עו"ד זיו גרומן: "קשה להסביר לדיירים שההצעה שהם קיבלו לא ישימה"

עו"ד זיו גרומן, מייסד ובעלים גרומן ושתו' משרד עורכי דין, המייצג בעלי דירות ויזמים בהתחדשות עירונית בפריסה ארצית ובהיקף של כ-320 פרויקטים, התארח באולפן לסיכום שנה, ואמר כי: "הכל היה מאתגר. בהתחלה גם לקום בבוקר וללכת לעבוד היה אתגר. הנפש היתה חצויה בין הבית, ששם היה חשש לחדירת מחבלים ושמרנו על היישוב לבין הצורך לאסוף את האנשים שעובדים איתך ולהבין שהניצחון האמיתי הוא שנמשיך לבנות את הארץ". 

מה קרה באותו זמן בשטח?
"צריך לעשות הבחנה בין החודשים הראשונים לבין ההמשך. בחודשים הראשונים היתה עצירה טוטאלית של הביצוע באתגרים. הרשויות המקומיות אסרו על כניסת פועלים לאתרים והיה צורך לדברר לבעלי הדירות את האירוע הזה, שיבינו שיש עיכובים". 

האם התפיסה של הרשויות השתנתה בעקבות המלחמה?
"אני ציפיתי שיהיה שינוי בגישה של ועדות התכנון אבל אין. גם היום כשמדברים על תקן 21 והרווח היזמי, מסתכלים על כל שקל של היזם, ואני אומר – תפסיקו להיות 'גרושניקים'. אנחנו פועלים בסיבה של ריבית גבוהה, עלויות ביצוע מטורפות – והוועדות עדיין מדברות איתנו על 5100 שקל עלות בנייה למטר". 

אבל הדיירים כבר יודעים את מגבלות התמורות, על מה המחלוקות?
"יש יזמים שמבטיחים הבטחות לדיירים, גם כשהם יודעים שהמדיניות העירונית לא מאפשרת את זה, וזה מבלבל דיירים. הדייר הסביר רואה חברה גדולה, שמציעה לו יותר. קשה להגיד לו 'ההצעה הזאת לא ישימה'. 

"בנוסף, חלק מהרשויות מקשיחות עמדות תוך כדי תהליך. הן רוצות לייצר ודאות, אני מבין את הלוגיקה אבל אני אומר – אל תעשו את זה רטרואקטיבית ואל תכנסו לכל פרט. מעבר לתמורת התוספת בשטח לדירה שלרוב עומדת על 12 מ"ר, יש רשויות שנכנסות לעוד פרמטרים, כמו הקומות שבהן ימוקמו דירות התמורה, ההנחה שהיזם יעניק לבעלי הדירות ועוד. אם אתה לא מיישר איתן קו  – אז לא יקדמו את התוכנית שלך.  

"מנגד, הליכים של פינוי בינוי ובחירת יזם זה תהליך ארוך, מארגנים את הדיירים, מייצרים נציגויות ואנחנו יוצאים למכרז רק אחרי שאנחנו מבינים את כל הבעיות, אחרי שבדקנו היתרי בנייה, שאין פלישות, שלא יהיו הפתעות. זה תהליך ארוך ואם העירייה שינתה את המדיניות והדרישות תוך כדי, אז היא לקחה אותנו אחורה". 

מה השינוי שחל השנה לגבי תמורות לקשישים?
"ראשית, הפחד של קשישים משינויים הוא לגיטימי, המעבר לדירה חלופית לא תמיד מתאים לכולם. המחוקק נתן לזה מענה אבל יש פרויקטים שנחתמו לפני שנים ורק עכשיו הגענו לרוב דרוש אז לכאורה אותו קשיש לא זכאי להטבות מס אבל השנה המשנה ליועצת המשפטית, כרמית יוליס, הוציאה הנחייה והבהירה שהטבות המס יחולו גם במקרים כאלו". 

תמ"א 38 הגיעה לסיומה השנה, מה המשמעות בפועל?
"נערכנו לזה. לא טמנו את הראש בחול. זה נתן דחיפה, הערנו אנשים. בת"א למשל, שלא הפקידה תוכנית מחליפה, להוציא את רובע 3-4 אין אפשרות לבצע תמ"א. היה לנו פרויקט ביפו, שבו החתמנו 60 בעלי דירות בפחות מחודש, כי הסברנו להם שאם זה לא קורה אז לא יובטח להם כלום. 

"ההחלטה לסיים את התמ"א זו החלטה גרועה. יש את חלופת שקד אבל אף אחד לא יודע אם היא עובדת או לא, אני אומר – תנו לה כמה שנים, נראה אם היא עובדת, ואז תעצרו את התמ"א".

מה ההבדל בדרישות דיירים בפריפריה לבין אזורי ביקוש?
"אנחנו מדינה עם איומים, אם פעם דיירים חשבו מה מגיע להם עוד, עכשיו הם מבינים את חשיבות הממ"ד והבניין המחוזק. יש מגמה כזאת גם באזורי ביקוש. 

"בפריפריה אתה מרגיש שהדיירים מלאי הוקרה ותודה לעצם העבודה שמתעניינים בהם. פתאום הם מחוזרים ועל פי רוב הרבה יותר קל לקדם איתם פרויקטים מאשר אזורי ביקוש. הקושי בפריפריה הוא שצריך מכפיל גבוה כדי שתוכנית תהיה ישימה, ולא תמיד הצפיפות והשטח מתאימים". 

מה מניע אותך לעסוק בתחום?"אנחנו עוסקים בבניית הארץ ומשנים לאנשים את החיים. זו שליחות. בייצוג בעלי דירות, הם מקבלים איכות חיים, אדם מבוגר שיש לו עכשיו מעלית, תשתיות חדשות, ממ"ד שנותן ביטחון, זה סיפוק גדול וזה דרייב מדהים. בנוסף, אני מרגיש  זכות להיות שותף בייצוג חברות יזמיות, שעוסקות בבניית הארץ". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן