שתי החברות פועלות בתחום ההתחדשות העירונית בנתניה – בית המשפט קבע כי השם שבחרה החברה החדשה מטעה
מה קורה כאשר שתי חברות נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית נושאות את אותו שם? הנושא הזה הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהורה לחברה שהוקמה מאוחר יותר לשנות את שמה, כדי למנוע הטעיה של הציבור, וזאת בגלל צירוף המילים "ישראל אירופה" הקיים בשמותיהן של החברות.
את התביעה הגישה חברת "ס.א. ישראל-אירופה יזמות ושיווק נדל"ן בע"מ", שהוקמה בשנת 2011. החברה הנתבעת, "קבוצת ישראל אירופה התחדשות עירונית בע"מ", הוקמה מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 2019, על ידי מי שהיה מנהלה של החברה התובעת.
מהתביעה שהוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי עולה כי מייסדיה של החברה הנתבעת ניסו לרשום את החברה בשם "ר.מ. ישראל אירופה השקעות ונדל"ן בע"מ" ואולם הבקשה נדחתה על ידי רשם החברות, בשל הדמיון המובהק לשמה של החברה התובעת, המצוי כבר במרשם החברות.. בעקבות זאת הוגשה בקשה לרישום החברה בשמה הנוכחי, וזו אושרה על ידי הרשם.
החברה התובעת פנתה לרשם החברות בדרישה לבטל את השם של החברה הנתבעת, נוכח הדמיון בשמות של שתי החברות. הפנייה נדחתה על ידי הרשם, והחברה התובעת עתרה לבית המשפט המחוזי. בתביעה נטען כי שמה של הנתבעת דומה-זהה לשמה שלה התובעת, אשר נוסדה בשנת 2011. עוד נטען כי שהתובעת מוכרת כבר מאז היוסדה בשמה המסחרי "קבוצת ישראל אירופה" או "ישראל אירופה". התובעת ציינה עוד כי הדבר משמעותי יותר לאור העובדה ששתי החברות עוסקות בתחום הנדל"ן בכלל ובתחום ההתחדשות העירונית בפרט, בדגש על העיר נתניה.
התובעת ציינה בתביעה מספר מקרים שבהם היא קיבלה פניות מרשויות מקומיות בנוגע לחברות התחדשות עירונית הקשורות לחברה הנתבעת, דבר המעיד לטענתה כי "שם הנתבעת הוא לא רק דומה עד כדי להטעות, אלא מטעה בפועל".
החברה הנתבעת, מצדה, דרשה לדחות את התביעה על הסף. לדבריה, "התובעת מבקשת ליצור תקדים מסוכן במסגרתו ייאסר על שימוש במילים כלליות תיאוריות בכל שם, במיוחד משמדובר בשם כללי תיאורי שהינו נחלת הכלל ואין בלעדיות או ייחודיות אשר רכשה התובעת בכדי למנוע שימוש או שילוב בתוך שמה, זאת מאחר וכבר הוכח שקיימות עשרות חברות מאושרות המשלבות בשמן את המילים 'ישראל אירופה' או 'אירופה ישראל'". עוד טענה הנתבעת כי זכותו של תאגיד לבחור לעצמו שם נכללת בזכות היסוד לחופש ההתאגדות ולחופש הביטוי.
השופטת סיגל יעקובי קיבלה את עמדת החברה התובעת, וקבעה כי שמה של החברה הנתבעת דומה עד כדי להטעות לשמה של התובעת, באופן המצדיק מתן צו המורה לשנות את שמה של הנתבעת.
השופטת הגיעה להחלטה תוך שימוש ב"מבחן המשולש" אשר נקבע בפסיקה ביחס לסימני מסחר, לצורך בחינת השאלה אם יש בשימוש בשם דומה, כדי להטעות. מבחן זה מורכב משלושה מבחני משנה, הכוללים את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות והלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין.
בכל הנוגע למבחן המראה והצליל, השופטת קבעה כי בהשוואת שני השמות זה מול זה קיים דמיון ויזואלי באורך השם ובמזהה הייחודי "ישראל אירופה". יתר המילים בשמות של החברות אינן חלק מסימן ההיכר המרכזי. "בנסיבות אלה אני סבורה כי יש ממש בטענת התובעת, לפיה השוני היחיד בין שמות החברות הוא במילים הסובבות את צירוף המילים 'ישראל אירופה' וכי אין בהן כדי להבדיל באופן ברור בין שתי החברות".
במבחן הסחורות, השופטת ציינה כי שתי החברות עוסקות באותו תחום – התחדשות עירונית. במבחן השלישי, מבחן יתר נסיבות העניין, היא ציינה כי מייסד החברה הנתבעת ניהל בעבר את החברה התובעת. השופטת ציינה בהקשר זה את את את טענות התובעת לכך ששם הנתבעת אינו רק 'דומה כדי להטעות' אלא מטעה בפועל, את העובדה ששתי החברות פועלות באותם אזורים, את הטענה לקיומה של הטעיה מכוונת, ואת החלטת רשם החברות להתיר לתובעת להירשם בשמה. "לאור זאת, אני סבורה כי גם מבחן 'יתר נסיבות הענין' תומך במסקנה כי שם הנתבעת דומה לשם התובעת כדי להטעות".
השופטת הורתה לחברה הנתבעת להימנע מלהשתמש בשמה הרשום, וכל עוד היא עוסקת בתחום ההתחדשות העירונית, להשתמש בכל שם אחר הכולל את צירוף המילים "ישראל אירופה". בנוסף, היא הטילה על הנתבעת הוצאות בסך 40,000 שקל.
באת כוחה של החברה הנתבעת, עו"ד האלה חמדאן, סירבה להגיב בשמה של לקוחתה.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
