לא רוקדים על בטן מלאה: התפריט העשיר במועדון הביא לדחיית בקשתו לסיווג כאולם ריקודים

תפריט המזון העשיר שהוגש במועדון הריקודים הכריע בסיווגו לצרכי ארנונה: בית המשפט דחה עתירה של מועדון "הוואנה קלאב" בתל אביב נגד מנהל הארנונה בעירייה, שדחה את בקשתו לקבל סיווג ארנונה של "אולמות המשמשים לריקודים". ועדת הערר שאליה ערר המועדון קבעה כי בנכס מוגש תפריט עשיר, שאינו בגדר כיבוד קל, ולכן נקבע כי סיווג העסק יהיה "בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות שירותים ומסחר". עתירה נגד ההחלטה נדחתה, ובית המשפט אימץ את קביעת ועדת הערר.

הפרשה החלה לפני שלוש שנים, כשמנהל הארנונה בעיריית תל אביב סירב לקבל את בקשת המועדון לסיווג כ"אולמות המשמשים לריקודים", בהתאם לצו הארנונה. מנהל הארנונה קבע כי הפעילות המתבצעת בנכס לא עונה על הגדרת הסיווג המבוקש בצו הארנונה. הוא טען כי על הנכס המשמש לריקודים להיות כזה שמתקיימת בו אך ורק פעילות של ריקודים, אך בפועל, לעמדתו, מלבד ריקודים, מתבצעות בנכס פעילויות נוספות. לכן הוחלט כי סיווג העסק יהיה "בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות שירותים ומסחר".

מבחינת המועדון, הממוקם באזור 1 על פי מפת אזורי הארנונה של העירייה (רחוב מנורת המאור 4), מדובר בסוגיה בעלת השלכה כלכלית משמעותית: עלות מ"ר ארנונה באולמות המשמשים לריקודים ברחבי העיר היא 234.36 שקל למ"ר לשנה (נכון ל-2024). עלות הארנונה הכללית לגבי בנינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים ומסחר היא 420.24 שקל למ"ר לשנה באזור 1. מכיוון ששטחו של המועדון הוא 938 מ"ר, הפער בין הסיווגים הללו עשוי להגיע למעל 174,000 שקל בשנה (נכון ל-2024).

על רקע זה, הגיש המועדון ערר לוועדת הערר ביחס לחיובי הארנונה לשנים 2021 ו-2022. עיקרי טענות המועדון היו כי הנכס היה מסווג בעבר כאולם לריקודים וכי כל מהותו ופעילותו העיקרית היא "מסיבות ריקודים", שהשתתפות בהן כרוכה בתשלום. עוד הודגש בערר כי אף שנמכר מזון בנכס, הוא טפל לריקודים הנערכים בו והמאפיינים אותו. עוד נטען כי אירועים פרטיים אינם מתקיימים ואינם "סגורים"; כי השיעורים שנערכים בנכס מתקיימים אך טרם אירועי המסיבות, כשהתשלום בעבור שיעור ומסיבה מתבצע יחדיו וכי ההופעות שבמקום מתכתבות עם סוג המוסיקה המושמעת במהלך המסיבה.

ועדת הערר דחתה את דרישת המועדון, וקבעה כי אף שמתקיימת בנכס פעילות של אולם ריקודים, אין זו הפעילות הבלעדית. בהחלטה תואר כי לצד הריקודים, קיים בנכס בית ספר לריקוד, נערכים בו קורסים לריקוד וכן אירועים פרטיים. ועדת הערר התרשמה כי מוצע בנכס תפריט עשיר, שאינו בגדר כיבוד קל, זניח ושולי לפעילות הריקודים עצמה. על רקע פעילות הבילוי המגוונת המתקיימת בנכס ובכללה ריקודים, בית הספר, אירועים וסוג תפריט המזון והשתייה – מצאה ועדת הערר כי הנכס אינו משמש כאולם ריקודים בלבד ולכן אינו עולה בגדר התנאים הקבועים בצו הארנונה. משכך, נקבע כי בדין ניתן לנכס סיווג של "בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות שירותים ומסחר".

המועדון לא אמר נואש והגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב נגד מנהל הארנונה. השופט ארז יקואל דחה את העתירה: "לא מצאתי מקום להחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתי שלי", הוא כתב בפסק הדין. בהתייחסו לטענת באי כוחו של המועדון שלפיה הוא סווג בעבר כאולם לריקודים, כתב השופט כי גם אם נעשתה שגגה בסיווג הנכס בעבר כאולם ריקודים, אין לתקן טעות בטעות. "המשיב (מנהל הארנונה) מחויב לבצע בחינות תקופתיות בדבר החיובים המוטלים על נכסים. אם נמצא שנכס אינו מחויב באופן הולם, עיקרון מס אמת מחייב לערוך תיקון תואם", נכתב.

מנהל הארנונה הציג בפני השופט את התפריט המוצע למבלים במועדון, והדבר שכנע אותו כי במקום אכן מוגש תפריט עשיר: "הוצג תפריט המערערת, לפיו מוגש במקום אוכל חם ומגוון כגון: המבורגר, פרגיות, נקניקיות ושיפודים. לא מדובר בכיבוד קל בלבד, הנלווה לפעילות הריקודים כסברת המערערת, כפולי סויה, וירקות. לא ברור כיצד סוג כזה של מזון כמוצע, הזהה למזון המוגש במסעדה רגילה, יכול שיקשר בין לסיווג המבוקש ובין לריקודים בכלל", כתב השופט.

חברת הניהול של המועדון טענה כי היקף המזון הנמכר הוא זניח, אך השופט דחה טענה זו: "גם היקף זניח מצריך משאבים לא מבוטלים וזמינים והתרשמות המשיב היא כי קיים בנכס מטבח מאובזר ככזה הקיים במסעדה, המאויש בטבח מטעם המערערת המכין את המזון. אפנה אף לביקורת שנערכה בנכס ממנה עולה כי נצפו אנשים ישובים על הבר כשהם שותים ואוכלים וכן שולחנות וכסאות רבים, המאפשרים נוחות ישיבה לצורך אכילה. לא נודעה התרשמות כי מדובר אך בכיסאות למנוחה כטענת המערערת. התפריט, כך ההתרשמות אף מטעמי, לאור היקפו וגיוונו – מהווה חלק אינהרנטי מהפעילות שבנכס, אף אם משני".

בנוסף, השופט אימץ את ביקורת ועדת הערר שקבעה כי במועדון מופעל בית ספר לריקוד, המניב הכנסה משמעותית. משהנכס כולל פעילות מגוונת של הופעות, חוגים וממכר מזון מתפריט שאינו כיבוד קל, אין בו עוד צביון של נכס המשמש אך ורק לריקודים", קבע השופט, שדחה את העתירה והטיל על המועדון הוצאות בסך 15,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן