האם בעלי דירות שחוזקו או נרכשו במסגרת מיזמי תמ"א 38 במסלול חיזוק, צריכים לדאוג? // דעה
חיזוק מבנים לא מבטיח הגנה כנגד קריסה, מכיוון שהבליה הטבעית פוגעת בשלד הבניין הקיים ובתמ"א חיזוק לא מטפלים בשלד הקים אלא בחיזוקו מבחוץ על ידי קירות בטון וממדים. זה כמו בן אדם מבוגר שאתה מחליף לו את הידיים והרגליים והוא עדיין נשאר מבוגר.
בעלי דירות שחוזקו או נרכשו במסגרת מיזמי תמ"א 38 במסלול חיזוק (תמ"א 38/1) צריכים לדאוג: במקרה של פגיעה ישירה כתוצאה ממתקפת טילים, הבניין עלול לקרוס על אף הליך החיזוק שעברו, מכיוון שבמסגרת החיזוק לא מחוזקים בדרך כלל עמודים ישנים, העמודים הקיימים עלולים לקרוס כתוצאה מפגיעת טיל וכלל לא ברור אם הם יישארו יציבים בשעת מבחן. הממ״ד יתכן ויישאר שלם אך הבניין מסביבו עלול לקרוס.
לא סתם תוקפה של תמ"א 38 היה אמור לפוג באוקטובר האחרון. במקומה הייתה אמורה להיכנס חלופת שקד, אך המועצה הארצית לתכנון ובניה, קיבלה החלטה לפני מספר חודשים במסגרת תמ"א 38- תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים, אשר מועד ההחלטה הקודמת פקע בהן ביום 1.10.23 יוארך עד לתאריך 18.5.26, כלומר בעוד שנתיים וחצי. עוד לפני המלחמה רעידות האדמה שאירעו אשתקד בסוריה וטורקיה עוררו שוב את דחיפות הנושא. עם זאת, מהנדסים רבים סבורים שגם בניינים שחוזקו בתמ"א 38, עלולים לקרוס גם מפגיעה ישירה של טילים עוד לפני רעידת האדמה.
על פי דו"ח של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ל-2022-2023, עד 2017 היה רוב לבקשות לחיזוק. בין לבין התאזן השיעור ל-50%, ורק ב-2020 עברו רוב הבקשות להריסה ובנייה. לפי מחקר של הכנסת, רק 2.3% מהבניינים הזקוקים לחיזוק חוזקו מתוקף התוכנית ואוכלסו, כך שמעט בניינים, גם מבין אלה שחוזקו, חסינים מפני הסיכונים. על פי התקנים המעודכנים, מסלול של הריסה ובנייה אמור להגן על הבניין גם מפני הסכנות האלה.
יש לפעול בשלושה מישורים כדי לשנות את המצב
הנושא העיקרי שתוקע את החיזוקים זה בירוקרטיה של היתרים. צריך לתת עדיפות בהיתרים לבניינים שנדרש שיעמדו בתקנים, כי זה עניין בטיחותי. אם היתר לוקח יותר זמן ממה שצריך, זה מסכן אותנו. צריך לתת עדיפות בהיתרים לתמ"א 38/2 ופינוי בינוי. הנושא השני הוא חיזוק מבנים במקומות לא כלכליים. צריך למצוא פתרון יצירתי למקומות האלה, למשל אחוזי בנייה גבוהים יותר. דבר נוסף שהצענו הוא שמי שבונה באזור המרכז, לתת לו תמורת אחוזי בנייה במרכז שיעשה חיזוק גם בדרום או בצפון, לאחד פרויקטים. נושא שלישי הוא שייתנו תקציבים (סבסוד, דנ"ק). לא מתלהבים מזה, אבל אחרת הבניין ייפול. או שהממשלה תעשה את זה בעצמה, או שתוציא מכרזים. גם סבסוד הוא פתרון.
קצת אופטימיות ביחס של הרשויות המקומיות
סוף סוף גם ראשי הערים מדברים על הנושא עד כה רק מהנדסי הערים צעקו את זה. אולם יש עדיין רשויות אשר מתעקשות בגלל חוסר ידע על תמ"א 38/1. לדוגמה במתחם הרמה בגני תקווה מדובר על 17 מבנים של 408 דירות. המתחם משתרע על פני 56 דונם, נבנה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. שם מאות מתושבי השכונה יצאו למאבק בדרישה לקדם פרויקט פינוי קריטי בבניינים הישנים והרעועים, אשר מציבים את חיי התושבים בסכנת חיים מוחשית. בעקבות היכרותי עם הפרוייקט התוכנית המוצעת (תמ"א 38/1) לדיירים בשכונת הרמה, חלילה בפגיעה ישירה בבניין שנבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת עלולה כתוצאה מההדף של הפגיעה לפגוע בעמוד שאינו יציב ולגרום לתוצאה קטסטרופלית לעומת זאת כשאתה בונה בניין חדש והעמודים מתוכננים ע"י התקנים החדשים יהיה נזק אבל הבניין לא ייהרס לחלוטין.
*הכותב, יאיר דיקמן, הינו מהנדס מבנים, מכהן כמ"מ יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
