סרבני התחדשות עירונית? החברה היזמית מטרופוליס פיתחו שלל פתרונות להתמודדות עם האתגר שכל יזם בתחום מכיר היטב: "מבחינתנו הליך משפטי הוא המוצא שאחרי המוצא האחרון – קיבלנו החלטה שלא להגיע לשם"
לצד היתרונות העצומים שגלומים בפרויקטי התחדשות עירונית, כל יזם שפועל בתחום יודע שבמהלך חיי הפרויקט, הוא יצטרך להתמודד עם דיירים סרבנים.
הגעה למינימום החתימות הדרוש בטרם הגשת בקשה להיתר בנייה (66% במקרה של פינוי בינוי ותמ"א 38/1, ו-80% חתימות בתמ"א 38/2) היא משימה מורכבת, בשל דיירים סרבנים שלרוב נחלקים לשני סוגים: בעלי דירות שמבקשים תמורה גבוהה יותר, וכאלו (לרוב אוכלוסייה מבוגרת) שחוששים משינוי, לא רואים צורך בקיום הפרויקט, ומעדיפים להנציח את המצב הקיים.
"חברות שמבינות שמהיום הראשון הן צריכות להתמודד עם אתגר הדייר הסרבן, ולא יחכו למשברים שבוודאי יגיעו, ירוויחו הרבה שקט שיסייע להם בהמשך לקדם את הפרויקטים הללו, שהינם מורכבים ממילא, בצורה הרבה יותר יעילה ומהירה", אומר אודי בלום, מנכ"ל חברת מטרופוליס, שמתמחה בבניית פרויקטי התחדשות עירונית בערים רבות בישראל, ושפיתחה שלל כלים להתמודדויות עם בעלי דירות שלא ממהרים לחתום על הסכמתם לביצוע הפרויקט.
לצד פעולות שהפכו ל"מאסט" כמו שירות לקוחות איכותי, מקצועי, אישי וזמין וליווי של יועץ חברתי מקצועי, גורמים רבים בענף מצביעים על חברי נציגות הדיירים והעו"ד שמלווה אותם, כמי שעשויים להוות את המפתח לשינוי הגישה בקרב סרבנים. במקרים רבים חברי הנציגות הם דיירים מובילים ששימשו, או עדיין משמשים כוועדי הבתים, ועל פי רוב דעתם מקובלת על מרבית שכניהם. טיפוח הקשרים שבין היזמים לאנשי הנציגות, עשוי לרתום אותם לעשייה משותפת וחיובית בסוגיה רגישה מעין זו.
בנוסף, בעלי בתים רבים מצפים כיום לקיים דיאלוג עם ה"גורם המחליט", ועל כן גם ההנהלה הבכירה בחברות הבנייה, צריכה להירתם למאמץ, תוך זמינות מקסימלית ושליטה בפרטים, כשבאמתחתם סל פתרונות יצירתי: "בעלי בתים בפרויקטים שלנו יודעים שהדלת שלי פתוחה תמיד, שאנחנו זמינים להתמודד עם כל אתגר, שאם הדייר מדבר רק רוסית או אמהרית, נעמיד מתורגמן שיסייע במחסום השפה. בנוסף, אנחנו מקפידים שהכל יהיה מעל השולחן, ללא סיכומים פרטניים חשאיים, ובשקיפות מקסימלית מול יתר בעלי הבתים", מבהיר בלום.
צעד חשוב נוסף הוא לאפיין מוקדם ככל הניתן את הרכב האוכלוסייה שמתגוררת במתחם המיועד להתחדשות עירונית, בדגש על אוכלוסיית הקשישים. בעלי בתים אלה זכאים להטבות שונות, הודות לתיקוני חקיקה שנחקקו בשנים האחרונות. על כן היזמים לא רק צריכים, אלא גם נדרשים להציע את ההטבות הללו לקשישים.
כך למשל, ניתן להציע חלופה של שתי דירות קטנות ששווין זהה לדירת התמורה, תוך הבלטת היתרונות שגלומים בכך עבורם: יצירת מקור הכנסה פנסיוני נוסף, מגורים קרובים לבני משפחה או למטפלים סיעודיים או דווקא הקטנת שטח הדירה עבור מבוגרים שדווקא מעדיפים דירות קטנות יותר ונדרשים להפרש הכספי למימון צרכים אחרים או ליצירת כר בטחון לעתיד.
כשאין מוצא, בחלק מהמקרים ההתמודדות מול סרבנים מובילה להליך שיפוטי אצל המפקח על הבתים המשותפים, או לבתי המשפט. אלא שיש מי שחושבים שצריך לעשות הכל על מנת להימנע מהליכים משפטיים מול בעלי דירות.
לדברי בלום, בהנהלת מטרופוליס התקבלה החלטה לקדם כל פעולה שנדרשת, כדי להימנע מנקיטת הליכים משפטיים מול דיירים: "הליך משפטי יוצר אווירה שלילית שאיננה בריאה לפרויקטים מהסוג הזה, שבהם אנחנו צועדים יד ביד עם בעלי הבתים. מעבר לכך ההליך המשפטי צפוי בסבירות גבוהה להביא לעיכוב בלוח הזמנים של הפרויקט. מבחינתנו זה צריך להיות המוצא שאחרי המוצא האחרון. בינתיים בד"כ אנחנו גם די מצליחים בכך".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
