banner
אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

עורכי הדין כועסים: "מעבירים סמכויות למועצה הארצית שלא מסוגלת לעשות כלום"

דיון מקצועי של בכירי עורכי הדין ונציגי משרד המשפטים: "בכל פעם שאתם מתקנים חוק קטן, עד שהשוק מבין מה קורה לוקח חמש שנים. אל תשגעו אותנו"

רגע לפני שחוק ההסדרים עולה להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת, כינס "מגדילים" דיון מקצועי בסוגיות הבוערות,  בהשתתפות בכירי עורכי הדין בהתחדשות העירונית ובכירי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים – ראש אשכול נדל"ן עו"ד ניב יערי ורפרנט התחדשות עירונית, תכנון ובניה, עו"ד תום פישר. אחת הסוגיות שעלו לדיון  היא לוחות הזמנים לביצוע פרויקטים.

עו"ד עופר טויסטר מתח ביקורת חריפה על לוחות הזמנים הנוכחיים בתחום, ותלה את האשם בבירוקרטיה מיותרת: "חקיקה לא מתקנת בירוקרטיה. אומרים שוועדות ערר יוציאו היתרים אבל לא היה מקרה אחד שזה קרה כי הן לא בנויות להוציא היתרים. עכשיו אתם מעבירים סמכויות למועצה הארצית שלא מסוגלת לעשות כלום, חבר'ה ככה לא פותרים בעיות. יש בעיה מובנית בשלטון המקומי שעוסק בתכנון הוא סובל מפוליטיזציה ולא יעזור כלום. ועדת הערר זה הרבה יותר זמן. תפסיקו להעביר לוועדות המקומיות כי בסופו של דבר מי שמחליט זו משפטנית בועדת הערר, צריך לייעל את ועדות הערר. הועדה המקומית בת"א לדוגמא זו ועדה חזקה אבל היא ועדה פוליטית בסופו של דבר ואני יכול להגיד לכם שיש דברים שאנחנו שוקלים אם להעביר בשנת בחירות או לא, ועדה מחוזית היא לא פוליטית". 

עו"ד טויסטר אמר עוד לבכירי משרד המשפטים: "בכל פעם שאתם מתקנים חוק קטן, עד שהשוק מבין מה קורה לוקח חמש שנים ובינתיים יש עוד שני תיקונים. אל תשגעו אותנו. אני אומר את זה נגד האינטרס שלי כמייצג יזמים – אבל דווקא בוועדה המקומית הרבה יותר קשה לי מאשר בוועדה המחוזית, שם יושב הפורום המקצועי. אני אתן כאן רעיון שיכול לפתור המון – אם היום אני מתווכח עם עירייה אם מותר לי שלוש או ארבע קומות, לפי הפסיקה אני צריך להגיש גרמושקה מלאה וזה יעלה לי חצי מיליון שקל ואז אם קיבלתי סירוב צריך ללכת לוועדת ערר וזה ייקח לי שנתיים. פה קבור הכלב הגדול. פה אפשר לפתור בעיות אתם יוצרים בעיות עם גופים חדשים שלא יתפקדו. המועצה הארצית לא תתפקד עם הדברים שאתם נותנים לה היא לא בנויה לזה אלא לדברים אחרים". 

עו"ד תום פישר, התייחס לדברים, ואמר כי: "בראשית היה תכנון צנטרליסטי לגמרי כשהמדינה תגיד מה מותר ומה אסור, בהמשך היה ניסיון לגעת ונשארנו תמיד עם התפיסה שאי אפשר לסמוך על רשויות מקומיות. זה טוב שלשלטון יש מחויבות לדאוג לתושבים שלו אבל מצב הדיור בארץ לא מאפשר להגיד 'זה מה יש' ונחכה שכל הועדות יהיו עצמאיות. המצב היום הוא שהועדה המחוזית בירושלים שאחראית על עיר הבירה ומרחב גדול מוצאת עצמה במצב בו 80 אחוז מהזמן שלה היא עוסקת בבניינים עם פחות מ -10 יחידות דיור וזה בעייתי. אנחנו צריכים לעבור לעולם שבו ועדה מקומית תוכל לאשר עד 15 יחידות דיור, אמרנו שלא נתעלם מהרגישויות שיש לשלטון העצמאי. אנחנו אומרים באופן מאוד ברור הבעיה היא לסמוך על רשויות מקומיות".

גם עו"ד בתיה בראף סברה כי כוחן של הועדות המקומיות לתכנון ובניה גדול מדי ואמרה לאנשי משרד המשפטים: "הגדלתם מבחינת קיבולת הקרקע את מה שהועדות העצמאיות תוכלנה להגיע אליו, מה שנותן לועדה הרבה סמכות. מה המודל על הפיקוח של הועדות מבחינת היכולת לעמוד בזה? אנחנו יודעים שזה תלוי בפוליטיזציה ובראש העיר ובאיך הוא מכופף את חברי הועדה. יש ועדות מקומיות שיושבים בהן נציגים שנותנים הנחיות לשכן, אנשים סופר פוליטיים והמתנגדים יושבים מחוץ לועדה. צריך לנטרל את הקרבה וההיכרות. 

עו"ד בתיה בראף // צילום: מיכאל שטיין
עו"ד בתיה בראף // צילום: מיכאל שטיין

נכון שהועדה המחוזית מקשיבה לאדריכל ולמהנדס אבל יש לך שיקולים של גורמי מקצוע".

עוד אמרה עו"ד בראף: "הצעת ייעול שחייבת לעבור – המפקחת על הבתים המשותפים שאמורה לדון בתביעות של דייר סרבן – עצם העובדה שהיא לא עומדת בלוחות הזמנים מונעת מפרויקטים לצאת לפועל. באחד הפרויקטים של 55 יחידות דיור, אנחנו עם ליווי בנקאי והיתר בנייה ויש דייר סרבן אחד ושנה ושלושה חודשים לא התקבל פסק דין, איך לא מגבילים את זמנו של בית משפט שדן בעניין כל כך מהותי?".

עו"ד תום פישר: "יש רעיון לתת לדבר הזה מענה דרך תכניות הבנייה ולקבוע שתוקפו של היתר שכרגע קבוע לשנה או שנתיים לא יפקע אם הוגשה תביעת דייר סרבן". 

עו"ד ניב יערי, אמר כי: "ועדה מחוזית יודעת לעבוד עם תוכניות גדולות כי היא מקצועית אבל לא תמיד יודעת לרדת לרזולוציות של מה טוב לגברת כהן מבחינת הפקק ברחוב. אנחנו מתחשבים בועדה המקומית, לנטרל אותה לגמרי אי אפשר. אנחנו נמצאים בתפר של אם אפשר לשחרר או לא. אם לא ניתן כלום נישאר בתוך הבעיה. אנחנו מקווים שבמידה מסוימת בשחרור הסמכות תהיה גם מידה של שחרור  הפקקים בהליכים". 

על זכויות הקשישים בפרויקטים של פינוי בינוי
עו"ד ישי איציקוביץ נגע בנקודה חשובה העוסקת בזכויותיהם של בעלי דירות קשישים וכאלו שמצבם הרפואי הורע: "בהמשך להשוואת התנאים לתמ"א 38 ולחלופת שקד, חשוב לי לומר שיש לברך על הפחתת הרוב יכול להיות שגם שם יש מקום להחיל את התקנות על מי שחורג. אם זה בא להחליף צריך להחליף הכל. חלופת הקשישים תחול בנושא הזה, השאלה מה קורה עם הזכות של קשיש או של חולה הנוטה למות?".

עו"ד ניב יערי העביר את האחריות בסוגיה למשרד האוצר: "בעניין עילות הסירוב זו שאלה של הסדר משפטי והמדיניות שנלווית אליו. לכל רשות במדינה יש את הדי אן איי שלה. האירועים האלו של מיסוי מי שמזיז אותם הוא משרד האוצר. אם תביאו מסמך של יועצי מס שיגיד אתם מכווינים את השוק לא טוב, אולי זה יעזור. רשות המיסים היא גורם חזק אין ספק". 

עו"ד שלום סימון: "בנושא המיסוי אנחנו רואים שמובילים חקיקה שנועדה לפתור ולהוציא את הדברים לפועל, החקיקה עושה בדיוק הפוך ותקשה להוציא לפועל פרויקטים של פינוי בינוי. בני 60 פלוס שמקבלים כסף מזומן חלף הדירה שלהם זה יוצר אינסרטיב שלילי לחתום ולהגיע להסכמות. אתם יכולים להשפיע מתי זה ייכנס לתוקף, צריך שזה יחול רק על הסכמים שייחתמו לאחר החקיקה". 

עו"ד אופיר כהן קוניוק // צילום: מיכאל שטיין
עו"ד אופיר כהן קוניוק // צילום: מיכאל שטיין

עו"ד אופיר כהן קוניוק: "נקודת הזמן שממנה מתחילים לספור את הדייר הקשיש היא בעייתית מאוד. יש לנו הסכם שנחתם בשנת 2015, השאלה שצריכה להישאל היא אם לא משנים את הנקודה ממנה ואילך הדייר נחשב לקשיש, זו סוגייה שיש לתת עליה את הדעת".

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות