banner
חיפה והקריות // Depositphotos
חיפה והקריות // Depositphotos

המחוזי תמך בוועדת ערר והחליט שלא להתערב בשיקולי התכנון בפרויקט תמ"א 38

בית המשפט המחוזי דחה את עתירת החברה היזמית ובעלי הדירות, אשר הוגשה כנגד החלטת ועדת ערר לקבל את עמדת הוועדה המקומית בכל הנוגע להקלות בנייה, חנייה וגובה המבנה.

 

רונן דמארי 23.05.2022

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה עתירה של החברה היזמית קומון בייס יזמות בע"מ, המקדמת פרויקט תמ"א 38/2 בעיר חיפה ושל מספר בעלי דירות בפרויקט נגד ועדת הערר המחוזית והועדה המקומית, וקבע כי התנאים עליהם החליטה ועדת הערר יישארו בעינם. החברה והעוררים חויבו לפצות את השכנים המתנגדים בסכום של 20,000 ₪.

העתירה הוגשה נגד החלטה במסגרתה אושרה בתנאים בקשה לקבלת היתר בנייה מכוח תמ"א 38 כאשר מתוך מכלול רכיבי ההחלטה, הגישו העותרים את העתירה לגבי שלושה נושאים.את העתירה הגישו בעלי דירות בבניין מגורים ברחוב שושנת הכרמל בחיפה, שהתקשרו עם החברה היזמית לצורך קידום פרויקט תמ"א 38/2. על פי הבקשה להיתר הבנייה – במסגרת התכנית התבקשה הריסת המבנה הקיים בן שלוש קומות ובו 5 יחידות דיור, ובניית מבנה חדש בן 7 קומות מעל חניון תת קרקעי ובו 14 יחידות דיור.
הבקשה לקבלת ההיתר של הדיירים והיזם הוגשה עוד בשנת 2018 והליך בחינת הבקשה הרב שלבי התמשך, לרבות נוכח דרישות שהציגו גורמי התכנון לעריכת שינויים אלו ואחרים. בינואר 2020 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה לאשר את הבקשה בתנאים הנוגעים להסדר החניה ולגובה המבנה.  

על החלטה זו הוגשו שלושה עררים – העותרים הגישו מצדם ערר לגבי רכיבים בתכנית אשר לא אושרו על ידי הוועדה המקומית ולגבי חלק מהתנאים שנקבעו, ושני העררים הנוספים הוגשו ע"י הדיירים המתגוררים במבנים הסמוכים.
ביולי אשתקד ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה חיפה החליטה לקבל חלק מהעררים אולם החליטה לאשר בתנאים את הבקשה לקבל היתר הבניה לגבי הפרויקט.
מתוך מכלול רכיבי ההחלטה, הגישו העותרים את העתירה הנוכחית לגבי שלושה נושאים: הקומה העליונה, החניון ודחיית בקשתם לקבלת הקלה באחוזי הבניה המותרים בשיעור של 6 אחוזים.
בעתירה נטען כי ועדת הערר שגתה בהחלטתה בהתייחס לשלושת הנושאים הנ"ל וכי הם מבקשים מבית המשפט להתערב בהחלטה ולקבל את עמדתם כפי שהוצגה במהלך הדיון בעררים. העתירה הוגשה נגד ועדת הערר, הוועדה המקומית והשכנים. 

ועדת הערר ציינה כי אין מקום לקבל את העתירה וכי מדובר בהחלטה סבירה של רשות התכנון אשר שקלה את מכלול טיעוני הצדדים במסגרת שלושת העררים וכידוע בית המשפט אינו מתערב בהחלטות כגון אלו. עם זאת היא ציינה לגופם של דברים את טענותיה לגבי סבירות ונכונות ההחלטה שהתקבלה בנוגע לשלושת הנושאים.
הוועדה המקומית בכתב תשובתה הביעה עמדתה ולפיה ההחלטה לגבי הקומה העליונה והחניון הינה סבירה. עם זאת היא ציינה כי ייתכן ויש מקום לקבל את העתירה בכל הנוגע להחלטה לגבי ההקלה, וזאת בין היתר נוכח העובדה שיישום שאר רכיבי ההחלטה יביא לכך שנגרעים שטחים משמעותיים מהמבנה המתוכנן ועל מנת "לאזן" את גריעת השטחים יש להעניק את ההקלה המבוקשת, לרבות על מנת לבצע את בניית החניון בשתי קומות ולא רק בקומה אחת, כפי שהיה בתכנון המקורי.
באשר לשכנים – הם הביעו את התנגדותם לעתירה וטענו כי יש לדחותה שכן לשיטתם ההחלטה משקפת איזון בין הטענות ההדדיות של כל הצדדים בשלושת העררים ובמכלול זה אין מקום להתערב בה.

השופטת תמר נאות פרי, החליטה לדחות את העתירה, כשהיא מנמקת כך את החלטתה בפסק הדין: "ההלכה הפסוקה והעקבית היא כי בית המשפט אינו מתערב בהחלטות תכנוניות מובהקות אשר מסורות לשיקול דעתם של גורמי התכנון. שלושת הרכיבים של ההחלטה נשוא העתירה נוגעים להיבטים תכנוניים מובהקים ונמצאים "בגרעין הקשה" של שיקול הדעת של מוסדות התכנון. נקבע לא אחת כי בית המשפט אינו "מתכנן על" והנטייה הינה שלא להתערב בהחלטות כגון כאלו, כל עוד הן במתחם הסבירות ולא הוכחו שיקולים זרים, חריגה מסמכות וכגון דא".

השופטת פסקה כי לאחר שבחנה היטב את טענות הצדדים שפורטו באריכות היא הגיעה לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטה לגבי הקומה העליונה, שכן החלטת ועדת הערר בנושא זה סבירה. גם ההחלטה לגבי החנייה איננה חורגת ממתחם הסבירות, הגם שיש לה השלכה משמעותית על התכנון ועל המבנה כולו. אשר להחלטה לגבי ההקלה בשיעור של 6% – השופטת ציינה בפסק הדין: "ניתן היה כמובן להגיע גם לתוצאה אחרת, אך כאן בדיוק חוזרים אנו להלכות אשר אליהן הפניתי בפתח פסק הדין והן שבית המשפט נוטה שלא להתערב בהחלטות של גורמי התכנון כל עוד הן מצויות במתחם הסבירות. לא שוכנעתי כי העמדה של ועדת הרר חורגת בבירור ממתחם הסבירות, היא בוודאי אפשרית, היא מנומקת, לרבות על יסוד מסמך המדיניות ובוודאי שאין פסול בהנמקה שסומכת על אותו מסמך מדיניות שמשמש לנגד עיני גורמי התכנון בבקשות דומות".
עם דחיית העתירה השופטת פסקה כי העותרים יישאו בהוצאות השכנים בסכום של 20,000 ₪. 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

לכנס הנדל"ן השנתי | כל בכירי הענף במקום אחד!

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות