בית המשפט קבע: "לא ניתן לאשר ממ"ד שאינו בתחום הדירה"

נדחתה בקשה של תושב רמת גן לבנות ממ"ד בחצר ביתו, במנותק מהדירה עצמה. הוועדה המקומית, שדחתה את בקשתו, קבעה כי לא ניתן לאשר ממ"ד שאינו חלק ממעטפת הבית. ערר שהגיש לוועדת הערר המחוזית נדחה על בסיס אותו טיעון, ובשבוע שעבר נדחתה עתירה בנושא שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב: "ממ"ד הוא מרחב שבתחום הדירה ומחובר לדירה והכניסה אליו היא משטח הדירה. אין זה מצב הדברים בבינוי המבוקש על ידי העותר", נקבע בפסק הדין.

העותר הוא בעליו של בית מגורים חד קומתי בן 3 חדרים וגינה ברחוב קרייתי ברמת גן. למבנה אין ממ"ד או מקלט. לפני שנתיים, בדצמבר 2022, הוא הגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר בניה להוספת מרחב מוגן דירתי למבנה קיים. כאמור, הממ"ד שאותו ביקש העותר לבנות אינו מחובר למבנה בית המגורים ואין גישה אליו מתוך בית המגורים. על פי הבקשה, הממ"ד היה אמור להיבנות בסוף המגרש, במרחק של כ- 9 מטרים מהקיר החיצוני האחורי של הבית, ועל פי המבוקש ייבנה במקומו של מחסן הבנוי שם כיום בהיתר. שטחו של המחסן 6 מ"ר וגובהו 2.40 מ"ר. שטחו של המבנה המוצע כממ"ד הוא כ- 20 מ"ר וגובהו 3.32 מ"ר. העותר אף צירף אישור מפיקוד העורף, שלפיו התכנית מתאימה לדרישות תקנות ההתגוננות האזרחית.

הוועדה המקומית דחתה את הבקשה על רקע העובדה שהממ"ד המבוקש אינו חלק מהמבנה הקיים, וציינה בהחלטתה כי "על פי התקנות, הוועדה יכולה לאשר סטייה ניכרת מעבר לקווי בנין רק מרחב מוגן דירתי המוקם כתוספת לבניין קיים. המיגון המוצע אינו עומד בתנאי זה". עוד נכתב כי הממ"ד המבוקש איננו מהווה מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) תקני, אלא מאושר על ידי פיקוד העורף כמרחב מוגן וולונטרי שאינו מתאים למגורים.

על החלטה זו הגיש בעל הדירה ערר לוועדת הערר המחוזית, שאישררה את החלטת הוועדה המקומית. הוועדה דחתה את הערר וקבעה, כעמדת הוועדה המקומית, כי מדובר בסטייה ניכרת מתכנית שאין הוועדה המקומית מוסמכת לאשר, מכיוון שהבינוי המוצע אינו מרחב מוגן דירתי כמובנו בדין, אשר דורש, בין היתר, גישה אינטגרלית למבנה מתוך בית המגורים. ועדת הערר ציינה עוד כי מדובר בחריגה משמעותית מאוד מקו הבניין שנקבע בתכנית החלה. כן קבעה כי אין מניעה תכנונית מלהקים ממ"ד תקני כדין, ובמסגרת קווי הבניין החלים על המקרקעין; וכי אין היא רואה הצדקה תכנונית לבקשה להיתר כפי שהוגשה.

הוועדה קבעה בהחלטתה כי "בקשת העורר לאישור מרחב מוגן אשר לא מחובר למבנה הקיים והינו בנפרד מהבית, תוך צמצום קווי הבניין כמבוקש בבקשה להיתר דנן, אינה עולה בקנה אחד עם הגדרת המונח 'מרחב מוגן דירתי' בתקנות המפרטים ומהווה סטייה ניכרת".

בעל הדירה לא אמר נואש, ועתר לבית המשפט המחוזי בת"א כנגד החלטת ועדת הערר. השופטת יעל בלכר דחתה את העתירה, וציינה, בין השאר, כי על פי החוק, "מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) הוא מרחב שבתחום הדירה ומחובר לדירה והכניסה אליו היא משטח הדירה. אין זה מצב הדברים בבינוי המבוקש על ידי העותר. המוצע אינו ממ"ד על פי ההגדרה הרלבנטית בתקנות המפרטים". עוד כתבה השופטת כי "הקושי הבסיסי בבינוי המבוקש, אשר נעוץ בכך שאין מדובר בממ"ד כדין כהגדרתו בתקנות המפרטים, ידוע גם לעותר ואין הוא סבור כי דרכו במשעול זה תצלח. שהרי גם התמ"א (הכוונה לתמ"א 40/א/1/1 – תכנית מתאר ארצית למיגון), שממנה הוא מבקש לשאוב את זכותו הנטענת, מפנה לצורך הגדרת ממ"ד לתקנות המפרטים".

השופטת ציטטה מהחלטות ועדת הערר, וכתבה בהחלטתה כי "אין זה מקרה חריג שמצדיק מתן היתר לבינוי המוצע, שאינו ממ"ד כמשמעו בחקיקה הרלבנטית ואינו תקני למגורים, ובחריגה משמעותית מקווי הבניין שנקבעו בתכניות התקפות החלות במקום". עוד נקבע כי "אין זה מקרה שבו אין כל חלופה".

כאמור, העתירה נדחתה, והשופטת הטילה על העותר הוצאות בסך 20,000 שקל לוועדה המקומית רמת גן ולוועדת הערר במחוז תל אביב.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן