בפיצול בלתי נסבל בין עשרות רשויות וגורמים, אינספור וועדות מקומיות מחוזיות וגופים ממשלתיים המפוצלים בין מיניסטריונים שונים ואשר בתוך אותם גופים עצמם קיימת מטוטלת בין אינטרסים ובעלי דעות שונים, מטוטלת שבמקום להפרות את השוק, בולמת אותו לחלוטין.
אז מי ייתן את דין וחשבון על החלטה זו שמשמעותה לא רק דחיית רבבות יחידות דיור, אלא נזק כלכלי של ממש למשק הישראלי? האם תהיה בכלל סמכות מוסרית בעתיד לאי מי מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה לבוא ולקבול על כך שהוועדות המקומיות, המחוזיות וכו' "תוקעים" תכנית כזו או אחרת? ומהי באמת הסיבה האמיתית לכך שאותו גוף בדיוק, שאישר לפני 4 שנים תכנית מקיפה שכזו, מחליט לפתע שהיה מורכבת ומסובכת מידי, כביכול? ובשביל מה בכלל נועד הותמ"ל, אם לא לזרז ולפשט תהליכים ביורוקרטים מיותרים?
לפרוטוקול: אין לי ולא כלום כנגד הליכים תקינים של אישור תכניות ושמירה קפדנית על האינטרס הציבורי באותה עיר או יישוב. אולם, וזה אולם גדול, נשאלת השאלה האם במקרה זה, ואולי גם במקרים לא מעטים נוספים, נפגעה זכותו של דור שלם של ישראלים להגיע לדירה? את זאת רק העתיד יוכיח…
*כותב המאמר עמית דובקין הינו אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור.
בחן את עצמך: האם אתם בקיאים בתחום ההתחדשות העירונית
לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
