כך עולה מדו"ח הצוות להאצת הליכי רישום זכויות במקרקעין. מדובר בדו"ח שפרסם צוות בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ארז קמיניץ שמטרתו לפתור את הבעיה במסגרתה מאות אלפי דירות בישראל לא נרשמות בטאבו בהליך מסודר. בין ההמלצות גם הרחבת מעגל הגורמים המקצועיים שיוכלו לאשר תוכניות לצרכי רישום וגם התייחסות לסרבני רישום
"יש ליצור הליך אחוד, שבו תעשינה פעולות הכנה לרישום הזכויות כבר בשלבי התכנון המוקדמים. כך למשל, תוכנית לצרכי רישום תתאשר כבר במועד שבו תאושר תכנית מפורטת, ולא כשנתיים-שלוש לאחר מכן כפי המצב כיום. בנוגע לתכניות שכבר אושרו וטרם נרשמו בטאבו, מוצע להוסיף גורמים מוסמכים שיוכלו לאשר תכניות לצרכי רישום ולהגישן לטאבו פרט לוועדה המקומית, וכן לזרז את המועדים הקבועים לתהליך הרישום". אלו שתיים מבין שורה של המלצות שעולות מדו"ח של הצוות הבין-משרדי להאצת הליכי רישום זכויות במקרקעין. הצוות, בראשו עומד עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), מונה על ידי ממשלת ישראל כדי לגבש המלצות להסדרת הליך רישום דירות בטאבו, הן חדשות והן קיימות שעד היום לא נרשמו מסיבות שונות.
עוד המלצות שעולות מהדו"ח שפורסם היום להערות הציבור: "חיזוק הקשר השוטף בין גורמי המקצוע האחראים על תכנון מפורט לבין הגורמים האחראים על הרישום בטאבו, מיזוג בין היתר הבניה לבין תשריט הבית המשותף, וכך ההיתר שיינתן על ידי רשות הרישוי יוכל, בהתאמות מסוימות, להוות גם תשריט הבית המשותף שיוגש לטאבו".
הצוות הבין משרדי גם נתן מענה בהמלצותיו לדירות שהזכויות בהן לא רשומות בבתים משותפים שכבר נבנו, והציע לאמץ צעדים שיביאו לרישומן המהיר. כך למשל הצוות המליץ לייצר תמריצים וסנקציות על החברות המשכנות על מנת להאיץ את רישום הזכויות בטאבו, ולא להסתפק ברישום הפנימי הנעשה אצלן. "בדרך זו, יזכו בעלי הדירות להגנה קניינית שהם זכאים לה", כך נכתב.
כמו כן, הצוות המליץ על מספר צעדים על מנת להתמודד עם דיירים שהם סרבני רישום או שהם אדישים לרישום, כמו גם על פתרונות שיאפשרו לקבלנים לבצע את הרישום גם אם טרם הצליחו למכור את כל הדירות בבית המשותף. בכל הנוגע לסרבני הרישום, ממליץ הדו"ח לשקול מסע הסברה לציבור: "על מנת להתגבר על חסם "העדר המוטיבציה" של דיירים לפעול לרישום, הוצעו ע"י הצוות מספר הצעות. ראשית, הוצע לשקול מסע הסברה לציבור הקורא לו לפעול לשם רישום זכותו תוך הסבר ברור ונהיר על הקשיים שעלולים לצוץ בעתיד אם וככל שהנכס לא יירשם. מסע הסברה זה יופנה הן כלפי בעלים בבתים משותפים שלא נרשמו והן כלפי הציבור הרחב כך שיהיה אפקטיבי גם ביחס לעתיד. שנית, אם וככל שהחסם הוא עלות הליכי הרישום ובכלל זה רישום בית משותף וזכויות כאשר מגיעה חברה משכנת להליך של פירוק – הציעו נציגי רמ"י כי בקרקעות שמקורם בשיווקים שלה, ככל שיש שת"פ של הגורם המשכן או של כונס הנכסים תבחן רמ"י מימון ביניים של הוצאות הרישום, לפי תעריפים שלה, תוך חיוב החזר ההוצאות מהדיירים בסיום הרישום, ותחת חסות של הסדר זה בביהמ"ש כאשר מדובר בקונה. שלישית, ביחס למניעת רישום בשל עבירות בניה, הוצע לקיים פיילוט, שלפיו לא יהיה צורך בהסכמת הדיירים המסרבים, אלא תבוצע מדידה חיצונית של יחידת הדיור שלהם, אשר באמצעותה לא תמנע הכנתו של תשריט הבית המשותף לצורך רישום במרשם".
בנוסף, על מנת שלא לעכב את רישום הבית המשותף בשל היעדר יכולת להמציא אישורי מיסים על עסקאות שנעשו בנכס, גיבש הצוות שורה של המלצות שנועדו לאפשר את רישום הזכויות גם אם לא הוצגו כל ההוכחות לתשלום מלוא החבות במס, ובכלל זה המליץ הצוות על יצירת ממשק מקוון ייעודי לעניין זה בין רשות המיסים לבין הטאבו.
ממשרד המשפטים נמסר היום כי הצוות הבין-משרדי להאצת הליכי רישום זכויות במקרקעין מונה על ידי הממשלה על רקע המציאות שבה מאות אלפי דירות בישראל לא נרשמות בפנקסי המקרקעין (טאבו). המשמעות היא שבעלי הדירות מחזיקים בזכות "חלשה" יותר מזו שהייתה להם לו הדירה שלהם הייתה רשומה בטאבו. מטרתו של הצוות הייתה לבחון את הדרך המתאימה לרישום מהיר של זכויות בטאבו בסמוך להשלמת הליכי התכנון על מנת לאפשר לבעלי הדירות לזכות בזכויות הקנייניות שבדירותיהם, להגביר את האמינות של מרשם המקרקעין ולמנוע ביורוקרטיה מיותרת הפוגעת בציבור ועלולה לגרור לעלויות כספיות מיותרות.
כאמור, בראש הצוות עמד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד קמיניץ, ולקחו חלק בהובלתו הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין במשרד המשפטים בראשות עו"ד שלומי הייזלר, ומינהל התכנון במשרד הפנים. חברים נוספים בצוות היו נציגי רשות מקרקעי ישראל, נציגי המרכז למיפוי ישראל , נציגי משרד הבינוי והשיכון ונציגי רשות המיסים.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
