אישרתם לשכנים לבנות מרפסת אבל בפועל היא פוגעת בכם?

המפקחת על רישום המקרקעין בירושלים, אביטל שרייבר, הוציאה צו הריסה על תנאי לעבודות להרחבת דירת מגורים בבניין בבית שמש, בעקבות תביעה שהגישו שכנים כי ההרחבה פוגעת בדירה שלהם. בפסק דינה קבעה המפקחת כי הנחת היסוד היא שדייר לא היה נותן הסכמה לביצוע עבודות בדירה שכנה, אם זו הייתה גורמת לפגיעה בדירתו. עם זאת, השופטת ציינה כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי אכן נגרם נזק לדירתם, ולכן לא הוציאה צו הריסה בפועל.

התביעה הוגשה לאחר שדיירי בניין בבית שמש בנו מרפסת לדירתם, היוצאת מעל החלל שמול סלון דירת שכניהם, התובעים. המרפסת מחוזקת בקורה הנמצאת בתחתיתה, המחוברת משני צדיה לעמודים היורדים אל החלל הנמצא בהמשך לסלון דירת התובעים. 

לטענת התובעים, הם אמנם הסכימו לבניית מרפסת על ידי שכניהם, הנתבעים, אולם לא באופן שבו נבנתה. לטענתם המרפסת נבנתה באופן שיורדים ממנה עמודים וכן תחתיתה הונמכה, בשל הקורה שמתחתיה, וכך היא יורדת ב-30 ס"מ מגובה תקרת סלון התובעים. כתוצאה מכך לטענתם דירתם הוחשכה וכן העמודים גורמים לפגיעה בנוף הנשקף מדירתם. לטענתם, הן הנמכת התקרה והן העמודים פוגעים ביכולתם לבנות בעתיד מרפסת דומה. התובעים טענו עוד כי הבקשה שהגישו שכניהם לקבלת היתר בניה למרפסת לא כללה את העמודים ואת ההנמכה, וההיתר שניתן קובע במפורש שהעמודים אינם חלק ממנו.

הנתבעים טענו, מנגד, כי הבקשה לקבלת היתר הוגשה לעירייה לאחר שהיו להם הסכמות של 100 אחוז מהשכנים, כולל התובעים. לטענתם, הם ביצעו כל מה שאנשי המקצוע הנחו אותם לצורך בהגשת הבקשה ובניית המרפסת. 

המפקחת קבעה בהחלטתה כי: "ככל שיימצא שאכן יש בבניה שביצעו הנתבעים משום פגיעה בדירת התובעים, אני סבורה שאי אפשר לראות בהסכמה של התובעים לעצם בניית המרפסת, משום הסכמה לבניית המרפסת באופן שבו נבנתה". 

המפקחת פירטה וציינה עוד כי:  "גם אם יעלה בידי הנתבעים לקבל היתר בניה למרפסת כפי שנבנתה, כולל העמודים, אולם יימצא שהדבר פוגע בדירת התובעים, אי אפשר יהיה לראות בהסכמה שנתנה על ידם משום הסכמה. ההנחה היא שבעל הדירה שהסכים להרחבה, הסכים שזו תבוצע תוך פגיעה מינימלית נדרשת בדירתו. כאשר הרחבת הדירה כוללת חדירה לחלל שאמור לשמש בעתיד להרחבת דירה אחרת, לא סביר להניח שבעל אותה דירה אחרת יסכים לחדירה לחלל כאמור במסגרת הסכמה כללית להרחבת דירה, באופן שעלול לפגוע בו עצמו כאשר יבקש להרחיב את דירתו באופן דומה".

עם זאת, המפקחת שרייבר הוסיפה כי התובעים לא הוכיחו שהאופן שבו נבנתה המרפסת פוגע במצב הנוכחי בדירתם, ולא הוכיחו כי מדובר בפגיעה מהותית. אך לצד זאת היא כתבה כי "אם בעתיד אכן יבקשו התובעים לבנות גם הם מרפסת לדירתם, מתחת לדירת הנתבעים, יהיה בעמודים האמורים משום פגיעה בדירת התובעים". 

המפקחת כתבה בהחלטתה כי אם הנתבעים לא יצליחו להוציא היתר היתר בנייה המאשר את בניית המרפסת במצבה הנוכחי, הכולל את העמודים, בתוך 120 ימים, יהא עליהם להרוס את העמודים האמורים בתוך 60 ימים נוספים. עם זאת, נכתב, אם הנתבעים ירצו להותיר את המרפסת, יהא עליהם להתאימה להיתר הבניה לרבות מבחינה בטיחותית.

גם אם הנתבעים יצליחו להוציא היתר בנייה, צו ההריסה ייהרסו עד למועד שבו יהיה בידי התובעים היתר בניה לבניית מרפסת לדירתם מתחת למרפסת דירת התובעים. במקרה כזה, נקבע, הנתבעים יידרשו להרוס את העמודים ולהתאים את גובה ההנמכה של התקרה כך שתהיה בקו אחד עם גובה תקרת סלון דירת התובעים.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן