דקלה פרסיקו: "תפיסת העולם שלנו היא לייצר מודלים של הצלחה"
"הצלחה של פרויקט פינוי-בינוי מתחילה משיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות ולפעמים זה כולל גם מבצע להצלת קיפודים וחתולי רחוב" – ראיון עם דקלה פרסיקו, סמנכ"לית תכנון של חברת ICR
"הצלחה של פרויקט פינוי-בינוי מתחילה משיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות ולפעמים זה כולל גם מבצע להצלת קיפודים וחתולי רחוב" – ראיון עם דקלה פרסיקו, סמנכ"לית תכנון של חברת ICR
בשיתוף חברת ICR
עם ניסיון של עשור וחצי במגזר ציבורי, בשנתיים האחרונות דקלה פרסיקו נמצאת בצד היזמי. בתור סמנכ"לית תכנון באחת החברות המובילות בתחום ההתחדשות העירונית היא מדברת על חשיבות ההקשבה ותיאום הציפיות בין כל הצדדים המעורבים בפרויקט.
"רגע לפני ביצוע השלב הראשון בפרויקט "הגפן" בהרצליה פנתה אלינו עמותת נח שמטפלת בטבע עירוני. נציגי העמותה הסבירו שבמתחם שעומד לעבור פינוי-בינוי יש אוכלוסייה מאד גדולה של קיפודים וחתולי רחוב. הריסת הבניינים תגרום להריסת כל מקומות המסתור שלהם. פניה זו תפסה אותנו בהפתעה אבל בסופו של דבר נרתמנו לפעילות משותפת עם תושבי השכונה ויצאנו למבצע איסוף והעברת קיפודים, חתולים וקני ציפורים למקומות בטוחים יותר".
מבצע "קיפוד" אולי באמת היה דבר קצת חריג שדקלה פרסיקו, סמנכ"לית תכנון של חברת ICR התעסקה בו בשנתיים האחרונות, אבל במסגרת התפקיד שלה היא אחראית בין היתר על שיתופי פעולה עם הרשויות השונות והמגזר הציבורי ולכן יודעת למצוא פתרונות יצירתיים כדי לקדם פרויקטים של החברה.
"כל פרויקט פינוי-בינוי בארץ מצריך שיתוף פעולה מאד הדוק בין שלושה גורמים. שניים מהם ברורים מאליהם, היזם ובעלי הדירות. אבל יש גם הצלע השלישית והיא הרשות המקומית שבגבולותיה נמצא הפרויקט", מסבירה פרסיקו. "בלי שיתוף הפעולה בין שלושתם בלתי אפשרי להוציא פרויקט לפועל. וזה עוד לא הכל, לפעמים בנוסף לרשות המקומית צריך לייצר שיתופי פעולה עם הוועדה המחוזית, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הרשות להתחדשות העירונית, רשות שדות התעופה (במידה ויש צרך בהחרגה של הגובה) ועוד. בשורה התחתונה – כדי שהכל יעבוד, צריך למצוא דרך לרתום את הרשויות לצידנו".
"כל אחד מהצדדים המעורבים מרוויח משהו"
גם לפני שהצטרפה ל-ICR ב-2020, מילאה פרסיקו תפקיד מאד מאתגר: המתכננת של הוותמ"ל – הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור במנהל התכנון ולכן היא מודעת היטב לאתגרים בשני צדי המתרס.
"כחברה, תפיסת העולם שלנו היא לייצר מודלים של הצלחה, מבחינתי אלה מודלים בו כל אחד מהצדדים המעורבים מרוויח משהו", היא מסבירה. "הדיירים מרוויחים את התחדשות השכונה, את החניות, את הדירות החדשות, העירייה מרוויחה פרויקט עם תרומה למרחב הציבורי וכמובן גם היזם מרוויח ממכירת יחידות הדיור החדשות. אם מתקיים שיתוף פעולה מוצלח, כל זה קורה גם בלוח זמנים סביר לטובת כולם".
כשאת אומרת 'מרחב ציבורי' את מתכוונת לבתי ספר, גנים ומתנ"סים?
"האמת שהרבה מעבר. בתי ספר וגנים זה משהון שמאד מובן מאליו, אם נוספו X יחידות דיור, צריך להוסיף Y כיתות או גנים. אנחנו יודעים לתת לעירייה ערך שימחיש את חשיבות הפרויקט שלנו לעיר עצמה, בנוסף לבניין חדש או שכונה חדשה. למשל, בפרויקט שלנו ביהוד מצאנו פתרון לרצף של דרכים ורחובות ללא מוצא שנבנו לפני שנים והופכנו אותו לרצף של רחובות עירוניים מאד עם חזית מסחרית, שבילי אופניים ולצידם פארק גדול שלא היה קודם בשכונה, פתרון שמתאים לעיר שרוצה לצעוד קדימה, לגדול ולהתפתח. התחדשות עירונית לא יכולה לקרות בלי התחדשות המרקם העירוני במלואו. האם הצלחנו לגייס את העירייה לצידנו? אכן, והיא אף מצטרפת אלינו כדי להגיש את הפרויקט לוועדה מחוזית".
צל עץ תמר בקטמונים
בנוסף לפרויקטים במרכז הארץ, חברת ICR מבצעת פרויקטים גם בירושלים. "כשתכננו מתחם בשכונת קטמונים הצפופה בירושלים, התבקשנו להוסיף גני ילדים ובית כנסת, אבל הרגשנו שזה לא יהיה מספיק. יחד עם העירייה ניסינו לחשוב מה עוד אפשר להוסיף כדי לחדש את השכונה בלי לגעת בקהילתיות הייחודית שלה", נזכרת פרסיקו בהתרגשות. "בתכנון היו 3 מבנים, מתוכם שני מגדלים. הצענו לעיריה להרחיב שטח ציבורי קיים באמצעות בניה של 4 קומות ציבוריות המחוברות לשטח הציבורי הקיים, ומעליהם יוקם אחד ממגדלי המגורים. בנוסף. יצרנו סביבם רחבה עירונית ששומרת על העצים הקיימים היפים שנמצאים שם. . ואז, ביום בו הבניין יהיה קיים, תושבי השכונה כבר יוכלו לשבת מתחת לעצים אלה בצל ולראות את הילדים משחקים ברחבה".
אבל נחזור רגע לסיפור של הקיפודים. זה היה אחד הפרויקטים הראשונים של פרסיקו בחברת ICR, מתחם בלב השכונה שהיה צריך לעבור פינוי בינוי. "בהתחלה הפרויקט תוכנן להיבנות ב-3 שלבים, אבל הבנו שמבחינת תושבי השכונה זה אומר לגור כמה שנים טובות באתר בניה וזה לגמרי נוגד את השקפת העולם שלנו. אז החלטנו שבונים בשלב אחד וגם אם נצטרך למכור בו-זמנית 400 יחידות דיור חדשות, נתמודד, אנחנו חברה גדולה".
בהמשך התברר שיש עוד בעיה, לכאורה זניחה, אבל דורשת התייחסות ופתרון יצירתי. בסמוך למתקן נמצא מתנ"ס ולידו מספר חניות. עם תחילת העבודות במתחם החניות יהרסו ואחרי שהבניינים ייבנו, המתנ"ס יקבל את מקומות החניה בחניון תת-קרקעי. "בעירייה היו מאד מודאגים מהעניין ואנו יצאנו לשטח ומצאנו חניות זמניות בשביל המתנ"ס ברחובות הסמוכים", ממשיכה פרסיקו.
"ההקשבה היא המפתח"
נראה התפיסה התכנונית הייחודית של פרסיקו נובעת מהניסיון העשיר שלה במגזר הציבורי. "הרבה פעמים היזמים כועסים על אותו פקיד או הפקידה שלא נותנים היתר בניה כאילו מתוך גחמה אישית וזה פשוט לא נכון. מאחורי כל פקיד או פקידה עומדים עוד הרבה מאד גופים וגורמים שלוחצים עליו או עליה. וההקשבה היא המפתח. אם אני אצליח להבין מי מונע ממהנדסת העיר לאשר לי את הפרויקט, אוכל לפתור את הבעיה לשביעות רצונם של כל הצדדים בצורה יצירתית ומשתלמת לכל הצדדים, בגלל שאני מגיעה ממקום של כנות ופתיחות".
אבל אם באמת היה פתרון לכל דבר, היום לא היו ברחבי הארץ כל כך הרבה פרויקטים תקועים.
"כמובן, אוכל להעיד רק על עצמנו כחברה, יש רשויות שמאד קשה להתנהל מולן ולהגיע לשיתוף פעולה. לפעמים פשוט אין עם מי לדבר. במקרה ואנחנו רואים ששיתוף הפעולה לא נושא פירות ואנחנו לא מקבלים תשובות בזמן, אנחנו פועלים על פי חוק ועוברים לערכאה גבוהה יותר בהיררכיה. אבל צריך להבין שבמקרים כאלה משך זמן הפרויקט מתארך באופן משמעותי, העירייה מפסידה וכמובן, התושבים. לכן אני פונה גם לרשויות ומציעה להן לראות בהתחדשות עירונית לא מטרד אלא הזדמנות עבור כל הצדדים המעורבים".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן