בית המשפט: רשות מקומית אינה רשאית להתיר לאדם להתיישב על שטח של רמ"י

החלטה של עירייה לאשר לאדם להתיישב על שטח של רשות מקרקעי ישראל נעשית ללא סמכות, מכיוון שהיא איננה בעלת השטח. כך קבע בית המשפט בהליך לפינוי אדם שהחזיק בשטח בתחומי העיר אור יהודה, שעליו מוקם רובע מגורים חדש. בית המשפט העליון דחה באחרונה בקשה לעיכוב ביצוע של צו הפינוי שהגישו יורשיו של האיש. בכך הסתיים הליך משפטי שניהל האיש, שהלך בינתיים לעולמו, נגד דרישת רמ"י לפנותו מהשטח.

מדובר באדם שהחזיק בשטח של כ-15 דונמים בדרום אור יהודה, שבו השתמש לצרכים מסחריים, ביניהם השכרת מבנים. לדבריו, כפי שעולה ממסמכי המשפט, הוא החזיק בשטח משנת 1981 באישור העירייה. השטח הזה נכלל בשטחה של התכנית להקמת שכונת פארק איילון, הכוללת 1,800 יח"ד. על רקע זה, רמ"י הגישה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה לפינויו מהשטח.

בתביעה טענה רמ"י כי המקרקעין נכללים בתכנית להקמת שכונת מגורים בת מעל 1,800 יחידות דיור. תפיסת השטח, נטען, עלולה לעכב את מימוש התכנית. הוא, מצדו, טען בכתב ההגנה כי לא פלש לשטח התפיסה. לדבריו, בשנת 1981 הוא קיבל אישור מראש המועצה האזורית דאז, יצחק בוכובזה, להחזיק אורוות סוסים במקרקעין. כמו כן, טען, ניתן לו אישור להתגורר באזור האורווה. האישור ניתן לו, לדבריו, בעקבות החלפה והסדרה של מקרקעין אחרים שהיו בהחזקתו באזור מתנ"ס העיר. אישור נוסף ניתן בשנת 1988 על ידי ראש העיר דאז, תמיר שאבי, ובשנת 2009 הוא קיבל אישור נוסף מראש העיר דאז דוד יוסף. 

בפסק דין מלפני כשנה, קיבל סגן נשיא בית משפט השלום, השופט טל חבקין, את תביעת רמ"י. בפסק הדין נכתב כי העירייה לא הייתה מוסמכת לאשר לו להשתמש בשטח, מכיוון שהוא נמצא בבעלותה של רמ"י. "לא עלה בידי הנתבע להוכיח שראש העיר או מועצת העיר היו מוסמכים לאשר לו להחזיק בשטח שניתן לו, שאין מחלוקת שאינו בבעלות העירייה, ולא הוכח שהיה בבעלותה בשלב כלשהו", נכתב בפסק הדין. "גוף ציבורי ובעל תפקיד המכהן בו, יהא רם דרג ומעלה כאשר יהא, לא יכול להעניק לאדם זכות שימוש בנכס שאינו שלו, ושאין הוא רשאי ומוסמך לפי דין להעניקה. לא הוצגה כל ראיה המעידה שבשלב כלשהו איזו מחלקות המקרקעין שבהן מחזיק הנתבע היו בבעלות העירייה, או שהעירייה הייתה מוסמכת – מכוח הסכם עם רשות הפיתוח, קק"ל או מינהל מקרקעי ישראל או מכוח זכות בת-תוקף אחרת – להעניק למאן דהוא זכות שימוש בהם".

אלא שהוא הגיש ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר הגשת הערעור הוא הלך לעולמו, ואשתו המשיכה בניהול המשפט. כחלק מהליך הערעור, היא הגישה בקשה לעיכוב הפינוי. בית המשפט דחה את הבקשה. השופט יונה אטדגי כתב בהחלטתו: "לעומת הנזק הכבד הצפוי למשיבה (רמ"י) מקבלת הבקשה, הנזק הצפוי למערער ולאשתו מדחייתה, הוא נזק כספי בלבד הניתן לפיצוי, ובהתחשב בזהות המשיבה לא מתעורר כל קושי בתשלום הפיצוי הכספי, ככל שייפסק בהמשך בהליך אחר, גם אם יהיה מדובר בפיצוי גבוה".

אלמנתו המשיכה בהליך, והגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. השופט אלכס שטיין דחה בימים האחרונה את הבקשה. "בהחלטתו, בית המשפט המחוזי נדרש למלאכת האיזונים שבין סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בית המשפט קבע כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה (רמ"י)", נכתב בפסק הדין. כעת הפינוי צפוי לצאת לפועל בסוף חודש מאי.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: רשות מקרקעי ישראל