בית המשפט דן בערעור שהגישה הוועדה המחוזית על פסיקה שהתירה למתכנן שאינו אדריכל להגיש תכנית, ואימץ את עמדת המינהל, שלפיה גם מי שאינו אדריכל יוכל להגיש תכנית, כל עוד נספח הבינוי שלה נחתם על ידי בעל רשיון
מיהו הגורם המקצועי המוסמך לערוך תכנית למוסד תכנון ולחתום עליה? עם השאלה הזו התמודד בית המשפט העליון, בעקבות ערעור שהגישה הוועדה המחוזית בירושלים כנגד החלטת בית המשפט המחוזי שהתיר למהנדס ומתכנן ערים להגיש תכנית מתאר, למרות שאינו אדריכל. בפסק דין שהתקבל אתמול (ב'), אימץ בית המשפט את הנחיות מינהל התכנון, שלפיה אין מניעה שמי שאינו אדריכל או מהנדס יגיש תוכניות מיתאר ותוכניות מפורטות, כל עוד נספח הבינוי של התכנית נערך ונחתם על ידי בעל הסמכה לכך.
הסיפור החל כאשר מוחד קיימרי, מהנדס ומתכנן ערים שאינו אדריכל, הגיש לוועדה המחוזית תכניות מתאר מקומיות הכוללות הוראות מפורטות המציעות בינוי חדש או תוספת בינוי. הוועדה סירבה לקדם את התכניות, מכיוון שהן לא כללו נספח בינוי ערוך וחתום על ידי אדריכל רשוי. קיימרי עתר לבית המשפט המחוזי, ונטען כי יש לבטל את ההחלטות הללו.
בית המשפט קיבל את עמדתו וקבע כי תוכנית מתאר מקומית אינה על פי מהותה תוכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטונית, ולכן הדין אינו מונע את הגשתה באמצעות מי שאינו אדריכל רשוי. עוד נקבע כי נספח בינוי אינו מהווה רכיב הכרחי בתוכנית כזו והוא מתבקש על ידי הוועדה רק בשל ההיבט הפרקטי. לכן, כך קבע בית המשפט, הוועדה חרגה מסמכותה כאשר היא מנעה מקיימרי מלהגיש תוכניות מתאר מקומיות שנערכו על ידיו.
הוועדה ערערה לבית המשפט העליון על הפסיקה. במהלך ההכנות לערעור, התברר לנציגי המדינה כי התברר לנציגי המדינה כי לוועדה המחוזית ירושלים הייתה מדיניות שלפיה נדרש צירוף אישור של אדריכל רישוי לכל התוכניות, ולא רק לתוכניות הכוללות בינוי ועיצוב ארכיטקטוני. על רקע זה גובשה גובשה במינהל התכנון הנחיה לכלל הוועדות המחוזיות שעל פיה "ככל שמוגשת תוכנית הכוללת נספח בינוי – גם אם הוא במעמד מנחה ולא מחייב – יש לוודא כי נספח הבינוי ייחתם ע"י אדריכל רישוי". כמו כן נמסר בשם המדינה כי: "אין מניעה שמי שאינו אדריכל או מהנדס יגיש תוכניות מיתאר ותוכניות מפורטות, כל עוד נספח הבינוי נערך ונחתם על ידי מי שהוסמך לכך בתקנות".
בית המשפט קבע כי הנחיות המינהל היו מנוגדות למדיניותה של הוועדה המחוזית ירושלים. "העולה מהאמור הוא כי מנהל התכנון הנחה את הוועדות המחוזיות לפעול באופן שונה מאשר האופן בו פעלה הוועדה המחוזית ירושלים", כתבה השופטת רות רונן בפסק הדין. "לגישתו של מנהל התכנון, מי שאינו אדריכל רישוי מוסמך להגיש תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות, אולם הוא אינו רשאי לערוך את נספח הבינוי לתכנית כזו. זאת גם אם הנספח אינו ב"מעמד מחייב".
כעת הסיפור מסתבך. התאחדות האדריכלים החליטה להצטרף למאבק, והגישה עתירה לבג"ץ כנד הנחיית מינהל התכנון, ודרשה לקבוע כי רק אדריכלים בעלי רישוי (אדריכלים רשויים) רשאים להגיש תכניות בניין עיר. שני ההליכים – ערעור הוועדה ועתירת התאחדות הקבלנים, אוחדו להליך אחד.
בית המשפט ציין כי מדובר בהכרעה הכרוכה באיזון בין אינטרסים רבים ושונים – סיכונים מקצועיים מול הגבלה על חופש העיסוק, "מוטב בעינינו כי הכרעה כזו תבוא לפתחו של מחוקק המשנה בגדר סמכויותיו", נכתב בהחלטה.
השופטים החליטו לאמץ את הנחיית מינהל התכנון: "אנו סבורים כי בית המשפט אינו צריך להתערב בעמדתו של הגורם המקצועי הרלוונטי, קרי מינהל התכנון", נכתב. "עמדה זו גובשה לאחר הערעור שהגישה המדינה על פסק הדין בעתירת קיימרי, וזאת תוך ניסיון לאזן בין האינטרסים השונים ולהגיע לפתרון מידתי שלא ישלול מעבר לצורך את חופש העיסוק של מי שאינם אדריכלים מורשים, מחד גיסא; ויחייב חתימה של אדריכלים מורשים על נספחי בינוי בתוכניות בהן נספחים כאלה קיימים – מאידך גיסא".
בית המשפט קיבל את ערעור המדינה, וקבע כי הערעור מתקבל: "במובן זה שגם על הוועדה המחוזית ירושלים תחול מעתה ואילך הנחית מנהל התכנון והיא תפעל על פיה ביחס כלל התוכניות ובין היתר אלה המוגשות על ידי מר קיימרי". במקביל, עתירת התאחדות האדריכלים נדחתה.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
